אקדמיה
.JPG)
מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם.
אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המילה מיוונית[1], על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה, חורשה שהייתה מקודשת לאלת החכמה, אתנה. בחורשה זו הקים אפלטון בסביבות שנת 385 לפנה"ס את האקדמיה האפלטונית במסגרת גימנסיון.
משמעות מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוסד להשכלה גבוהה
ערך מורחב – כיום המילה "אקדמיה" משמשת לתיאורם של מוסדות מסוגים אחדים:
- אוניברסיטה - בדרך כלל משמשת המילה לתיאור מכלול האוניברסיטאות.
- בית ספר גבוה שאינו אוניברסיטה, כגון אקדמיה לציור, אקדמיה למוזיקה או אקדמיה צבאית. דוגמה לכך, במדינת ישראל, היא "בצלאל" המגדירה עצמה כ"אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים".
- מוסד ממלכתי בעל סמכות בתחום ידע מסוים, כגון האקדמיה ללשון העברית או האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הוראה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, אחת ממטרות האקדמיה היא העברת מידע. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין אופן ההוראה המקובל בבית ספר לזה המקובל במוסדות אקדמאים:
- ישנו שינוי טרמינולוגי במונחים המתארים את תהליך הלמידה: האדם המלמד מכונה מרצה ולא מורה. הלומד מכונה סטודנט ולא תלמיד. יחידת ההוראה מכונה הרצאה ולא שיעור.
- אורך יחידת ההוראה משתנה: על פי רוב שיעור בבית הספר אורך 45 דקות ואילו הרצאה אקדמית אורכת 90 דקות.
כמו כן, באקדמיה קיימת ציפייה גבוהה מהסטודנט להיות אחראי על תהליך הלמידה[2] וההישגים האקדמיים שלו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיות – על האופן שבו האקדמיה משפיעה על מערכת החינוך. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
