4G

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"Telia" -מותג Samsung של מודם LTE

4G (קיצור של: 4th Generation), הוא הדור הרביעי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית, ומהווה שיפור של הדור הקודם - 3G. מערכת המוגדרת 4G חייבת לספק יכולות שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי ב-"IMT Advanced". הפוטנציאל והיישומים הנוכחיים כוללים תיקונים לגישת מכשירים ניידים לאינטרנט, טלפוניית IP, שירותי משחקים, HDTV, ועידות וידאו, טלוויזיה 3D.

שתי חלופות מסחריות של 4G הוגדרו ונפרשו:

  • Mobile WiMAX (היה בשימוש לראשונה בקוריאה הדרומית ב-2007)
  • השחרור הראשון של סטנדרט LTE (ראשי תיבות של: Long Term Evolution) (באוסלו וסטוקהולם, מאז 2009), למרות שמערכות אלו לא עמדו במלוא האפיונים של מערכות 4G.

בארצות הברית, "Sprint" (לשעבר "Clearwire") פרסה את רשתות "Mobile WiMAX" מאז 2008, בעוד "MetroPCS" הייתה המפעיל הראשון שהציע שירותי LTE (בשנת 2010).

מודמי USB אלחוטי, היו בין המכשירים הראשונים שהיו מסוגלים לגשת רשתות אלה, עם טלפוני WiMAX חכמים ניידים שהפכו זמינים במהלך 2010, ומכשירי LTE חכמים שהגיעו ב-2011. ציוד 3G ו-4G שיועד ליבשות אחרות לא תמיד תואם, עקב וריאציות בתחומי התדרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 4G בוויקישיתוף
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.