תוכנית גואלרו
תוכנית גואלרו (ברוסית: Государственный план электрификации России, תוכנית ממשלתית לחישמול רוסיה) הייתה תוכנית ממשלתית בברית המועצות שנועדה לפריסת חשמל ברחבי המדינה. התוכנית עובדה במהלך שנת 1920 והייתה צריכה להתבצע תוך 10-15 שנים. לצורך עיבוד התוכנית הוקמה ועדה מיוחדת בראשות גלב קרז'יז'נובסקי. התוכנית הייתה התוכנית הראשונה לתיעוש המדינה ומהווה יסוד לעיבוד תוכנית חומש בהמשך.
לפי מקורות שונים[דרוש מקור], הכנת תוכנית לחשמול המדינה החלה עוד לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה, אך לאחר תחילתה לא הייתה ניתנת למימוש. בשנת 1920 ולדימיר לנין החליט לעבד את תוכנית החישמול ולצורך כך הקים ועדה מיוחדת בראשות גלב קרז'יז'נובסקי. הוועדה העסיקה כ-200 מהנדסים ומדענים ובדצמבר 1920 התוכנית הראשונית קיבלה תמיכה של וועידת הסובייטית ה-8 וכעבר שנה אושרה בוועידה ה-9.
התוכנית כללה בנוסף לבניית תחנות כוח גם הקמת מפעלים תומכים. לצורך עיבוד התוכנית המדינה חולקה ל-8 אזורים כלכליים. כך למשל הוחל פיתוח אזור מכרות פחם חדש במחוז קמרובו. התוכנית גם המליצה על הקמת מפעלי תעשייה כבדה שיהיו צרכני החשמל המיוצר, במסגרת זו הומלץ על הקמת מפעל לטרקטורים בסטלינגרד. התוכנית איפשרה להתחיל בתיעוש מואץ של ברית המועצות בשנות ה-30.
התוכנית כללה בין היתר בניית 20 תחנות כוח תרמו-אלקטריות ו-10 תחנות כוח הידרואלקטריות. כל תחנת כוח הייתה בהספק של עשרות מגוו"ט כנהוג לתחנת כוח גדולה באותן השנים. תחנת כוח הראשונה בתוכנית שהוקמה ליד מוסקבה החלה לפעול כבר בשנת 1922.
תיאור | 1913 | 1920 | יעד התוכנית | 1930 | 1935 | שנת השגת היעד |
---|---|---|---|---|---|---|
הספק תחנות כוח (מיליון קווט"ש) | 0,2 | 0,25 | 1,75 | 1,4 | 4,1 | 1931 |
ייצור חשמל (מיליארד קווט"ש) | 2,0 | 0,5 | 2,8 | 8,4 | 28,3 | 1931 |
פחם (מיליון טון) | 29,2 | 8,7 | 62,3 | 47,8 | 109,8 | 1932 |
נפט (מיליון טון) | 10,3 | 3,9 | 16,4 | 18,5 | 25,2 | 1929-1930 |
כבול (מיליון טון) | 1,7 | 1,4 | 18,4 | 8,1 | 18,5 | 1934 |
ברזל (מיליון טון) | 9,2 | 0,16 | 19,6 | 13,7 | 26,3 | 1934 |
יצקת (מיליון טון | 4,2 | 0,12 | 9,2 | 5,0 | 12,5 | 1934 |
פלדה (מיליון טון) | 4,3 | 0,19 | 6,5 | 5,8 | 12,6 | 1933 |
נייר (אלף טון) | 269,2 | 30,3 | 683,5 | 435,3 | 648,8 | 1936 |