תבליט ברני
.jpg)
תבליט ברני או מלכת הלילה, הוא תבליט של דמות אישה מכונפת על לוח טרקוטה המוצג במוזיאון הבריטי בלונדון. הלוח עורר עניין רב בגלל המצב הטוב שבו נשתמר ואיכות התבליט. בין החוקרים קיימות השערות שונות באשר לזהות הדמות.
אותנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאחר שהתבליט לא נחשף בחפירה ארכאולוגית מסודרת התעוררו ספקות באשר לאותנטיות שלו. הוא התפרסם לראשונה ב-1936בשם תבליט ברני, על שם מי שהיה בעליו באותה תקופה. לאחר בדיקות חוזרות של הלוח והשוואות של התבליט עם ממצאים דומים, אושרה האותנטיות שלו והתקבלה הקביעה שמקורו בדרום מסופוטמיה מתקופת איסין-לרסה או האימפריה הבבלית הראשונה (מ 2025 עד 1595 לפנה"ס). ב-2003 החליט המוזיאון הבריטי לבחור בו כרכישה העיקרית לרגל חגיגות ה-250 למוזיאון והוא נכלל בתצוגה בשם מלכת הלילה.[1]
שדה או אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תבליט ברני עורר עניין מיוחד לאחר שפורסם, הודות לזיהוי של הדמות כשדה לילית, דמות מוכרת במיתולוגיה היהודית שזכתה לייצוגים בולטים באמנות ובספרות במאה ה-19 ובמאה ה-20. הנרי פרנקפורט[2] ואמיל קראילנג. (1937) ביססו את הזיהוי על הכנפיים, על רגלי העוף של הדמות ועל הינשופים שמוצבים מצידיה, מאחר שלילית נזכרת בספר ישעיהו[3] ברשימה של עופות לילה ונזכרת בתלמוד כשדה בעלת כנפיים.[4] מכאן נבעה ההשערה שזוהי ליליתו - שדה הנזכרת במיתולוגיה השומרית. רפאל פתאי (1990)[5] טען שזהו הדימוי החזותי היחיד של השדה ליליתו, שהייתה ההשראה ללילית של המיתולוגיה היהודית.
50 שנה אחר כך יצא תורקילד ג'יקונסאן,[6] כנגד הזיהוי הזה. הוא קבע שהדמות שבתבליט היא האלה השומרית איננה, אלת המלחמה, האהבה והפריון, שנודעה על ידי האשורים והבבלים בשם אשתר, ונקראה גם "מלכת השמים". הוא התבסס על הטיעונים הבאים:
- .ממידות הלוח (50X37 ס"מ) ניתן להסיק שהיה מוצג במקדש ולא בתוך בית מגורים. מכאן שהוא מייצג אלה ולא שדה. מקדשים הוקמו כדי לקיים פולחן ואילו לשדות ושדים לא היו מקדשים, מכיוון שהם אינם אוכלים ולכן לא מביאים להם מנחות וקורבנות.
- כתר קרניים שלראש הדמות אופייני לאלים מסופוטמיים וארבע השכבות של הקרניים בתבליט מעידים על אלה חשובה במיוחד.
- יש דמיון בין הדמות לבין ייצוגים של האלה אשתר - איננה, בהם היא ניצבת בעמידה פרונטלית, לבושה או עירומה, מעוטרת בכתר קרניים מפואר ועל גבה כנפיים גדולות.
- איננה מוזכרת בטקסטים שומריים כעומדת על אריות - כמו הדמות שבתבליט.[7]
על פי זיהוי אחר. הדמות היא אחותה של איננה, ארסקיגל, אלה השלטת על העולם התחתון - עולם המתים והרוחות.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [/http://www.thebritishmuseum.ac.uk/explore/highlights/highlight_objects/me/t/the_queen_of_the_night_relief.asp The Queen of the Night], The British Museum Highlights
- ^ Henri Frankfort, ..The Burney Relief, ..Archiv fur Orientforschung 12 pp.128-135..
- ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"ד:
- ^ מסכת עירובין 100 ב
- ^ Rafael Patai, The Hebrew Goddess, Detroit: Wayne University Press, עמ' p.221
- ^ Jacobsen, Thorkild (1987). "Pictures and pictorial language (the Burney Relief)". In Mindlin, M.; Geller, M.J.; Wansbrough, J.E. (eds.). Figurative Language in the Ancient Near East. London: School of Oriental and African Studies, University of London. pp. 1–11.
- ^ Collon, Dominique (2007). Iconographic Evidence for some Mesopotamian Cult Statues. In Groneberg, Brigitte; Spieckermann, Hermann (eds.). Die Welt der Götterbilder. Beihefte zur Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft. Vol. 376. Berlin: Walter de Gruyter. pp. 57–84
- ^ Von der Osten-Sacken, Elisabeth (2002). "Zur Göttin auf dem Burneyrelief". In Parpola, Simo; Whiting, Robert. M. (eds.). Sex and Gender in the Ancient Near East. Proceedings of the XLVIIe Rencontre Assyriologique Internationale, Helsinki (in German). Vol. 2. Helsinki: The Neo-Assyrian Text Corpus Project. pp. 479–487
בקרת זהויות  |
|
|---|