תחנת הכוח הגרעינית בבושהר
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
.jpg) | |
| נשיא איראן חסן רוחאני נואם בסמוך למתקן הגרעיני בבושהר ולצידו ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן עלי אכבר סאלחי. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
תחנת כוח גרעינית  |
| מיקום | בושהר |
| מדינה |
איראן |
| מפעיל |
הארגון לאנרגיה אטומית של איראן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1 במאי 1975 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1 במאי 1975 |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
20 מ' |
| מידע טכני | |
| כושר ייצור חשמל |
915 מגה-ואט |
| קואורדינטות | 28°49′44″N 50°53′14″E / 28.82888889°N 50.88722222°E |
 | |
  | |
תחנת הכוח הגרעינית בבושהר (בפרסית: نیروگاه اتمی بوشهر) היא תחנת כוח גרעינית באיראן הנמצאת כ-17 ק"מ מדרום-מזרח לעיר בושהר.
זוהי תחנת הכוח הגרעינית השנייה שנבנתה במזרח התיכון, והראשונה ליצור חשמל.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית המתקן החלה בשנת 1975 על ידי החברה הגרמנית Kraftwerk Union A.G (חברת בת של תאגיד סימנס) אשר חתמה על חוזה לבניית שני כורים גרעיניים במשך ארבע שנים בעלות של 6 מיליארד דולרים. העבודה הופסקה לבסוף בשנת 1979 בעקבות המהפכה האיראנית, מאחר שמשטר האייתוללות לא גילה עניין בתוכנית הגרעין.[2] שנתיים מאוחר יותר, בעקבות פריצת מלחמת איראן–עיראק, איראן החלה להתעניין בנשק גרעיני וחידשה את מאמצי הפיתוח (ביטוי לכך ניתן ב-1981, בנאום של מוחמד בהשתי, "מספר 2" של רוחאללה ח'ומייני, בפני הוועדה לאנרגיה אטומית של איראן). במהלך המלחמה, האיראנים תקפו את הכור העיראקי (אנ') פעמיים,[3] חיל האוויר הישראלי השמיד אותו וגם הכורים שנבנו בבושהר נפגעו בתקיפות אוויריות מרובות (לפחות שמונה[2]) אותן ביצע הצבא העיראקי בין 1984 ל-1988.[4] לאחר המלחמה הוחלט להאיץ את תוכנית הגרעין ובתוך כך לשקם את תחנת הכוח.
איראן דרשה שסימנס תסיים את בניית המתקן אך ממשלת גרמניה סירבה[דרושה הבהרה] לאשר זאת לסימנס[2] בשל הלחץ הדיפלומטי מארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, עיראק פלשה לאיראן ותוכנית הגרעין האיראנית נעצרה עד תום המלחמה.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
בעקבות סירוב גרמניה נחתם חוזה נוסף לסיום בניית המפעל בשנת 1995 בין איראן לבין המשרד לאנרגיה אטומית ברוסיה. העבודה התעכבה במשך מספר שנים בשל אתגרים טכניים ובשל מחסור במימון וכן בשל לחצים פוליטיים מן המערב. לאחר שהקמת המתקן כמעט נעצרה לחלוטין בשנת 2007, הושג הסכם מחודש בו האיראנים הבטיחו לפצות על העלויות לאחר השלמת המתקן. משלוח של דלק גרעיני החל להגיע לאיראן עוד באותה השנה.
ב-21 באוגוסט 2010 הופעל לראשונה הכור הגרעיני בבושהר.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Russia set for Iran's nuclear plant launch, top nuclear official says, August 19, 2010 -- Updated 2223 GMT (0623 HKT) (בתאריך הוידוא, 2223 במקור) (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 24 ביוני 2025)
- ^ 1 2 3 גד שמרון, המוסד והמיתוס, מהדורת 2011, הוצאת כתר, עמודים 336-337
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, "השמיים אינם הגבול", עמוד 587
- ^ הערך בוויקיפדיה האנגלית
- ^ סוכנויות הידיעות, סיבה לדאגה? החל תדלוקו של הכור בבושהר, באתר nana10, 21 באוגוסט 2010