ASU-57

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ASU-57
АСУ-57
ASU-57.jpg
סוג פנצרייגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Mytishchi Machine-Building Plant עריכת הנתון בוויקינתונים
שנה 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם עוקב ASU-85 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכה מלחמת ששת הימים עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3.48 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 2.08 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.18 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 3.4 טונה עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות 3+6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ASU-57 היה תותח סער סובייטי קטן וקל שתוכנן במיוחד לשימוש על ידי חיל הצנחנים הסובייטי. מ-1960 ואילך, הוא הוצא משירות בהדרגה לטובת ASU-85.

היסטוריית פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה לפתח תותח סער קל משקל עבור הכוחות המוטסים (עם תותח 57 מ"מ או תותח 76 מ"מ) ניתנה לשתי לשכות עיצוב, אסטרוב (OKB-40) במיטיסקי וקראבצב במוסקבה. OKB-40 של ניקולאי אסטרוב תכנן את ASU-76, המבוסס על רכיבים של הטנק הקל T-70 ותותח הסער SU-76, ומחומש בתותח ה-D-56T 76 מ"מ החדש. לבסוף התברר שה-ASU-76 כבד מדי, למרות השריון הדק שהיה בעובי 3 מ"מ בלבד, והפרויקט בוטל. הקבוצה של אנטולי קראבצב הגיעה עם K-73 הדומה והאמפיבי. רכב זה היה חמוש עם תותח נגד טנקים 57 מ"מ Ch-51 של צ'ארנקו והיה בעל שריון אפילו יותר דק מאשר השריון ב-ASU-76. הפרויקט הזה גם נגנז.

ב-1949, אסטרוב הורה להמשיך עם הפרויקט שלו, אבל עם משקל מופחת, ועם תותח ה-Ch-51 כחימוש ראשי במקום ה-D-56T, שכן הוא הציע ביצועי נ"ט טובים יותר. Ob.572 המחודש פותח בו זמנית עם טרקטור הארטילריה הקלה (Ob.561 (AT-P. אחרי שעבר בהצלחה את שלבי המבחנים השונים ב-1949, הוא התקבל לתוך סדרת ייצור מ-1951 בתור ה-ASU-57.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

 רצף הצנחה של ASU-57 מתוך מטוס תובלה An-12

ה-ASU-57 תוכנן להיות תותח סער קל משקל שיכול להיות מוצנח על ידי מצנח המסתייע בטילים (PP-128-500 או P-7) יחד עם החיילים. הוא היה משוריין קלות וחמוש בתותח 57 מ"מ Ch-51, פיתוח מ-ZIS-2 אבל עם קצת דמיון לתותח Ch-26. משנת 1954, תותח ה-57 מ"מ Ch-51M המשופר (עם בלם רתיעה הרבה יותר קצר) נכנס לשימוש במקום התותח הישן. התותח ירה תחמושת בקוטר 57x480R סטנדרטית של תותח הנ"ט ZIS-2, כגון סדרת BR-271 ו-O-271U, כאשר 30 פגזים נמצאו בכלי. המנוע של ה-ASU-57 נלקח מהמכונית האזרחית GAZ-M-20 "פובדה".

ה-ASU-57 היה עיצוב מוצלח שראה שירות עם הצנחנים הסובייטים במשך כ-20 שנים לפני שהוחלף על ידי ה-ASU-85. במהלך שנות שירותו, 54 כלי רכב הוקצו לכל מחלקת צנחנים.

אחד מהחיסרונות העיקריים היה גוף האלומיניום המרותך, אשר הציע הגנה מוגבלת על הצוות. עם זאת, עבור חילות האוויר, כלי רכב כאלו לא יסולאו בפז, כאשר הם נותנים לחיילים חמושים קלות אשר מבודדים מאחורי קווי האויב תמיכת ארטילריה ניידת בשדה הקרב.

כל רכב היה מצויד ברדיו 10RT-12 ומערכת אינטרקום TPU-47. דגמים מאוחרים יותר (מ-1961) החליפו את אלה עם ה-R-113 וה-R-120 בהתאמה, וגם היו בעלי מכשיר ראיית לילה TVN-2 עבור הנהג.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ASU-57. מערכת המצנח בחזית
  • ASU-57KShM - מספר לא ידוע של ASU-57 הומרו לרכבי בקרה וצוות (רוסית:командно-штабная машина). באלה התותח הוסר והם היו מצוידים בציוד איתות נוסף.
  • BSU-11-57F או 2T2 -  נושא תותח ללא רתע בשביל תותח ה-107 מ"מ B-11. אבטיפוס בלבד.
  • ASU-57P או Ob.574 - מ-1951, עבודה על גרסה אמפיבית (רוסית: плавающая)של ה-ASU-57 התחילה. גרסה זו הייתה בעלת עיצוב מחודש של חזית הגוף, והייתה חמושה עם תותח Ch-51P עם 30 פגזים. למרות שחמשת אבות הטיפוס עברו את ההערכה בהצלחה, ייצור סדרתי מעולם לא התחיל.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מפעלי ASU-57 לשעבר באדום

מפעילים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצריםמצרים  מצרים
אתיופיה (1975–1987, 1991–1996)אתיופיה (1975–1987, 1991–1996)  אתיופיה
  • צבא אתיופיה קיבל כמה עשרות תותחים מתנייעים במהלך מלחמת אוגדן ב-1977.
גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית
  • צבא צפון קוריאה הזמין 200 כלי רכב ב-1966. כולם היו בעבר בשימוש על ידי הצבא הסובייטי ונמסרו ב-1967 ו-1968
פוליןפולין  פולין
  • צבא פולין קיבל 100 יחידות של ASU-57 חדישים ב-1962.
סהרה המערביתסהרה המערבית  סהרה המערבית
ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
וייטנאםוייטנאם  וייטנאם
  • הצבא העממי הוייטנאמי
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ASU-57 בוויקישיתוף