תפיסה על-חושית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תפישה על-חושית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יתפיסה על-חושיתראשי תיבות: תע"ח) נקראת גם חוש שישי או מראה שני. היא מתקבלת על ידי מידע שמגיע מהחושים הפיזיים המוכרים, אך מתקבלים בתודעה. התפיסה העל-חושית היא שמן הכולל של היכולות השונות שהמוח עושה (כגון: לתפוס, לקלוט ולעבד גירויים חיצוניים הנמצאים מחוץ לגדר האפשרי בחמשת החושים), בהתאם לתאוריות המדעיות המקובלות. למרות ניסיונות בלתי פוסקים, מעולם לא הוצגה ראיה אמינה ובת-בדיקה לקיומה של תפיסה על-חושית.

המונח אומץ על ידי הפסיכולוג של אוניברסיטת דיוק ג'וזף בנקס ריין כדי לציין יכולות נפשיות כגון אינטואיציה, טלפתיה, פסיכומטריה וראייה על-חושית[1] וביצועם הטמפורלי זמני, כהגדרה מוקדמת או כטיפול חוזר.

פאראפסיכולוגיה הוא מחקר של תופעות נפשיות על - טבעיות. פאראפסיכולוגיה זכתה לביקורת על המשך החקירה, למרות שלא הייתה מסוגלת לספק ראיות משכנעות לקיומן של תופעות נפשיות לאחר יותר ממאה שנות מחקר.

הקהילה המדעית דוחה את התע"ח בשל היעדר בסיס ראיות, היעדר תאוריה שתסביר את התע"ח וחוסר בטכניקות ניסיוניות שיכולות לספק תוצאות חיוביות באופן אמין, בשל העדר תאוריה שתסביר את התע"ח וחוסר טכניקות היכולות לספק תוצאות חיוביות ואמינות, ורואה בתע"ח כפסאודו-מדע.

תופעות שתפיסתן מוגדרת כ"על-חושית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלפתיה: העברה של מחשבה מאדם אחד לאחר ללא תיווכו של כל צינור ידוע של תקשורת חישתית (למשל, זיהוי סוג הקלף עליו חושב אדם אחר).
  • חיזוי: תפיסת מידﬠ ﬠל אירוﬠים שטרם התרחשו.
  • חוש שישי (קלרוויאנסיות): תפיסה של אובייקטים או אירועים אשר לא יצרו גירוי לחושים המוכרים כיום למדע.
  • פרה-קוגניציה (קדם-תודעה): תפיסה של אירוע עתידי אשר לא ניתן לצפותו על ידי תהליך מוחי או אחר הידוע כיום למדע (למשל, תחזית שמספר מסוים יופיע בהטלה הבאה של זוג קוביות).
  • חישת צלילים או קולות שתדירותם גבוהה או נמוכה במיוחד.
  • ראיית אורות אולטרה-סגולים או אינפרה-אדומים.
  • טלקינזיס: יכולת לשלוט ברגשות או רצונות של אדם וגם היכולת להזיז דברים ממקום למקום.

התפיסה העל-חושית משמשת פעמים רבות כחלק מכוחות העל של דמויות שונות, בסדרות טלוויזיה וקומיקס (כגון "חוש העכביש" של ספיידרמן, המתריע על סכנה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1930, באוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה, ג'וזף בנקס ריין ואשתו לואיזה אלה ריין ניהלו חקירה בנושא התפיסה העל חושית. בזמן שלואיזה ריין הייתה מרוכזת באיסוף חשבונות של תקריות ספונטניות, ריין עבד בעיקר במעבדה והגדיר בקפידה מונחים כגון תע"ח ופאראפסיכולוגיה ותכנן ניסויים כדי לבדוק אותם. פותחה מערכת פשוטה של קלפים, אשר במקור נקראת "קלפי זנר" - כעת קרויים קלפי תע"ח. הם נושאים את הסמלים - עיגול, ריבוע, קווי גלים, צלב וכוכב: יש חמישה מכל אחד בחבילה של 25 קלפים.

בניסוי טלפתיה, "השולח" מתבונן בסדרת קלפים בעוד "המקבל" מנחש את הסמלים. כדי לנסות לשמור על ראייה רוחנית, חפיסת הקלפים מוסתרת מכולם בעוד המקבל מנחש. כדי לנסות להתבונן מראש, סדר הקלפים נקבע לאחר שהניחושים נעשים. מאוחר יותר הוא השתמש בקוביות בשביל לבדוק טלקינזיס.

ZENER CARDS

הניסויים הפראפסיכולוגיים בדיוק, עוררו ביקורת מצד אנשי אקדמיה ואחרים אשר קראו תיגר על המושגים והראיות של התע"ח. מספר מחלקות פסיכולוגיות ניסו לחזור על הניסויים של ריין בכישלון.

וו. ס. קוקס (1936) מאוניברסיטת פרינסטון הפיק 25,064 ניסויים עם 132 נבדקים בניסוי למשחק קלפי זנר. קוקס סיכם: "אין ראיות של תפיסה חושית או באדם הממוצע או של הקבוצה או בכל פרט מסוים של אותה קבוצה. הפער בין התוצאות האלה והתוצאות שהושגו בידיי ריין הוא או בשל גורמים בלתי נשלטים בהליך ניסיוני או בגלל הבדל בין הנושאים". ארבע מחלקות פסיכולוגיות אחרות לא הצליחו לשכפל את התוצאות של ריין.

ב- 1938 כתב הפסיכולוג ג'וסף ג'סטרוב כי רוב הראיות לתפיסה החושית שאסף ריין ופראפסיכולוגים אחרים היו אנקדוטיים, משוחדים, מפוקפקים ותוצאת "תצפית לקויה וחולשות אנושיות מוכרות". הניסויים של ריין לא זכו להכרה בשל שגילוי של דליפה חושית או רמאות יכולים להסביר את כל התוצאות שלו כמו הנושא להיות מסוגל לקרוא את הסמלים מהחלק האחורי של הקלפים ואת היכולת לראות ולשמוע את ציון רמזים עדינים מפי הנסיין.

בשנות ה-60 הפראפסיכולוגים הראו התעניינות ההולכת וגוברת במרכיבים הקוגניטיביים של תע"ח, הניסיון הסובייקטיבי הכרוך בקבלת תגובות על התע"ח ותפקיד התפיסה בחיים הפסיכולוגיים. זה קרא להליכים ניסיוניים שלא היו מוגבלים למתודולוגיית הבחירה הכפויה של ריין. הליכים אלה כללו ניסויי טלפתיה וחלום, ואת ניסויי גזנפלד (הליך של מניעה חושית קלה).

ספקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצנזוס המדעי אינו רואה בתפיסה החריגית תופעה ממשית.[2]הספקנים הצביעו על כך שאין תאוריה בת קיימא להסביר את המנגנון שמאחורי התע"ח, וכי ישנם מקרים היסטוריים שבהם התגלו פגמים בתכנון הניסויים של מחקרים על - טבעיים.

ישנן ביקורות רבות הנוגעות לניסויים הקשורים לתפיסה חוץ-חושית, במיוחד סביב פגמים מתודולוגיים. פגמים אלה אינם ייחודיים לסוג ניסיון יחיד, הם פוגעים באמינות המחקרים של התע"ח. רבים מן הפגמים שנראו בניסוי כרטיסי זנר מופיעים גם בניסוי גנזפלד.

ראשית הוא אפקט חבילת הקלפים, המתאר שגיאה המתרחשת במחקרי תע"ח. משוב המתקבל מתוך סדרת ניסויים שבהם נעשה שימוש ברצף "סגור" של מטרת תע"ח מפר את תנאי העצמאות המשמש ברוב המחקרים הסטטיסטיים הסטנדרטיים. תשובות מרובות למטרה יחידה לא ניתנות להערכה באמצעות מבחנים סטטיסטיים המבוססים על הנחה של משובים עצמאיים. זה מגדיל את הסבירות של ספירת קלפים וכן מגדיל את הסיכויים של נושא המחקר לנחש נכון מבלי להשתמש בתפיסה. ליקוי מתודולוגי נוסף כולל רמזים באמצעות דליפה חושית. לדוגמה, כאשר הנושא מקבל רמז חזותי. זה יכול להיות השתקפות של הכרטיס במשקפיים של מחזיק הקלפים. במקרה זה, נושא המחקר יכול לנחש את הקלף המופיע בהשתקפות ולא כתוצאה מתע"ח.. לבסוף, בעיות שפוגמות באקראיות המבדק יכולות להעלות סיכויים לניחושים מוצלחים לדוגמה: שיטות ערבוב של קלפים המאפשרות חיזוי קל של תוצאות, קלפים מסומנים או מניפולציה של הקלפים. התוצאות של מטא-אנליזה מצאו שכאשר טעויות אלה תוקנו ונלקחו בחשבון, עדיין לא הייתה השפעה משמעותית של התע"ח.  ברבים מן המחקרים נראה שיש התרחשות על חושית אך ריבוי המשתנים והאפשרות לטעויות מתודולוגיות רבות במחקר עדיין מותירות מקום לספק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיצד לפתח ראייה על-חושית, אור-עם, ראייה על-חושית היא היכולת לראות דברים מעבר לטווח הנורמלי של ראייתנו הפיסית. היא נחשבת בדרך כלל למתת שמים, שרק חוזים, נביאים ומגידי עתידות ניחנים בה.ראייה על-חושית ניתנת לפיתוח – על ידי כל אחד. דומה אולי, כי זכוכית הניחוש, כדור הבדולח ודסקת החול אין מקומם אלא בארץ האגדות, ואולם האמת הלא תיאמן היא, כי בעזרת מידה ראויה של הכנה ושל משמעת, ניתן להפכם לכלים אמינים בפיתוח הראייה העל-חושית.
  2. ^ Cogan Robert, Critical Thinking: Step by Step, University Press of America, 1998, עמ' 227
PrirodneNauke.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.