אקדמיה
.JPG)
אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.
אטימלוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה מיוונית[1], על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה, חורשה שהייתה מקודשת לאלת החוכמה, אתנה. בחורשה זו הקים אפלטון בסביבות שנת 385 לפנה"ס את האקדמיה האפלטונית במסגרת גימנסיון. ישנה טענה כי החורשה הייתה ממזרח לאתונה וכי מקור המילה הוא מהשורש העברי ק.ד.ם[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירופה, האקדמיה מתוארכת ליוונים והרומאים הקדומים בתקופה הקדם-נוצרית. אוניברסיטאות חדשות יותר נוסדו במאות ה-12 וה-13, והחל להתגבש המוסד האירופאי של האקדמיה. נזירים וכמרים עברו ממנזרים לערי קתדרלות ועיירות אחרות, שם פתחו את בתי הספר הראשונים שהוקדשו ללימודים מתקדמים.[3]
הבולטים מבין בתי הספר החדשים הללו היו בבולוניה, סלרנו, נאפולי, סלמנקה, פריז, אוקספורד וקיימברידג'.
במהלך המאות ה-15,16 החל עידן הרנסאנס באיטליה, והתקיים בה עניין מחודש בפלאטוניזם שליווה את תחיית המחקרים ההומניסטיים, והאקדמיה באירופה קיבלה קונוטציות חיות חדשות.
בהדרגה החלו האקדמיות באירופה להתמחות בנושאים מסוימים (אומנויות, שפה, מדעים), ומאז המאה ה-17 החלה התפשטות של מוסדות אקמדמים ברחבי אירופה, כאשר מלכים וריבונים אחרים החלו ליסד ולממן מוסדות אקדמיים. בשנת 1660, נוסדה החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע, זוהי אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז אותה שנה, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם, שבין היתר הובילה לכך שרוב המאמרים האקדמיים בעולם מתפרסמים בשפה האנגלית כשפה אקדמית אחידה.[4][5]
משמעות מודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוסד להשכלה גבוהה
כיום המילה "אקדמיה" משמשת לתיאורם של מוסדות מסוגים אחדים:
- אוניברסיטה - בדרך כלל משמשת המילה לתיאור מכלול האוניברסיטאות.
- בית ספר גבוה שאינו אוניברסיטה, כגון אקדמיה לציור, אקדמיה למוזיקה או אקדמיה צבאית. דוגמה לכך, במדינת ישראל, היא "בצלאל" המגדירה עצמה כ"אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים" ו"האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים".
- מוסד ממלכתי בעל סמכות בתחום ידע מסוים, כגון האקדמיה ללשון העברית או האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הוראה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, אחת ממטרות האקדמיה היא העברת מידע. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין אופן ההוראה המקובל בבית ספר לזה המקובל במוסדות אקדמאים:
- ישנו שינוי טרמינולוגי במונחים המתארים את תהליך הלמידה: האדם המלמד מכונה מרצה ולא מורה. הלומד מכונה סטודנט ולא תלמיד. יחידת ההוראה מכונה הרצאה ולא שיעור.
- אורך יחידת ההוראה משתנה: על פי רוב שיעור בבית הספר אורך 45 דקות ואילו הרצאה אקדמית אורכת 90 דקות.
כמו כן, באקדמיה קיימת ציפייה גבוהה מהסטודנט להיות אחראי על תהליך הלמידה[6] וההישגים האקדמיים שלו.
תקציבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסדות האקדמיה מתוקצבים ממגוון מקורות, כאשר המקורות העיקריים הם: השתתפות ממשלתית או של מוסדות על ממשלתיים, קרנות מחקר ייעודיים (מרצה מתחייב לפרסם מחקר בנושא קרן המחקר ומקבל על כך תקצוב תקורה; לטובת גישה למקורות ותקצוב סיוע כעוזרי מחקר), תמלוגים ממסחור ידע ופטנטים שנרשמו על שם המוסד, הכנסות משכר לימוד סטודנטים ותרומות.
התקצוב הממשלתי לרוב מתקבל על סמך מספר קריטריונים ובהם: מספר תלמידים במוסד בכל שנה, אחוז מסיימי תואר ומשך הלימודים הממוצע. כשהארכת תלמידים לימודים אינה משפיעה על תקצוב המוסד או קנס ישיר; משך לימודים ממוצע ארוך מהרגיל עלול לסווג את המוסד כ"לא יעיל" ולגרור העמדת יעדי ותמריצי שיפור. בישראל התקציב מסתמך בעיקר על סמך "חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958". כשלרוב האוניברסיטאות מתוקצבות במימון גבוהה יותר מהמכללות ועם שכר לימוד נמוך יותר.
תחומי לימוד אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב תחומי הלימוד האקדמיים מחולקים לפי פקולטות וחוגים. קיימים בתי ספר פנים-אוניברסיטאיים או פנים-מכללות הממוקדים לתחומי לימוד מצומצמים ומקצועיים יותר. כשלרוב האוניברסיטאות מאופיינות בלימודים מחקריים ותאורטיים יותר, ואילו המכללות בלימודים הכשרתיים יותר, רוב התארים כוללים פרקטיקום כהתמחות או פרויקט התנסות מעשית.[7] קיימים ארגונים שונים ובפרט ממשלתיים, המכשירים אקדמית ותוך כדי תפקיד את עובדיהם; למטרות פיתוח, שימור והגברת נאמנות עובדים.[8]
- מדעי הרוח: ארכאולוגיה, בלשנות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, לימודי יהדות, לימודי יידיש, לימודי איראן, לימודי אסיה, לימודי האסלאם והמזרח התיכון, לימודים ספרדיים ולטינו-אמריקאים, מדעי אפריקה, לימודים קלאסיים, לימודים רומאניים (איטליה וצרפת, לימודים רוסיים וסלאבים, מדע הדתות, מדעי היהדות, מדעי הלשון, מדעי הקוגניציה, מדעי הקוגניציה והמח, מוזיקולוגיה, מחשבת ישראל, מקרא, ספרות אנגלית, ספרות כללית והשוואתית, ספרות עברית, ספרות צרפתית, עברית, פולקלור ותרבות עממית, פילוסופיה, שפה וספרות גרמנית, שפה וספרות ערבית, תולדות האמנות, תולדות התיאטרון, תלמוד והלכה, אנגלית, רב תחומי.
- מדעי החברה: אבטחת מידע וזיהוי פלילי דיגיטלי, אפידמיולוגיה קלינית, בריאות הציבור ורפואה קהילתית, גאוגרפיה ותכנון עירוני ואזורי, גאוגרפיה, סביבה, גיאואינפורמטיקה, הגירה ופיתוח בינלאומי, חדשנות, חקר סכסוכים ניהולם ויישובם, טכנולוגיות ביג דאטה, יזמות קהילתית, יחסים בינלאומיים, ייעוץ ארגוני, כלכלה, לימודי אירופה, לימודי גרמניה, מגדר ורב-תרבותיות, מדיניות ציבורית, מדע המדינה, מדע הנתונים, מדעי ההתנהגות, ניהול אנרגיה (נפט וגז), ניהול ומדיניות במשאבי טבע וסביבה, ניהול מערכות בריאות, ניהול מערכות תיירות, ניהול מערכות רכש ומלאי, ניהול רשתות אופנה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סטטיסטיקה (דאטה אנליסט), פיתוח בינלאומי של מנהיגות קהילתית, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה התנהגותית, תכנון ומדיניות סביבתית, תכנון תחבורה, תקשורת ועיתונאות, קולנוע וטלוויזיה, דוברות והסברה, גיאואינפורמטיקה ומדע המרחב.
- מדעי הטבע: אקולוגיה, אבולוציה, אקלים, אטמוספירה, אוקיינוגרפיה, ביו-הנדסה, ביוטכנולוגיה במדעי הטבע, ביוכימיה מבנית, ביוכימיה מולקולרית, ביולוגיה תאית התפתחותית, גאולוגיה, גנטיקה, הידרולוגיה ומשאבי מים, הנדסת חשמל, פיזיקה יישומית, כימיה, מדעי האטמוספירה, מדעי החיים, מדעי הכימיה והביולוגיה, מדעי המח, מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, מתמטיקה, ניהול טכנולוגיה, סטטיסטיקה למדעי הטבע, פיזיקה, פיזיקה יישומית, אוקיינוגרפיה.
- חינוך: חינוך יהודי, חינוך מיוחד, יזמות קהילתית, ייעוץ חינוכי, ייעוץ חינוכי לגיל הרך, למידה והוראה, לקויות למידה, מנהל מדיניות ומנהיגות בחינוך, פסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד, הפרעות בתקשורת, תעודת הוראה, חינוך.
- עבודה סוציאלית: לימודי הגיל הרך, מדיניות חברתית, מלכ"רים וארגונים קהילתיים, קרימינולוגיה, רווחה חברתית, עבודה סוציאלית.
- מנהל עסקים: חשבונאות, כלכלה התנהגותית, מנהל עסקים, הנדסת תעשייה וניהול, ניהול בנייה והנדסת בנייה, ניהול וניתוח רשתות חברתיות, פסיכולוגיה ארגונית ועסקית, שיווק.
- הנדסה ומדעי המחשב: הנדסת חשמל ומדעי המחשב, מדעי המחשב וביולוגיה חישובית, ממשקי טכנולוגיה חברה ורשתות, מערכות מידע, עיצוב ופיתוח משחקי מחשב, תכנות, מדעי המחשב.
- מדעי המשפטים: אכיפת חוק, זכויות אדם וצדק מעברי, מדע פורנזי, משפט בינלאומי וזכויות אדם, משפט בינלאומי ויישוב סכסוכים, משפט עסקי בינלאומי, משפטים, קרימינולוגיה.
- מדעי הרפואה: אחיות סיעוד קליני, ביואתיקה רפואית, ביואינפורמטיקה, גנומיקה, מדעים ביו רפואיים, רפואת המשפחה, רפואה.
- רפואת שיניים: רפואת שיניים, מדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים.
- חקלאות: איכות הסביבה ומשאבי טבע בחקלאות, ביוטכנולוגיה בחקלאות, ביוכימיה ומדעי המזון, כלכלת סביבה וניהול.
- בנוסף לחוגים כמו: אחיות, בריאות ציבור וטרינרית, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, מדעי התזונה, מדעי המוח, ריפוי בעיסוק, רוקחות, אופטומטריה, רפואה וטרינרית, אדריכלות, ארכיטקטורה, אדריכלות נוף.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיות – על האופן שבו האקדמיה משפיעה על מערכת החינוך. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- topic/academy-education, topic/academie אקדמיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ עדי ארבל, חנוכה ומקור עברי אפשרי ל"אקדמיה", באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2018
- ^ Thonippara, Francis. "Priestly and Religious Formation in the Catholic Church: From a Historical Perspective." Vinayasādhana 6.1 (2015): 57-75.
- ^ Alter, Peter. "The Royal Society and the International Association of Academies 1897-1919." Notes and Records of the Royal Society of London 34.2 (1980): 241-264.
- ^ Hande, Uysal Hacer. "English language spread in academia." Language Problems & Language Planning 38.3 (2014): 265-291.
- ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
- ^ Peterson, Marvin W. "The study of colleges and universities as organizations." Sociology of higher education: Contributions and their contexts (2007): 147-186.
- ^ Na, Kyunga. "The effect of on-the-job training and education level of employees on innovation in emerging markets." Journal of Open Innovation: Technology, Market, and Complexity 7.1 (2021): 47.
