תסמונת מייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת מייג
תחום gynecologic oncology עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 D27 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 255450 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D008539
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת מייגאנגלית: Meig's syndrome) היא גידול שפיר בשחלה, אשר מופיע עם מיימת (הצטברות נוזלים בגוף). התסמונת נפתרת בדרך כלל לאחר כריתת הגידול. הגידולים השפירים בתסמונת מייג מכונים בדרך כלל פיברומות או פיברותקומות ומהווים 4% מכלל הגידול.[1]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם של תסמונת מייג הוא שמו של ג'ו וינסנט מייג אשר היה רופא מיילד וגניקולוג אמריקאי. מייג דיווח על סדרת מקרים שאירעו בשנת 1937. מייג נתן את אישורו לכך.[1]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת מייג נדירה. מהווה כ-1-2% מכלל הגידולים בשחלות. נוטה להתרחש בדרך כלל אצל אנשים לאחר גיל המעבר, בגיל ממוצע של 50 שנים.[2]

תוחלת החיים של חולים שהוסר להם הגידול דומה לאלו שלא חלו כלל במחלה. אף על פי שתסמונת זו דומה בהתנהגותה לגידול ממאיר, מדובר במחלה שפירה ובעזרת טיפול מתאים לא תפגע באורך חיי החולה.[3]

בין 10%-15% מהנשים בעלות גידולים בשחלה, הן בעלות מיימת ואילו רק 1% מהגידולים אצל נשים הם מסוג הידרוטורקס. בערך 70% מההצטברויות המימיות הן בצד הימני, כ-15% בצד השמאלי וכ-15% בשני הצדדים.[4]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת מייגס עלולה להיראות בהסתכלות ראשונה כמספר מחלות שונות. המחלה מתאפיינת בגידול שנובע מהשחלות ומכאן בפתולוגיה עלולה להיראות כהפרעות גניקולוגיות שונות, כדוגמת גידול רירית הרחם, סרקומה, תסמונת פסאודו מייגס, הפרעות בחצוצרה, סרטן שחלות ועוד.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עייפות
  • קוצר נשימה בתחילת מאמץ.
  • כאבי אגן או נפיחות לעיתים משולב בעצירות.
  • בטן נפוחה עם עלייה או ירידה במשקל.
  • שיעול לא פרודוקטיבי (יבש).
  • אל וסת או מחזור לא סדיר.
  • המחלה עשויה להופיע בין 3 ל־30 יום לאחר ניתוח לב פתוח או אוטם שריר הלב.
  • כאבים בצוואר וסחף קטן עד בינוני בצד שמאל.
  • אורמיה (רמות גבוהות של אוריה בדם- אחד המרכיבים העיקריים בשתן) לעיתים גם גורם לתופעה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול החיוני הוא הסרה כירורגית של הגידול. לפני הניתוח יתבצע ניקוז נוזלים מקרום הריאה שהצטברו כתוצאה מן המיימת. ניקוז הנוזלים נועד לשיפור תפקוד הריאה. הניתוח כולל חיתוך כירורגי לשם מתן גישה לחלל הבטן וכן על מנת לשלול גורמים אחרים להופעת הגידול.

  • אצל בנות שעדיין לא קיבלו וסת, תיתכן העדפה של כריתת טריז, הסרה של חלק קטן מאוד מהריאה.
  • לנשים בגיל הפוריות (20–45) מתבצעת בדרך כלל כריתת רחם חד צדדית (חצוצרות ושחלות)
  • אצל נשים לאחר גיל המעבר, תתבצע כריתת רחם מלאה.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Obstetrics & Gynecology, Volume 99, Issue 5, Part 2, May 2002, Pages 917-919
  • The American Journal of Emergency Medicine, Volume 16, Issue 4, July 1998, Pages 404-405

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Joe Vincent Meigs, Fibroma of the ovary with ascites and hydrothorax—Meigs' syndrome, American Journal of Obstetrics and Gynecology 67, 1954-05, עמ' 962–987 doi: 10.1016/0002-9378(54)90258-6
  2. ^ : תסמונת מייג '. שלושה מאפיינים עיקריים של תסמונת מייג ' 2019, iw.techsymptom.com (בiw)
  3. ^ {{{מחבר}}}, Meigs Syndrome: Background, Pathophysiology, Epidemiology, 2019-11-09
  4. ^ Sumi Saha, Meiri Robertson, Meigs' and Pseudo‐Meigs' syndrome, Australasian Journal of Ultrasound in Medicine 15, 2012-2, עמ' 29–31 doi: 10.1002/j.2205-0140.2012.tb00140.x
  5. ^ Meigs' Syndrome. Three cardinal features of Meigs' syndrome, patient.info (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.