נאו-ליברליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדיניותו של רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית בין השנים 1981 ו-1989 נחשבת נאו-ליברלית

נאו-ליברליזם הוא מונח המשמש במובנו המודרני לתיאור תקופה בהיסטוריה של הקפיטליזם. מקובל לראות את תחילתה עם ממשלותיהם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן בשנות ה-80 של המאה ה-20. ישנם המכנים תקופה זו בשם פוסט קיינסיאניזם כדי להבחין אותה מהתקופה בה מדיניות קיינסיאנית הייתה נפוצה. בתקופה זו ננקטו צעדי מדיניות כלכלית שכללו צעדי הפרטה, קיצוץ בתשלומי העברה, ליברליזציה בסחר, פיטורי עובדים או הרעת תנאי ההעסקה במגזר הציבורי. המהלך לווה בנימוקים אידאולוגיים הנשענים על תפיסות של ליברליזם. המונח נאו-ליברליזם קשור גם לגלובליזציה או "פונדמנטליזם שוק".[1][2] ישנם הטוענים כנגד תוקפו התאורטי של המונח וסבורים כי הוא משמש כשם גנאי בלבד, מאחר שלעתים רחוקות אם בכלל משמש המונח לתיאור עצמי של תומך במדיניות שוק חופשי.[3] כיום זהו מושג רווח במדעי החברה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר בממשלת שרון נחשבת לנקודת מפתח בכלכלה נאו-ליברלית בישראל

בראשית המאה ה-20 המונח שימש בארצות הברית לתיאור הוגים סוציאל-דמוקרטים מתונים כגון לאונרד הובהאוס וג'ון הובסון.[2] בקולוקווים של וולטר ליפמן שנערך בפריז ב-1938 נפגשו מדעני חברה, משפט ורוח מגרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה, אוסטריה, שווייץ וארצות הברית בעלי תפיסת עולם דומה בדבר הדרך להציל את הליברליזם מהמשטרים הסמכותניים שעלו באירופה בדרך שונה מזו שהציע קיינס. במהלך המפגש הציע הגאוגרף הכלכלי הגרמני אלכסנדר רוסטוב לכנות את התנועה "ניאוליברליזם". בשנות ה-80 המונח שימש סוציאל-ליברלים[4] מהמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית אשר ביקשו לבדל עצמם כמתונים יותר בעמדתם הכלכלית (כלומר, נוטים פחות למדיניות אטטיסטית, אך עדיין בגבולות השמאל הכלכלי).[5] המונח היה במידת מה מקביל משמאל למונח נאו-קונסרבטיזם בימין אשר תיאר עמדות שמרניות מתונות יותר.[2] בשנות ה-90 החל לשמש המונח לתיאור רפורמות השוק החופשי בממשלותיהם של רונאלד רייגן, מרגרט תאצ'ר, דנג שיאופינג ואוגוסטו פינושה ובזירה האקדמית את צמיחתן של אסכולת שיקגו, האסכולה האוסטרית והתנועה הליברטריאנית בארצות הברית. מילטון פרידמן, מייסדה של אסכולת שיקגו והבולט בחבריה שימש כיועץ כלכלי לממשלתו של רונלד רייגן וכן סמינר שהעביר ל"נערי שיקגו" השפיע רבות על המדיניות הכלכלית בצ'ילה והתרחשויות "הנס הצ'יליאני". ספרו של פרידריך האייק "הדרך לשעבוד" (The Road to Serfdom), בו קשר בין חירות כלכלית לחירות אזרחית, השפיע רבות על משנתה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1979–1990. הנאו-ליברליזם מקושר גם לאגודת מונט פלרין,[6] קונצנזוס וושינגטון וזרם האורדו-ליברליזם בגרמניה. מדיניותם של מוסדות כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי תוארה פעמים רבות כנאו-ליברלית, שכן אלו נוהגים לדרוש ממדינות לנקוט בצעדי ליברליזציה כתנאי לסיוע כספי מצידם (למשל ראו התניות של קרן המטבע הבינלאומית). מדיניותו של ארגון הסחר העולמי תוארה גם היא כנאו-ליברלית שכן זה נתפס כמקדם סחר חופשי ובכך מקדם את הגלובליזציה.

בישראל מזוהה המונח עם בנימין נתניהו ובמיוחד עם מדיניותו הכלכלית במהלך כהונתו כשר האוצר בממשלת שרון השנייה.

כשלי השוק הליברלי לפי ההוגים הניאו-ליברליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הגדרת זכויות קניין.
  2. מוצרים ציבוריים - מוצרים שכל החברה צריכה, וכולם נהנים ממנה בצורה שווה כגוון: כבישים, גנים, ותשתיות.
  3. מוצרי ביטחון (משטרה לאכיפת החוק וצבא). שלושת הסעיפים עד כאן זהים לליברליזם הקלאסי.
  4. שיקולים אידיאולוגיים וערכיים – שוק חופשי אמתי מאפשר רכישה של אלכוהול ללא הגבלת גיל. התפיסה הניאו-ליברלית תחוקק חוקים נגד זה מאחר והיא מאמינה בערכים של חינוך ומניעה של התמכרויות. זה בהתאם לערכים והאידאולוגיות של כל חברה ותקופה וזה נתון לשינויים. כך לגבי הימורים, עבדות, העסקת ילדים, ובמקרה של מדינת ישראל יש את סוגיית המסחר בשבת וגם חוק החמץ.
  5. החצנות (השפעות חיצוניות) – לדוגמה: חברת סלולר מעוניינת להקים אנטנה על גג בניין ואחד מדיירי הבניין אשר מחזיק בגג רוצה לחתום על העסקה. יש כאן השפעה נרחבת מעבר לשני הצדדים בעסקה (במקרה זה – שאר דיירי הבניין). ליברליזם קלאסי לא יתערב בזה, אבל ניאו-ליברליזם יגרוס שחובה להתחשב גם בכל מי שמושפע.
  6. מונופולים – ליברליזם קלאסי לא התייחס כלל למונופולים, בעוד שהניאו-ליברליזם מאמין שזה פוגע במחיר, בתחרות וגם וצריך להגביל את זה (הרשות להגבלים עסקיים לדוגמה).
  7. הפצת מידע לגבי מוצרים – עד לקראת סוף המאה ה-20, לא היה חובה לרשום על כל מוצר את מחיריו. הניאו-ליברליזם גורס שחובה שתהיה שקיפות מלאה על כל מוצר: ומחירו יהיה גלוי וכל מרכיביו יוצגו על אריזתו.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור דייויד הארווי, קיצור תולדות הנאו-ליברליזם, הוצאת מולד, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פונדמנטליזם שוק הוא כינוי ביקורתי לתפיסה השוללת באופן גורף מעורבות ממשלתית בכלכלה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 US Intelectual History, The Strange, Transatlantic Career of 'Neoliberalism'
  3. ^ Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse, Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan, Studies in Comparative International Development (SCID), 44, עמ' 137-161, 2009
  4. ^ עמדות המכונות סוציאל ליברליות מקבילות על פי רוב לעמדות סוציאל-דמוקרטיות באירופה.
  5. ^ למשל מאמרו של הפובליציסט צ'ארלס פיטרס, Charles Peters, A NEOLIBERAL'S MENIFESTO, The Washington Monthly, 1983
  6. ^ אגודת מונט פלרין היא אגודה המקיימת מפגש שנתי בו מתכנסים כלכלנים והוגים במסורות הליברל קלאסית מרחבי העולם.