לדלג לתוכן

תרומות קטר לאוניברסיטאות בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרומות קטר לאוניברסיטאות בארצות הברית היא תהליך המתרחש מזה שני עשורים של מעורבות פיננסית מוגברת במגוון נרחב של מוסדות ההשכלה הגבוהה, באמצעות הענקת תרומות כספיות משמעותיות, המסתכמות במיליארדי דולרים.

על פי מחקרים, הדבר מקנה לקטר כוח והשפעה ישירים על מוסדות החינוך בארצות הברית, ובאופן עקיף גם על היבטים שונים של חיי החברה והפוליטיקה המקומית.[1][2][3] בנוסף, דו"חות בנושא אנטישמיות בארצות הברית טוענים כי מעורבות פיננסית זאת העצימה את האנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות הברית. השיח סביב התרומות כולל גם טענות שהן פוגמות באתיקה האקדמית ותורמות להידרדרות הנורמות הדמוקרטיות והליברליות סביב חופש הביטוי והחופש האקדמי בקמפוסים במדינה.[2][3]

דרכי השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022, דו"ח של מכון המחקר הלאומי NCRI ייחד את קטר בתור התורם הזר המשמעותי ביותר לאוניברסיטאות אמריקאיות. המחקר גילה כי מ-2001 עד 2021, קטר תרמה תרומות בסך של 4.7 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארצות הברית.[1] הדו"ח העלה כי קיים קשר פוטנציאלי בין אוניברסיטאות המקבלות תמיכה כספית ממקורות מזרח תיכוניים לבין העמדות שהן נוקטות בנושאים מסוימים כדי להתיישר עם ההעדפות או הרגישויות של מדינות אלה. הוא הציע שאוניברסיטאות, בחתירתן למשוך ולתחזק מימון מהמזרח התיכון, עשויות לאמץ עמדות שלדעתן ימצאו חן בעיני המדינות הללו. לחלופין, הדו"ח העלה את האפשרות שאוניברסיטאות אדישות לאופי המאפיין את התורמים הגדולים שלהן ועשויות גם להפגין אדישות לנושא ההולך וגדל של אנטישמיות בקמפוס, העדר חופש הביטוי והחופש האקדמי. הדו"ח של NCRI חקר את אסטרטגיית יחסי הציבור של קטר בנוגע למימון אוניברסיטאות. מנתוני משרד החינוך עולה כי הכספים שקטר תורמת חורגת בביטוי "תרומה" מפני שניתנת בכפוף לחוזה בלתי פורמלי, דבר המעיד על התחייבות גם מטעם האוניברסיטאות. הדו"ח מוצא כי בנוסף למעורבותה של קטר באוניברסיטאות, היא השקיעה מיליוני דולרים בקמפיינים של יחסי ציבור והשקיעה בלוביסטים וחברות יחסי ציבור בארצות הברית.[2][3]

ניתוח של The Financial Times, המבוסס על דו"ח תרומות וחוזים זרים של משרד החינוך האמריקאי, הדגיש את תפקידה המהותי של קטר, אשר תרמה כ-15% מהתרומות הזרים בין השנים 2011–2020. על פי הדיווח, המעורבות הפיננסית של קטר הייתה גדולה יותר ממדינות אחרות, ותרמה בממוצע 1.3 מיליארד דולר מתוך סך 2.2 מיליארד הדולר שסיפקו מדינות המפרץ לאוניברסיטאות מובחרות בארצות הברית. כפי שדווח על ידי עיתון ה-Daily Caller News, התרומה המשמעותית עוררה חששות בנוגע להשפעה הפוטנציאלית על 'עצמאותם האקדמית' של מוסדות אלה.[4]

על פי מחקר שפורסם בארגון החוקרים הלאומי -NAS (אנ') התרומות הקטריות ניתנות בצורה מתוכננת והאוניברסיטאות שמקבלות את התרומות נבחרות באופן שיטתי. לעיתים קרובות יש לאוניברסיטאות אלו שלוחות בקטר עצמה.[5] המחלקה לחינוך של אוניברסיטת נורת'ווסטרן (NU-Q) דיווחה כי קיבלה יותר מ-600 מיליון דולר מקטר לאחר שהקימה שלוחה במדינה ב-2007. נורת'ווסטרן היא אחת משש האוניברסיטאות האמריקאיות שהקימו שלוחות של האוניברסיטה בקטר, כאשר כל אחת מהאוניברסיטאות מתמחה בתחום שונה. בתוך כך הקימו שלוחות בקטר, אוניברסיטת קורנל המתמקדת בחינוך רפואי, אוניברסיטת ג'ורג'טאון המתמחה בממשל ופוליטיקה, ואוניברסיטת נורת'ווסטרן העוסקת בעיקר בלימודי תקשורת. מעבר לתמיכה הכספית, על פי מדיניות מועצת קטר למחקר, פיתוח וחדשנות (QRDI)[6] שלוחות של אוניברסיטאות המוקמות בקטר מאפשרות לאוניברסיטה גישה לקרנות מחקר קטריות (QNRF) המופעלות על ידי הממשלה.[5]

אוניברסיטת נורת'ווסטרן מוצגת בדו"ח כדוגמה לאופן בו פועל מימון השלוחות של האוניברסיטאות האמריקאיות בקטר ומהווה דוגמה לאופן המימון ממקורות זרים עבור אוניברסיטאות אמריקאיות. מספר דוחות עקבו אחר התפתחות היחסים בין אוניברסיטת נורת'ווסטרן וקטר, וזיהו מימון של ממשלת קטר שהחל בתרומות לאוניברסיטה, המשיך בתמיכה ומימון של מלגות אמריקאיות והגיע עד למימון תוכניות מחקר ומימון בתי חולים.[5] על פי מאמר שפורסם בשנת 2014, כספים לא מתועדים ממקורות כמו תעשיית הטבק, נפט וגז וחברות תרופות זוהו כתורמים לאוניברסיטאות בארצות הברית. המאמר מדגיש באופן ספציפי קרנות קטריות, המתאמצות לעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים במערב. מאמר שפורסם על ידי העיתונות של אוניברסיטת אוקספורד ציין כי התפתחות היחסים עם אוניברסיטאות בארצות הברית הוצגה כצורה של "עוצמה רכה".[7][8]

תוצרי ההשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעה בנורמות הדמוקרטיות והליברליות בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת המימון הקטרי הובילה לטענות על פגיעה בעצמאות האקדמית של המוסדות הממומנים. כך נטען על ידי חוקרים וכלי תקשורת שציינו שכמה מהמוסדות האקדמיים היוקרתיים בארצות הברית היו שקופות לגבי המימון מקטר, מה שהעלה את החשש לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של האומה שהוגדרה כ"אולטרה-שמרנית" על מוסדות אקדמיים יוקרתיים. השפעתה של קטר משתרעת על ארגונים בינלאומיים, חברות פרסום, כוללAudience Partners Worldwide, וחברת יחסי הציבור והלובינג BlueFront Strategies, המעלות שאלות לגבי עומק ורוחב ההשפעה של קטר על היבטים שונים של מוסדות אקדמיים ומחקר.

מקורות באוניברסיטאות טוענים ששיתוף הפעולה בין קטר לאוניברסיטה יוצר מעורבות ישירה והפעלת צנזורה מטעם קטר, וכן מאפשר הפצה של דעות החורגות מהאידיאלים האמריקאיים. קטר מפעילה פיקוח בירוקרטי משמעותי על פעולות האוניברסיטאות דרך גופים שונים ביניהם ארגונים לאומיים ומשפיעים כמו מכון הסרטים בדוחא, קרן המחקר הלאומית של קטר ורשת התקשורת אל ג'זירה.[9][10]

תחקיר ה-NCRI מסיקה שמוסדות חינוך שמקבלים מימון בלתי-חוקי, סובלים ב-85 אחוזים יותר מאוניברסטאות אחרות ממאמצים או קמפיינים מאורגנים שמטרתם להטיל סנקציות על חוקרים אקדמיים. קמפיינים אלה כוללים אמצעים שונים, כגון בדיקה על פעילותם של חוקרים, ניסיונות לבטל את עבודתם, הצעות להורדתם מתפקידם, או אפילו השעיה או הפסקת העסקתם.[1]

The Lawfare Project חקר גם את מעורבותה של קטר במערכת החינוך האמריקנית באמצעות קרן קטר הבינלאומית (QFI), והביע דאגה כלפי לימוד תוכן בנושא מזרח התיכון באופן מוטה אשר מדגישות היבטים חיוביים של האסלאם תוך הזנחת דיונים מאוזנים על דתות אחרות, במיוחד יהדות. סקר נוסף של הפרויקט מצביע על כך שכאשר ארצות הברית נחשפת לפרטים של המימון הזר של מוסדות ההשכלה הגבוהות, הם מביעים דאגה מהשפעתה של קטר בעיצוב התוכן בכיתה ובדיונים בקמפוס.[11]

התגברות האנטישמיות בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"חות בנושא האנטישמיות בארצות הברית חשפו כי בין השנים 2015 ל-2020, מוסדות שקיבלו מימון מתורמים מזרח-תיכוניים חוו בממוצע 300 אחוז יותר תקריות אנטישמיות בהשוואה לאלו שלא. במהלך אותה תקופה, למוסדות שקיבלו כספים לא ידועים מתורמים קטרים היו, בממוצע, 250 אחוז יותר תקריות אנטישמיות מאלה שלא.[1] כ-200 מכללות ואוניברסיטאות אמריקאיות הסתירו מידע על כ-13 מיליארד דולר בתרומות לא מדווחות ממדינות זרות, רבים מהם מקטר עצמה. עוד הגיעו למסקנה שמוסדות חינוך שמקבלים מימון שלא נחשף בפומבי, נוטים יותר ב-85% לחוות קמפיינים מאורגנים שמטרתם להטיל סנקציות על חוקרים אקדמיים בעזרת חקירות על פעילותם של חוקרים, ניסיונות לבטל את עבודתם, הצעות להורדתם מתפקידם, ואפילו השעיה או הפסקת העסקתם.[12]

סקר לאומי שנערך ל-1748 סטודנטים מצא שהכסף הלא מתועד חזה תפיסה מוגברת של אנטישמיות בקמפוס. מחקר אחר מצא קשר חיובי בין תקריות אנטישמיות בקמפוס לתקריות אנטישמיות במדינה על בסיס שימוש גבוה יותר בהאשטאג #Israeliapartheid בטוויטר ובאירועים אנטישמיים במוסדות חינוך שקיבלו מימון לא מתועד מאשר במוסדות שלא קיבלו.[1]

בדיקה של המכון לחקר אנטישמיות ומדיניות גלובלית ב-2020 (ISGAP), חשפה קשר ברור בין היקף התרומות שמקורן מקטר ומדינות אחרות במפרץ הפרסי לבין הופעתה של קבוצות פרו-פלסטיניות המכונות Students for Justice in Palestine (SJP) בקמפוסים של האוניברסיטה. באוניברסיטאות מסוימות, קבוצות SJP ארגנו עצרות ואירועים שהדגישו את הזעם נגד ישראל כבר מ-8 באוקטובר, עוד לפני תחילת התמרון הקרקעי של ישראל בתוך עזה, מה שנטען כי מעיד על תכנון והכנה מראש לסיטואציה. בנוסף, מאז הטבח ב-7 באוקטובר התקשורת ומספר מקורות נוספים ציינו שמוסדות אקדמיים יוקרתיים רבים בארצות הברית ערכו אירועים פרו-פלסטיניים בקמפוס. המאמר הציע שהתוצאה הזו תוכננה מראש על ידי המעורבות של קטר בשנים האחרונות וחיכתה לרגע הנכון להתפרץ.[13]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Charles Asher Small William Kolbrener David Patterson, HOW FOREIGN FUNDING IN U.S. HIGHER EDUCATION BY AUTHORITARIAN REGIMES, WIDELY UNDISCLOSED, PREDICTS EROSION OF DEMOCRATIC NORMS AND ANTISEMITIC INCIDENTS ON CAMPUS, NCRI
  2. ^ 1 2 3 כסף קטארי זרם לאוניברסיטאות בארה"ב - ועכשיו הוא מזין אלימות | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-10-30
  3. ^ 1 2 3 "לפני התפרצות האנטישמיות בקמפוסים: מיליארדי דולרים בתרומות מקטאר זרמו לאוניברסיטאות בארה"ב". TheMarker. נבדק ב-2023-12-10.
  4. ^ How Qatar is paying US institutions $1.3 billion to gain ‘dubious influence’
  5. ^ 1 2 3 Outsourced to Qatar by Neetu Arnold | Report | NAS, www.nas.org (באנגלית)
  6. ^ המועצה הוקמה בשנת 2018, ומטרתה ליזום ולנהל מדיניות חדשנות ומחקר במדינת קטאר בסיוע מומחים מהממשלה, התעשייה והאקדמיה.
  7. ^ Kristin Diwan, Clerical associations in Qatar and the United Arab Emirates: soft power competition in Islamic politics, International Affairs 97, 2096-10-02, עמ' 945–963 doi: 10.1093/ia/iiab083
  8. ^ Cynthia Jones, Dirty Money, Journal of Academic Ethics 12, 2014-09-01, עמ' 191–207 doi: 10.1007/s10805-014-9211-5
  9. ^ Education City Universities Face Book Censorship, The Daily Q
  10. ^ Anderson, Nick (2023-04-10). "In Qatar's Education City, U.S. colleges are building an academic oasis". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-12-10.
  11. ^ Qatari influence on American education system, The Lawfare Project, ‏2020-05-15 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Tuition of terror: Qatari money flowed into U.S. universities - and now it's fueling violence, ctech, ‏2023-10-30 (באנגלית)
  13. ^ Shulman, Sophie; Calcalist (2023-11-11). "Qatar funds US universities and growing antisemitic violence in them". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2023-12-10.