לדלג לתוכן

וולגוגרד

וולגוגרד
Волгоград
סמל וולגוגרד
סמל וולגוגרד
סמל וולגוגרד
דגל וולגוגרד
דגל וולגוגרד
דגל וולגוגרד
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
אובלסטי מחוז וולגוגרדמחוז וולגוגרד מחוז וולגוגרד
ראש העיר אלכסנדר צ'ונקוב
תאריך ייסוד 1589
על שם וולגה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 856 קמ"ר
גובה 80 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 156
 ‑ הנקודה הנמוכה 12-
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,012,219 (1 בינואר 2025)
 ‑ במטרופולין 1,500,000
 צפיפות 1193 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 48°42′00″N 44°31′00″E / 48.7°N 44.5166666666667°E / 48.7; 44.5166666666667
אזור זמן UTC +3
www.volgadmin.ru
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ווֹלגוֹגרָדרוסית: Волгогра́д "עיר הוולגה"), שעד שנת 1925 נקראה צָאריצין (Цари́цын) ובשנים 1925–1961 נקראה סטָלינגרד (Сталингра́д), היא עיר מרכזית ברוסיה השוכנת על גדות נהר הוולגה ומשמשת כמרכז תעשייתי גדול. העיר משמשת גם כבירה המחוזית והעיר הגדולה של מחוז וולגוגרד. וולגוגרד שוכנת על גדותיו המערביות של נהר הוולגה, ומכאן שמה. אורכה של העיר מצפון לדרום הוא 80 קילומטר.

בעיר זו ובסביבתה התחולל קרב סטלינגרד, שהיה אחד הקרבות העקובים מדם והמכריעים במלחמת העולם השנייה.

העיר היא מרכז תעשייתי ותחבורתי חשוב. בתחילת שנת 2010 הורחב שטחה במקצת, וכתוצאה מכך מונה מאז אוכלוסיית העיר מעל מיליון תושבים. בעיר חמש אוניברסיטאות ומוסדות נוספים להשכלה גבוהה.

האזור עבר לשליטת נסיכות מוסקבה בשנת 1556 עם כיבוש של חאנות אסטרחן. העיר נוסדה ב-2 ביולי 1589, אם כי קיים תיעוד כבר משנת 1579 אודות פלוגה בת 50 חיילים ששמרה על הדרכים בעונות הקיץ.

עד 1925 נקראה העיר צאריציןרוסית: Царицын), ועד 1961 נקראה סטָלינגרדרוסית: Сталинград), על שמו של יוסיף סטלין, מנהיג ברית המועצות.

בשנת 1670 נכבשה העיר על ידי מורדים קוזאקים בהנהגתו של סטפן ראזין, ופעם נוספת (שנת 1774) בהנהגתו של ימליאן פוגצ'וב. מיקומה האסטרטגי בדרום רוסיה על נהר הוולגה הפך אותה לעיר נמל חשובה במהלך המאה ה-19. בשנת 1862 חוברה העיר למסילת רכבת, אמצעי התחבורה מודרני באותם ימים, מה שסייע לפריחתה. בסוף המאה ה-19 חיו בעיר כ-85 אלף בני אדם. בשנת 1872 נבנה התיאטרון הראשון בעיר, ובשנת 1907 הקולנוע הראשון.

במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה צאריצין תחת שליטה של הסובייטים החל מנובמבר 1917. בשנת 1918 כותרה העיר על ידי כוחות הצבא הלבן בהנהגתו של הטמאן פיוטר קרסנוב. שלוש התקפות שלהם נהדפו על ידי הצבא האדום. בשנת 1919 העיר נכבשה על ידי הצבא הלבן בהנהגתו של אנטון דניקין שהחזיקו בה עד שנת 1920. בשנת 1925 הוחלף שמה לסטלינגרד על שמו של יוסיף סטלין.

בתקופת שלטונו של סטלין בברית המועצות הפכה העיר לעיר תעשייה ותחבורה גדולה וחשובה. בשנת 1930 החל לייצר את תוצרתו מפעל הטרקטורים שהיה בין פרויקטי הדגל של תוכנית החומש הראשונה ותרם רבות לפיתוח העיר. העיר הותקפה בעוצמה על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. מתקפה ששיאה הגיע בשנת 1942, כאשר הנאצים נכנסו אל תוך העיר, השתלטו כמעט על כולה חרף התנגדות סובייטית עיקשת ושם, לאחר שכותרו מבחוץ ועברו קרבות קשים, הובסו באחד הקרבות החשובים והעקובים מדם במלחמה, קרב סטלינגרד.

לאחר מפלתם של הגרמנים בקרב, סטלינגרד הפכה לעיר גיבורה. בשנת 1967 נבנה פסל אמא מולדת על גבעת מאמייב, האתר החשוב והעקוב מדם במלחמה. הפסל, המנציח את הקרב הקשה, מתנשא לגובה 52 מטרים ובזמנו היה הפסל הגבוה בעולם.

מבנה מינהל מחוז וולגוגרד והדומה המחוזית של וולגוגרד, בעבר מטה סניף המפלגה הקומוניסטית של וולגוגרד
אמא מולדת

כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן האישיות של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי השם ל"וולגוגרד" ("עיר הוולגה") ב-1961. מאז סופג הצעד ביקורת ובתקופת קונסטנטין צ'רניינקו ובשנות שלטונו של פוטין הוצע להשיב לעיר את שמה הסטליניסטי, זכר לקרב העקוב מדם. עם זאת, חרף תמיכה עממית, שינוי השם אינו זוכה לתמיכה רחבה בקרב הממשל הרוסי.

במאי 2007, בבחירות לראשות העיר ניצח המועמד הקומוניסטי רומן גרבניקוב, שהפך לראש העיר הצעיר ביותר ברוסיה (בן 32 בהיבחרו).

בינואר 2013 החליטה מועצת העיר על שינוי שם העיר ל"סטלינגרד" למשך שישה ימים בשנה, כאמצעי להנצחת גבורתה של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה, בתאריכים: 2 בפברואר (סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (הניצחון על יפן), 19 בנובמבר (תחילת מבצע אורנוס). בנוסף, כ-50,000 איש חתמו על כתב עתירה לנשיא רוסיה, בבקשה לשנות את שם העיר באופן קבוע ל"סטלינגרד".

העיר כיעד לפיגועי טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הרכבת וולגוגרד 1, לאחר הפיצוץ בדצמבר 2013

כאחת הערים הגדולות ביותר בדרום רוסיה, סמוך לחבלי צ'צ'ניה ודאגסטן, העיר מהווה יעד לארגוני טרור מוסלמים מצ'צ'ניה ואינגושטיה[1][2][3][4]. כך למשל, ב-24 באוגוסט 2004 מטוס מדגם טופולב Tu-134 של טיסה 1353 של וולגה-אוויה אקספרס יצא ממוסקבה לוולגוגרד אך התפוצץ באוויר והתרסק כתוצאה מהתפוצצות מחבלת מתאבדת. 34 נוסעים ותשעה אנשי צוות נהרגו. באותו היום טיסה של חברת סיביר איירליינס שיצא לסוצ'י התפוצצה וכל 46 האנשים שהיו במטוס נהרגו[5].

ב-21 באוקטובר 2013, קציני ביון רוסיים דיווחו כי מחבלת מתאבדת התאבדה באוטובוס נוסעים בעיר תוך שהיא הורגת 5 אנשים ופוצעת עוד 17 אחרים. יום למחרת דווח על זיהויה של המחבלת כ"אלמנה השחורה", ניידה אסייאלובה, מדאגסטן[6].

ב-29 בדצמבר התאבדה מחבלת מתאבדת בתחנת הרכבת וולגוגרד 1, סמוך לעמדת הבידוק הביטחוני, והרגה 16 אזרחים. יום לאחר מכן, התפוצץ מחבל מתאבד בטרוליבוס בעיר, מותיר מאחוריו הרס ו-15 אזרחים הרוגים.

וולגוגרד המודרנית נשארה עיר תעשייה חשובה. בעיר ישנם מפעלים רבים לזיקוק נפט, ספנות, תעשיית פלדה, יצור אלומיניום, מפעלים ליצור כלי רכב ועוד. מעט צפונית לעיר שוכנת תחנת כוח הידרואלקטרית וולגה שהיא הגדולה באירופה לייצור חשמל ממים.

וולגוגרד היא צומת דרכים חשוב לרכבות. העיר מחוברת דרך מסילת ברזל למוסקבה, סראטוב, אסטרחן, הקווקז, סיביר, אוקראינה ושאר אירופה. תעלת הוולגה-דון מוסיפה לחשיבותה של העיר מבחינת ספנות. התעלה מחברת את שני הנהרות הגדולים: הוולגה והדון. בתעלה יכולות לעבור ספינות עם מטען של עד 5,000 טונות. כביש 40 האירופאי, הכביש הארוך באירופה שמתחיל בקאלה, צרפת ומסתיים בעיר רידר (עיר), קזחסטן עובר דרך וולגוגרד. גם כביש R22 המחבר את מוסקבה לים הכספי עובר בעיר. נמל התעופה הבין-לאומי וולגוגרד משרת את כל תושבי האזור ומציע טיסות לרוב הערים הגדולות של רוסיה ומספר ערים באירופה.

וולגוגרד ארנה

בין הקבוצות המשחקות בעיר ניתן למנות את אולימפיה וולגוגרד ורוטור וולגוגרד המשחקות בליגה הרוסית השנייה בכדורגל ואת דינמו וולגוגרד, קבוצת נשים בכדוריד. וולגוגרד אירחה משחקים במסגרת מונדיאל 2018, ולצורך כך נבנה בעיר אצטדיון וולגוגרד ארנה.

קבוצהליגהספורט
אולימפיה וולגוגרדהליגה הרוסית השנייהכדורגל
רוטור וולגוגרדהליגה הרוסית השנייהכדורגל
דינמו וולגוגרדליגה רוסית בכירהכדוריד נשים
ספרטק וולגוגרדליגה רוסית בכירהכדורמים

מספר התושבים לפי שנים:

1897 56,500 1962 649,000 1982 956,000 2004 1,004,200
1923 117,200 1967 742,000 1986 977,000 2008 983,900
1926 153,502 1970 817,746 1989 998,894 2012 1,018,739
1939 445,312 1973 869,000 1992 1,000,000 2016 1,016,137
1956 525,000 1975 900,000 1996 999,000 2020 1,008,998
1959 593,844 1979 928,692 2000 989,000 2024 1,018,898

חלוקת האוכלוסיה לפי קבוצות אתניות (לפי מרשם האוכלוסין ברוסיה שנערך בשנת 2010):

לאום% מהתושבים
רוסים92.3
ארמנים1.5
אוקראינים1.2
טטרים1.0
אזרים0.7
קזחים0.4
אחרים2.9

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאריצין הייתה מחוץ לתחום המושב, אבל התפתחה בה קהילה יהודית של בעלי מלאכה, חיילים משוחררים מצבא האימפריה הרוסית וסוחרים סיטונאיים, שעסקו בעיקר בסחר דגים, נפט וקרוסין. היהודים התרכזו בעיקר בשכונה מעבר לנהר צאריצין, בה הוקם בית כנסת שהנציח את נס הצלת הצאר אלכסנדר השלישי ב-1888. לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1897, התגוררו בעיר 705 יהודים (כ-1.3% מכלל האוכלוסיה). בקהילה היו כ-150 חברי ההסתדרות הציונית והייתה בה פעילות ציונית רבה[7]. בתחילת המאה ה-21 שופץ בית כנסת ישן שנהרס במלחמת העולם השנייה.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוולגוגרד ישנה ברית ערים תאומות עם ערים רבות באירופה אשר כמוה, גם הן הותקפו על ידי הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה ותושביה עמדו איתנים מול ההתקפות. ערים כגון קובנטרי, אוסטרבה, לייז' ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ג'ים היינץ, חממה לגידול מחבלים. אימת הקווקז ברוסיה, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  2. אלי לאון, דוד ברון, רוסיה: עיר אחת, פיגוע שני ביממה, באתר ישראל היום, 31 בדצמבר 2013
  3. בועז ביסמוט, וולגוגרד זקוקה לרוח סטלינגרד, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2013
  4. נטשה מוזגוביה, נטשה מוזגוביה, הקרב על וולגוגרד: סטלינגרד של פוטין, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2013
  5. דיאנה בחור-ניר, התרסקות המטוסים ברוסיה: שני ישראלים בהרוגים, באתר ynet, 24 באוגוסט 2004
  6. פיגוע טרור ברוסיה: 5 נהרגו בפיצוץ באוטובוס, באתר ynet, 21 באוקטובר 2013
  7. א. טשיגירינסקי, צאריצין, המליץ, 17 בנובמבר 1902
  1. "Численность постоянного населения Российской Федерации по муниципальным образованиям на 1 января 2025 года". rosstat.gov.ru.