תומר ברדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומר ברדה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1976 (בן 48 בערך)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט פוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
שיאים אישיים צמיד אליפות העולם בפוקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומר ברדה (נולד בשנת 1976) הוא שחקן פוקר ישראלי. זכה בצמיד אליפות העולם בפוקר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל ביהוד. בהמשך היגר לארצות הברית, והיה בעלים של חברת היי-טק.

בשנת 2007 במהלך עבודתו התבקש לפתח תוכנת פוקר. לצורך פיתוח התוכנה ברדה החל ללמוד את עקרונות המשחק ובתוך כך החל לשחק. עם הזמן שיחק יותר ויותר והבין שהוא יכול להיות שחקן רווחי. בהמשך פרש מעולם ההייטק והחל לשחק פוקר באופן מקצועני.[1]

בשנת 2008 רשם ברדה את הישגיו הראשונים בטורנירים, כאשר סיים מקום 361 מתוך 6,844 בטורניר מסבב אליפות העולם בפוקר ומקום 2 בטורניר מסבב EPT וזכה ב-28,950 דולר וב-24,466 דולר בהתאמה.

בשנת 2009 סיים מקום עשירי בטורניר בסבב EPT וזכה ב-17,882 דולר.

ב-29 באפריל 2010 זכה ברדה במקום הראשון בטורניר בסבב FPT וגרף 112,360 דולר.

ב-2 ביוני 2010 סיים במקום ה-5 בטורניר בסבב אליפות העולם בפוקר וזכה בסך של 117,416 דולר.

ב-4 ביוני 2010 רשם ברדה את הישגו היוקרתי ביותר, כאשר גבר על 1,942 שחקנים, סיים במקום הראשון בטורניר בסבב אליפות העולם בפוקר, וזכה בסך של 825,976 דולר ובצמיד אליפות העולם בפוקר.[2] עם זכייתו בצמיד הפך ברדה לישראלי הרביעי אי פעם שזכה בצמיד באליפות העולם בפוקר.

הישגיו בשנת 2010 קידמו את ברדה בדירוג העולמי ממקום 4,431 במרץ 2009 למקום 211 ביוני 2010.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2022, ברדה זכה בסך של כ-1.4 מיליון דולר מטורנירי פוקר, כשמתוכם כ-1.1 מיליון דולר בסבב אליפות העולם.

צמידי אליפות העולם בפוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טורניר פרס
2010 $2,500 No-Limit Hold'em $457,007

בסבב אליפות העולם, זכה בצמיד אחד, הגיע פעמיים לשולחן הסופי וסיים 11 פעמים במיקומים שמקנים זכיות כספיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Administrator, Chelm on the Med - Chelm on the Med, Chelm on the Med (באנגלית)
  2. ^ מיכל יושאי, ‏איש היי-טק ישראלי זכה ב-1.2 מיליון דולר תוך שנתיים בפוקר, באתר גלובס, 14 ביולי 2010