תקשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקשור בפאראפסיכולוגיה הוא שם כולל לתקשורת לכאורה בין בני אדם לבין ישויות אחרות, שלא מקובל לחשוב כי ניתן לתקשר עמן. בדרך כלל הכוונה לתקשורת בין בני אדם חיים למתים, אך לעיתים המילה משמשת גם על מנת לציין תקשורת עם חוצנים, אלים או ישויות נוספות.

בתחום התקשור קיימת ספרות הדרכה מקיפה, והדעה הרווחת בקרב "מתקשרים" או שחוו תקשור היא שהחוויה נגישה עבור כל אדם. על פי רוב, תקשור עם ישויות של אנשים שנפטרו (כדוגמת סיאנס), נתפס גם בעיני מתקשרים כחוויה לא רצויה, בעוד תקשור עם ישויות אחרות גבוהות יותר כגון מלאכים, מדריכים, ישויות אור וכדומה נתפס כחוויה רצויה ואף מומלצת.

אף על פי שבקרב הציבור רווחת האמונה בקיומם של יכולות מיוחדות למדיומים[1], וכן על אף שמחקרים העוסקים בתפיסה על חושית מציגים תוצאות מגוונות שלחלקם טרם נמצאו ההסברים[2], ישנה עמדה ברורה בקרב הקהילה המדעית שהטענות הספציפיות ליכולת תקשור עם ישויות הן פסבדו-מדעית ואנטי-מדעיות, ולא נמצאה שום עדות מדעית שיכולה לתמוך ביכולות תקשור[3][4]. גם הממצאים שעשויים לתמוך בתפיסה על חושית, אינם מתיישבים עם הטענות ליכולות תקשור עם ישויות, והחוקרים רואים בהם עדויות לתופעות מנטליות טבעיות שטרם אובחנו[5].

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מקרים בהם יהודים[6] שחוו מוות קליני מתארים מציאות שבה הם נשפטו בבית דין של מעלה ובו שלושה דיינים. במקרים מעטים הדיינים הם רבנים שנפטרו[דרוש מקור].

יש המייחסים תופעות שונות ביהדות לתקשורים, כגון גילוי אליהו וכן אזכורים רבים בספר הזוהר ובספרי חסידים על 'מגידים' וישויות נוספות שסייעו בידי לומדי תורה לקבל מידע נוסף אודות לימודם. לאופנים מסוימים של תקשור יש התייחסות שלילית לנושא וחלקם אף אסורים מהתורה, כמו שנאמר: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים".

העידן החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוג אדם קלין-אורון הגדיר כך את התופעה: "מדובר ברוחניות המתמקדת בהעצמת הפרט וביכולת שלו ליצור קשר ישיר עם כוחות קוסמיים (מלאכים, צדיקים ואף אלוהים עצמו)". ניתן להציע שרוחניות מסוג זה צמחה בישראל בשנות ה-90 בעקבות מעבר המרכז מן הקבוצה והחברה, לדגש על אושרו ויכולותיו של הפרט. בהקשר זה, דומה המגמה לרבות מהתנועות והמגמות הדתיות בעידן החדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם קלין אורון, “מעבר לעצמי - הקשרים מקומיים ואישיים של תופעת התקשור בישראל”, (תקציר הדוקטורט), 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקשור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Neil Dagnall and Ken Drinkwater, Why do a quarter of people across the world believe humans have psychic abilities?, independent, ‏27 February 2019
  2. ^ Daryl Bem,a, Patrizio Tressoldi, Thomas Rabeyron, and Michael Duggan, Feeling the future: A meta-analysis of 90 experiments on the anomalous anticipation of random future events, US National Library of Medicine National Institutes of Health
  3. ^ Believing the impossible: No evidence for existence of psychic ability found, University of Hertfordshire
  4. ^ Homayun Sidky, Religion, Supernaturalism, the Paranormal and Pseudoscience (עמ' 3)
  5. ^ Julia Mossbridge, Patrizio Tressoldi and Jessica Utts, Predictive physiological anticipation preceding seemingly unpredictable stimuli: a meta-analysis
  6. ^ תיאור החוויה אינו תלוי מגזר, והוא קיים גם אצל חילונים או אתאיסטים שחוו מוות קליני. במקרים מסוימים אף טענו המספרים כי לא שמעו על הרב השופט במהלך חייהם טרם המוות הקליני