תרופות אדרנרגיות
תרופות אדרנגיות (אגוניסטים אדרנרגיים, תרופות סימפתומימטיות) הן תרופות המגבירות תגובה של קולטנים אדרנרגיים. אפינפרין (אדרנלין) ונוראפינפרין (נוראדרנלין) הם האגוניסטים האדרנגיים האנדוגניים (נוצרים בגוף באופן טבעי, שניהם מוליכים עצביים קטכולאמיניים) והם בעלי מנעד רחב של קולטנים. חמשת הסוגים העיקריים של קולטנים אדרנרגיים הם: α1 ו-α2 (קולטני אלפא אדרנרגיים) ו-β1, β2 ו-β3 (קולטני ביתא אדרנרגיים), וישנם גם תת-סוגים שלהם. בפרמקולוגיה, אגוניסטים סלקטיביים (בררניים) יותר הם שימושיים יותר. ככלל, התרופות האדרנרגיות שונות זו מזו בספציפיות הכימית שלהן לקולטנים הללו, ומסווגות בהתאמה. עם זאת, ישנם גם מנגנונים אחרים של הגברת תגובה אדרנרגית.[1][2] ככלל, התרופות האדרנרגיות מפעילות תגובות עצביות סימפתטיות. הן משמשות להעלאת לחץ דם ודופק, לייבוש והרחבת דרכי נשימה, להרפיית שלפוחית השתן ועוד. עקב השפעה אופורית, חלקן עלול לגרום התמכרות.[3]
קשר מבנה-פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן כללי, המבנה המינימלי הנדרש לפעילות אגוניסטית גבוהה הוא אמין אליפטי ראשוני או שניוני, המופרד על ידי 2 פחמנים מטבעת בנזן מוחלפת.[4]
מנגנונים ותרופות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרופות זמינות רבות יכולות להשפיע על קולטנים אדרנרגיים. תרופות אחרות משפיעות על מנגנוני הספיגה והאחסון של קטכולאמינים אדרנרגיים, ומאריכות את פעולתם. למטה יובאו דוגמאות לדרכים השונות שבהן תרופות יכולות להגביר פעולת קולטנים אדרנרגיים.[5][6][7]
פעולה ישירה על קולטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגוניסטים אדרנרגיים ישירים, פועלים ישירות על קולטנים אדרנרגיים. כל הקולטנים האדרנרגיים מחוברים לחלבוני G, המפעילים מסלולי העברת אותות, באמצעות השפעה על פעילות אדנילט ציקלאז או פוספוליפאז C, אגוניסט של הקולטן יגביר את ההשפעות על המסלול ב"מורד הזרם".
ערך מורחב – קולטנים אדרנרגיים
תרופות אדרנרגיות ישירות פועלות ישירות על קולטן אדרנרגי אחד או יותר. מחלקים אותן לפי הסלקטיביות שלהן לקולטן:
- לא סלקטיביות: תרופות הפועלות על יותר מקולטן אחד:
- אדרנלין (כמעט כל הקולטנים האדרנרגיים).
- נוראדרנלין (פועל על α1, α2, β1).
- איזופרנלין (פועל על β1, β2, β3).
- דופמין (פועל על α1, α2, β1, D1, D2).
- סלקטיביות: תרופות הפועלות על קולטן אחד; הן נחלקות ל-α סלקטיביות ו-β סלקטיביות.
- α1 סלקטיבי: פנילאפרין, מתוקסמין, מידודרין, אוקסימטזולין .
- α2 סלקטיבי: אלפא-מתילדופה, קלונידין (נורמופרסאן), ברימונידין, דקסמדטומידין. קבוצה זו ייחודית בכך שהיא פועלת בקצה העצב הבתר-סינפטי כמדכאת פעילות סימפתטית[1] ונמצאת בראש רשימת התרופות שהן קטלניות-במנה-אחת.[8]
- β1 סלקטיבי: דובוטמין.
- β2 סלקטיבי: סלבוטמול/אלבוטרול (ונטולין), טרבוטלין, סלמטרול, פורמוטרול, פירבוטרול, קלנבוטרול.
פעולה עקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגוניסטים אדרנרגיים עקיפים משפיעים על מנגנוני הפירוק, הספיגה והאחסון המעורבים באיתות האדרנרגי. תרופות החוסמות את מנגנוני השאיבה או את האנזימים הללו פועלות כאגוניסטים עקיפים של קולטנים אדרנרגיים, שכן הן מגבירות ומאריכות את ההעברה הבין עצבית של מוליכים אנדוגניים, כלומר של אפינפרין ונוראפינפרין.[9]
קיימים שני מנגנוני שאיבה להפסקת הפעולה של הקטכולאמינים האדרנרגיים בסינפסה: קליטה 1 וקליטה 2 (באנגלית: uptake 1, uptake 2). מנגנון קליטה 1 מתרחש בקצה העצב הקדם-סינפטי כדי לסלק את המוליך העצבי מהסינפסה.[10] קליטה 2 מתרחשת בתאים בתר-סינפטיים והיקפיים כדי למנוע מהמוליך העצבי להתפזר לצדדים.
חסימת קליטה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיוחסת לרוב התרופות האגוניסטיות העקיפות. למשל על ידי חסימת נשא נוראפינפרין (NET) (אנ'), או הפעלת קולטן 1 של שארית אמין (אנ'). מנגנון זה מיוחס לתרופות NRI כמו:
לתרופות SNRI כמו
ולמעכבים אחרים כמו
בנוסף, מתרחש גם פירוק אנזימטי של הקטכולאמינים על ידי שני אנזימים עיקריים - מונואמין אוקסידאז וקטכול-או-מתיל טרנספראז (COMT). בהתאמה, אנזימים אלה מחמצנים מונואמינים (כולל קטכולאמינים) ומוסיפים מתיל על קבוצות הידרוקסיל של הפניל של הקטכולאמינים.
עיכוב מונואמין אוקסידז הוא אופן הפעולה של קבוצת תרופות ותיקה נגד דיכאון, שהשימוש בה פחת:
- ערך מורחב – מעכב מונואמין אוקסידאז
עיכוב COMT משמש בתרופות נגד מחלת פרקינסון, עכב ההשפעה שלו על רמת דופאמין.
פעולה מעורבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפדרין
- פסאודואפדרין (אדויל קולד&סינוס, אקמול צינון ושפעת/ליקוויג'ל יום/לילה, ברונכולט סירופ/פורטה/פלוס, ברונכו-קיד, דקסמולסינוס לטיפול ביום/לילה, היסטדקס, היסטפד, טיפטיפות אפלפי, נוסידקס, נורופן צינון ושפעת, סינופד, פראמול אף, קלארינז רפטאבס, קלסינוס)
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתרופות אדרנגיות (וסמים אדרנרגיים) יש תופעות לוואי הנובעות ברובן מפעולתן על מערכת העצבים הסימפתטית, והן כוללות עליה בדופק, הפרעות קצב לב, יתר לחץ דם עם פגיעה בלב ובכלי דם, דימום מוחי, בצקת מוחית, כאבי ראש קשים ואוטמים מוחיים,[14] בלבול, אצירת שתן, דילול אשלגן בדם ועוד.
תרופות אגוניסטיות לקולטן אלפא 2 מסוכנות במיוחד עכב נטייה לנפילת לחץ דם, סחרחורת, ונפילה, וכן שכיחות בעיות שינה, כאב ראש, עצירות, בחילות, כאבים תחת האוזן (מבלוטות הרוק), הקאות, בעיות בזיקפה, עייפות ודיכאון.[1][15]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Khashayar Farzam, Ariel Kidron, Anand D. Lakhkar, Adrenergic Drugs, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024. (באנגלית)
- ^ Alex J. Horowitz, David Frey, Deanna Denault, Travis Smith, Sympathomimetics, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024. (באנגלית)
- ^ Cédric M. Hysek, Anja E. Fink, Linda D. Simmler, Massimiliano Donzelli, Eric Grouzmann, Matthias E. Liechti, α₁-Adrenergic receptors contribute to the acute effects of 3,4-methylenedioxymethamphetamine in humans, Journal of Clinical Psychopharmacology 33, 2013-10, עמ' 658–666 doi: 10.1097/JCP.0b013e3182979d32 (באנגלית)
- ^ "Medicinal Chemistry of Adrenergics and Cholinergics". אורכב מ-המקור ב-2010-11-04. נבדק ב-2010-10-23.
- ^ Laurence Pharmacology 9th edition, page 450
- ^ Katzung Pharmacology 12th edition page 131-133
- ^ Lippincott's Pharmacology 5th edition page 69-85
- ^ Michael S. Euwema, Terrell J. Swanson, Deadly Single Dose Agents, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024. (בעברית)
- ^ Rang, H.P.; et al. (2003). Pharmacology. Churchill Livingstone.
- ^ George M. Kapalka, Chapter 4 - Substances Involved in Neurotransmission, San Diego: Academic Press, 2010-01-01, Practical Resources for the Mental Health Professional, עמ' 71–99. (באנגלית)
- ^ Glenn D. Andrews, Antonieta Lavin, Methylphenidate increases cortical excitability via activation of alpha-2 noradrenergic receptors, Neuropsychopharmacology: Official Publication of the American College of Neuropsychopharmacology 31, 2006-03, עמ' 594–601 doi: 10.1038/sj.npp.1300818 (באנגלית)
- ^ Gregory M. Miller, The emerging role of trace amine-associated receptor 1 in the functional regulation of monoamine transporters and dopaminergic activity, Journal of Neurochemistry 116, 2011-01, עמ' 164–176 doi: 10.1111/j.1471-4159.2010.07109.x (באנגלית)
- ^ M. L. Andersen, B. D. Palma, A. D. Rueda, S. Tufik, The effects of acute cocaine administration in paradoxical sleep-deprived rats, Addiction Biology 5, 2000-10-01, עמ' 417–420 doi: 10.1111/j.1369-1600.2000.tb00210.x (באנגלית)
- ^ הילה אלרואי, חברות התרופות יזהירו מתכשירים לצינון ושפעת: "סיכון לאירוע מוחי", באתר חדשות 13, 7 במרץ 2024
- ^ מעבדות רפא בע"מ, נורמופרסאן - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, 8/2023