המוליזה

המוליזה (Hemolysis) או תמס דם, הוא מצב בו מפורקים תאי הדם האדומים, וכתוצאה מכך משוחרר המוגלובין אל נוזל הפלזמה. המוליזה מתרחשת באופן טבעי בטחול, שם מפורק בכל יום כאחוז אחד מכלל תאי הדם האדומים שבגוף. במצבים פתולוגים מסוימים נהרסים תאי הדם בדרך שאינה טבעית. מצבים אלו עלולים להוביל להמוליזה אנמית.

לדוגמה, אחד המצבים שבהם מתרחשת המוליזה הוא כאשר אדם טובע במים מתוקים והמים חודרים לריאותיו. ריכוז המלחים גדול יותר בדם (0.9%) מאשר אחוז המלחים שמילאו את נאדית מערכת הנשימה (0.45%) ולשם השוואת הריכוזים, מתרחש תהליך של אוסמוזה ומים עוברים מחלל הנאדית לדם שבנימים העוטפים את הנאדית. בכך נגרם פירוק של כדוריות דם אדומות.

המוליזה אנמית כתסמין רפואי

אנמיה המוליטית (בעברית: תמס-דם) היא אנמיה הנגרמת כתוצאה מהמוליזה בלתי תקינה: פירוק לא נורמלי של תאי דם אדומים. תופעה זו יכולה להיגרם במספר מצבים: אנמיה נרכשת כתוצאה משימוש בתרופות שונות, כתוצאה ממחלה זיהומית כגון מונונוקלאוזיס, או כתוצאה מעירוי דם לא תואם. או אנמיה המוליטית גנטית יכולה להיגרם כתוצאה ממחלות גנטיות בכדוריות הדם כמו אנמיה חרמשית, חוסר G6PD, או ספרוציטוזיס תורשתית. תיתכן המוליזה אנמית כתוצאה מתגובה אוטואימונית, במחלות כגון זאבת (לופוס). מכיוון שברוב המחלות האוטואימוניות מעורבים גם גורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים, קשה להגדירה כנרכשת או כגנטית.

בדיקת המוגלובין בהמוליזה

ניתן לקבוע את ריכוז ההמוגלובין בדם על ידי המוליזה. כתוצאה מהרחפת תאי דם אדומים במים מזוקקים, תאי הדם מתפוצצים כתוצאה מלחץ אוסמוטי ומשחררים את תכולתם. לאחר סרכוז, שוקעים בתחתית המבחנה ממברנות ואברונים אחרים שאינם מסיסים והנוזל העליון שנוצר מכיל המוגלובין חופשי.

קישורים חיצוניים

• המוליזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.