MIMO (תקשורת)
MIMO (באנגלית, ראשי תיבות של Multiple Input, Multiple Output) הוא מודל מתמטי לתקשורת באמצעות מספר אנטנות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אות (סיגנל) שמשודר, סובל מרמה כלשהי של הפרעות. ההפרעות נקלטות יחד עם האות הרצוי ומקשות על פיענוח האות הרצוי. כאשר משתמשים ביותר מאנטנה אחת לקליטה, כל אנטנה קולטת את האות הרצוי בתוספת של הפרעות שונות. בצורה דומה, כאשר משתמשים ביותר מאנטנת שידור אחת, כל אות שמגיע מכל אנטנה סובל הפרעות שונות. שיטת ה-MIMO מנצלת את הריבוי באנטנות השידור ובאנטנות הקליטה, על מנת שהמקלט יקבל מגוון של אותות, שכל אחד סבל מהפרעה בצורה אחרת, בזמן אחר, ובעוצמה אחרת - ומתוך כל האותות הנקלטים, המקלט מחלץ את האות הרצוי בצורה מדויקת יותר. גם אם האות האלחוטי המגיע אל האנטנות הוא חלש ומשובש, תצליח טכנולוגיה זו לשחזר אותו ובאופן אפקטיבי תגדיל את קצב העברת הנתונים. המושג MIMO מתייחס במיוחד לטכניקות לשליחה וקבלה של יותר מהודעת נתונים אחת בו זמנית דרך אותו ערוץ רדיו, על ידי ניצול ההבדלים בהתפשטות האותות בין אנטנות שונות (לדוגמה כתוצאה מריבוי נתיבים).
יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתרון בשימוש בשיטה זו הוא טווח שידור גדול יותר ויעילות ספקטרלית גבוהה יותר מאשר בשימוש באנטנה יחידה. במודל זה משתמשים ברשתות אלחוטיות בתקנים 802.11n וב-WiMAX.
MIMO מגבירה את הניצול של רוחב הסרט הזמין ואת ביצועי הרשתות המקומיות באמצעות אנטנות חכמות. רשת בתקן 802.11n יכולה באופן תאורטי להגיע לקצב נתונים של 248Mbps, ולקצב מעשי של 74Mbps (בהשוואה לקצב של 20Mbps בממוצע ברשתות 802.11a ו- 802.11g.
חשוב להדגיש שטכנולוגיית ה-MIMO מגדילה טווח הכיסוי של הנתב האלחוטי, אך לא באופן משמעותי. השיפור שטכנולוגיה זו מספקת הוא ברגישות קליטת האות וכתוצאה ניכרת עליה בקצב הנתונים שניתן להעביר באמצעותה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר שמואלי, הכירו את Mimo, היורש של Wi-Fi, באתר ynet, 30 במאי 2005