תבסום עדנאן
_--_2015_-_International_Women_of_Courage_Award.jpg) | |
| לידה |
1977 (בת 47 בערך) סוואט (נפה), פקיסטן  |
|---|---|
| מדינה |
 פקיסטן |
| פרסים והוקרה |
אות האומץ הנשי הבין-לאומי (2015) |
  | |
תבסום עדנאן (אורדו: تبسم عدنان) (נולדה ב-1977) היא פעילת זכויות נשים פקיסטנית, מעמק סוואט, שבח'ייבר פח'טונח'ווה. היא זכתה באות האומץ הנשי הבינלאומי מטעם מחלקת המדינה של ארצות הברית ב-2015 על מאמציה להשגת צדק עבור נשים פקיסטניות.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תבסום עדנאן נולדה בעיר מינגורה, בעמק סוואט. היא הושאה בכפייה בגיל 13. היא אם לארבעה וקורבן של אלימות מצד בעלה, ממנו התגרשה אחרי 20 שנה. כתוצאה מכך, מצאה עצמה ללא קורת גג וללא אמצעי תמיכה. עדנאן השתתפה בתוכנית להעצמת נשים של קבוצת סיוע מקומית, וחווייתה זו נתנה לה השראה להתחיל לפעול למען יכולתן של נשים נוספות ליטול חלק בתהליכי קבלת החלטות. בהתחלה, היא פנתה למועצת הג'ירגה הראשית של עמק סוואט, אך נדחתה.[2] הג'ירגות הן מועצות מסורתיות אשר אוכפות קיסאס, סוג של חוקי נזיקין במשפט האסלאמי,[3] ועל אף שהן לא נועדו להחליף מערכות משפטיות רשמיות או הליכים משטרתיים, ההחלטות של זקני החברה מכובדות, ולעיתים קרובות אכן משפיעות על הרשות השופטת.[4]
במאי 2013 הקימה עדנאן ג'ירגה משלה, הראשונה במדינה המנוהלת על ידי נשים. באופן מסורתי, נשים באזור נחשבות כרכוש הגברים, ואף משמשות כסחורה ליישוב מחלוקות בין גברים, כשהן ניתנות בנישואין בתמורה לסלוק חובות, תביעות של כבוד, ונקמה על פשעים.[5] משום שלנשים בפקיסטן רק כוח מועט, עדנאן הבינה שיהיה על קבוצתה להפעיל לחץ על הרשויות לפעול, מכיוון שדברים אלה נעשים פעמים רבות על פי החלטת הג'ירגות, אשר באופן ניכר ומוצהר אינם לצד זכויות נשים.[6]
הג'ירגה שלה, אשר קרויה " ח'וינדו ג'ירגה" (خویندو جرگہ), או ג'ירגת האחיות, 25 מנתה תחילה כ-12 חברות, ואז צמחה לבין 25–50 (מאז, פשטה החברות לכל רחבי המחוז).[5] היא מפעילה לחץ על המשטרה ועל בתי המשפט המסורתיים לפעול במקרים של פגיעה בנשים, ומספקות סיוע משפטי לנפגעות.[7] בנוסף, הקבוצה פועלת למען חינוך חינם לילדות, הגנה על בריאות נשים וילדות, הכשרה מקצועית – הן בתחומי מלאכה מסורתיים והן בתחומים אחרים, מיקרו מימון, גישה עבור נשים לתחומים כגון הליכי משא ומתן לשלום, הליכי צדק, ובחירות, מעבר חוקים להגנה על נשים מפני אלימות,[8] ובמיוחד רצח על רקע "כבוד המשפחה", הטרדות לשם נדוניה, מתקפות חומצה, ועינויים. במקרים רבים הגיעו בפני ח'וינדו ג'ירגה משפחות לנשים שנרצחו באופנים אלימים ותוקפיהן (בדרך כלל הבעל או משפחתו וחבריו) שוחררו, או שבית המשפט והג'ירגות סירבו מלכתחילה לשמוע את המקרה, או שהמשטרה לקחה שוחד וגררה רגליה. לא בכל המקרים, אבל במספר ניכר, הלחץ מצד ח'וינדו ג'ירגה הביא לכך שהתיק לפחות יישמע ועדות תינתן.[5]
בהתחלה, ח'וינדו ג'ירגה פגשה בהתנגדות הן מצד ג'ירגות הגברים ואפילו מצד פעילות זכויות נשים מובילות.[9] ב-2014 אירע אירוע, ששינה את התפיסה לגבי קבוצתה של עדנאן. ילדה נאנסה והרשויות לא פעלו. ח'וינדו ג'ירגה ארגנה צעדת מחאה כדי להביא חשיפה למקרה. החשודים נעצרו, ובפעם הראשונה בהיסטוריה הפתאנית, אישה – עדנאן – התבקשה לשבת בג'ירכה הגברית בתהליך מתן הצדק במקרה.[10] מאז, נשים נוספות חזרו על הצלחה זו במקרים אחרים.[11] ביולי, 2014, עדנאן וחברות ח'וינדו ג'ירגה ניצלו את הניראות הציבורית כדי לפעול למען העברת חוק האוסר על נישואי ילדות.[12] למרות התנגדות חריפה מצד גורמים דתיים,[13] בית המחוקקים של מחוז סינד החליט פה אחד לאסור על נישואים מתחת לגיל שמונה עשרה,[14] ובדצמבר, 2014 המחוקק של מחוז פנג'אב החליט פה אחד לעבוד על תיקון החוק הנוכחי.[15]
מאז הצלחתה הראשונה עם ג'ירגת הגברים, הוזמנה עדנאן להשתתף במקרים נוספים העוסקים בסוגיות של נשים. על אף שהיא עדיין מקבלת איומים על חייה, עדנאן מחויבת להמשיך בפועלה, ומאמינה שנשים צריכות להיות חלק מתהליכי קבלת ההחלטות המשפיעות על חייהן.[16]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2013, הוענק לעדנאן פרס "מגני האדם", [17] ב-2014 היא הייתה מועמדת עבור פרס N-Peace לשלום, וב-2015, היא זכתה בהבינלאומי נשים של אומץ פרס של משרד החוץ האמריקאי. בעקבות קבלת הפרס היוקרתי והכיסוי התקשורתי הנרחב, קיבלה עדנאן איומים רבים על חייה, ונאלצה להעתיק מגוריה לעיר אחרת.[18] ב-2016, היא זכתה בפרס נלסון מנדלה-גראסה מאשל לחדשנות.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ she is the best human rights defender awardee in 2014 recently in 2015 she honoured with nelson mandela award for her great work in her area swat "Biographies of 2015 Award Winners". U.S. State Department. במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Majeed, A (11 ביולי 2013). "Pakistan's Women-Only Jirga Fights for Equal Rights". Newsweek Pakistan.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Girl wants husband punished for chopping off her nose". Saach TV. 3 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Siddiqui, Taha (4 במרץ 2014). "World Asia: South & Central In former Taliban fiefdom, Pakistan's first female council tackles abuses". The Christian Science Monitor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Pakistan's Sister's Council: 'Men have to listen to us', Azad Essa, Al Jazeera, 9 May 2016
- ^ 1 2 Championing women’s rights: Tabassum Adnan bags Nelson Mandela-Graca Machel Innovation Award, Express Tribune, April 30, 2016
- ^ Ali, Syed Mohammad (8 באוגוסט 2013). "Significance of the female jirga". The Express Tribune.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Siraj, Haroon (24 ביולי 2013). "Female jirga head flays 'flawed' legal system". Pakistan Gender News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Guerin, Orla (25 ביולי 2013). "Pakistani women use jirga to fight for rights". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Tabassum Adnan A monumental moment for Pashtun women". N-Peace Network.(הקישור אינו פעיל)
- ^ Ul Islam, Nazar (24 באוקטובר 2014). "Nobody Cares". Newsweek Pakistan.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Inayat, Naila (7 ביוני 2014). "Cultures clash over forced child marriages in Pakistan". USA Today.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Inayat, Naila (16 במאי 2014). "Muslim clerics resist Pakistan's efforts to end child marriage". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Asif, Sundas (5 ביוני 2014). "Child Marriages Restraint Bill passed unanimously". Taste Pakistan. אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shaukat, Aroosa (24 בדצמבר 2014). "PA session: Lawmakers pass resolution against child marriages". The Express Tribune.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Swat activist honored with International Women of Courage Award". Pakistan Defence. 6 במרץ 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-04-19. נבדק ב-2018-06-21.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Tabassum Adnan Khwendo jirga".
- ^ Amnesty International Report 2015/16 - Pakistan, 24 February 2016