Amblimation
 | |
| לוגו חברת הבת, עם פייבל הקמע שלה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה בת |
| מייסדים | סטיבן ספילברג |
| תקופת הפעילות | 1989–1997 (כ־8 שנים) |
| חברת אם | אמבלין אנטרטיינמנט |
| מיקום המטה | לונדון |
| מוצרים עיקריים | סרטי הנפשה |
| עובדים | 250 |
  | |
Amblimation הייתה חברת בת אמריקאית-בריטית של אמבלין אנטרטיינמנט, אשר הפיקה שלושה סרטי קולנוע מונפשים באורך מלא - "פייבל במערב הפרוע", "אנחנו חוזרים! סיפור הדינוזאורים" ו"בלטו". החברה נוסדה על ידי סטיבן ספילברג ופעלה בין השנים 1989–1997, במשך שמונה שנים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמבלין אנטרטיינמנט היא חברה להפקת סרטים וסדרות, אשר נוסדה על ידי סטיבן ספילברג, קתלין קנדי ופרנק מרשל ב-1980. בנוסף להפקות לייב אקשן, החברה הפיקה עד שנת 1998 שלושה סרטי קולנוע מונפשים - "פייבל והחלום האמריקאי", "מי הפליל את רוג'ר רביט" ו"המסע לעמק החלומות"[1]. כל הסרטים זכו להצלחה קופתית וביקורתית, כאשר הראשון והשלישי הופקו בשיתוף Sullivan Bluth Studios שנוסד על ידי דון בלות'. בעקבות הצלחת הסרטים, רצון להתחרות בחברת וולט דיסני והבדלים יצירתיים עם בלות' בהפקת הסרט האחרון, החליט ספילברג לייסד את חברת בת זו בשנת 1989[2].
חברת הבת הוצבה בלונדון, איפה שהיה במקור מפעל של D. Napier & Son, ועבדו בה כ-250 אנשי צוות מ-15 מדינות שונות. כל סרטי החברה הופצו לבתי הקולנוע על ידי סרטי יוניברסל והולחנו על ידי ג'יימס הורנר[2][1]. הבמאי סיימון וולס לקח חלק בביום כל סרטי החברה[2]. הקמע של החברה הוא פייבל, הדמות הראשית בזיכיון המדיה "פייבל והחלום האמריקאי", אשר סרט ההמשך הראשון שלו, "פייבל במערב הפרוע", היה הפרויקט הראשון שהופק על ידי חברה זו[2]. הסרט יצא לאקרנים ב-22 בנובמבר 1991 והוא הרוויח ברוטו 40.6 מיליון דולר[2].
הסרט השני שהופק על ידי החברה הוא "אנחנו חוזרים! סיפור הדינוזאורים", אשר יצא לאקרנים ב-24 בנובמבר 1993 כשהוא שווק כמקביל הידידותי לכל המשפחה של הסרט "פארק היורה" שהופק על ידי חברת האם[2]. הסרט המונפש קיבל ביקורות מעורבות והוא הרוויח ברוטו 9.3 מיליון דולר בארצות הברית, דבר הנחשב ככישלון[2]. הפרויקט היה מועמד לפרס Golden Reel Award for Outstanding Achievement in Sound Editing – Sound Effects, Foley, Dialogue and ADR for Animated Feature Film, אך הפסיד לסרט "היה היו ביער".
אף על פי כישלון הסרט השני, החברה הפיקה סרט קולנוע נוסף, "בלטו", אשר יצא לאקרנים ב-22 בדצמבר 1995[2]. מכירות הכרטיסים של הסרט היו נמוכות מפני שהוא יצא צמוד לסרט הקולנוע "צעצוע של סיפור" של פיקסאר, והוא הרוויח ברוטו 11.3 מיליון דולר[2]. למרות הכישלון בקופות, הסרט הרוויח היטב בהפצה הביתית, לכן הופקו לו המשכונים[2]. הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אנני, ביניהם פרס אנני לסרט הטוב ביותר.
החברה תכננה להפיק סרט נוסף, אשר מבוסס על המחזמר "קאטס"[1], אך התוכניות שלו ננטשו עם סגירתה בשנת 1997[3], לאחר שמונה שנים של פעילות. בניין המשרדים של החברה הפך למתקן אחסון עצמי בשם Access Self-Storage, וכל חברי הצוות שלה עברו לעבוד בדרימוורקס הנפשה, שנוסדה בשנת 1994 על ידי ספילברג, ג'פרי קצנברג ודייוויד גפן[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Amblimation", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דאלין רואל, The Short But Animated Legacy Of Amblimation – Does Their Work Hold Up?, באתר Film/, 1 בספטמבר 2017
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 סטיבן בארקר, Amblimation: The True Story Of Steven Spielberg's Short-Lived Animation Studio, באתר Screen Rant, 21 במרץ 2024
- ^ מארק הרשברג, How A Dog Film Killed an Animated Version of ‘Cats’, באתר פורבס, 26 בינואר 2020