סרט באורך מלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרט באורך מלאאנגלית: Feature-Length Film) הוא סרט קולנוע שזמן הקרנה שלו ארוך מספיק, על מנת שהסרט, כאשר הוא מוקרן באולם קולנוע, ייחשב לסרט העיקרי (Feature Film), או היחידי, הממלא תוכנית. משך הזמן הדרוש, על מנת להיחשב לסרט באורך מלא, משתנה בהתאם לזמן ולמקום שבו מוקרן הסרט. על פי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, מכון הסרטים האמריקאי ומכון הסרטים הבריטי, אורכו של סרט באורך מלא הוא 40 דקות או יותר, זאת בעוד שעל פי גילדת שחקני המסך נקבע אורך של 80 דקות או יותר.

אורכם של רוב הסרטים באורך מלא הוא בין 70 ל-210 דקות. הסרט " The Story of the Kelly Gang"‏ (1906, אוסטרליה)[1] היה הסרט הדרמטי העלילתי הראשון באורך מלא (אורכו כ-60 דקות). קדם לו הסרט "The Corbett-Fitzsimmons Fight"‏ (1897, ארצות הברית), שנחשב על ידי רבים כסרט התיעודי הראשון באורך מלא (אורכו כ-100 דקות), אולם לרוב מתייחסים לסרט זה כאל משדר ספורט, מאחר שהסרט כולל צילומים של קרב אגרוף במלואו, ללא עריכה. העיבוד הקולנועי הראשון לסרט באורך מלא היה "עלובי החיים" (1909, ארצות הברית). בין הסרטים הנוספים מראשית המאה ה-20, שהינם עלילתיים ובאורך מלא, ניתן לכלול את "The Inferno" ‏(1911), "?‏Quo Vadis" ‏(1912), "Oliver Twist" ‏(1912), "Richard III" ‏(1912), "From the Manger to the Cross" ‏(1912), וכן את "Cleopatra" ‏(1912).

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה האמריקאית לקולנוע[2], מכון הסרטים האמריקאי[3] ומכון הסרטים הבריטי[4] - כולם מגדירים "סרט באורך מלא" כסרט שזמן ההקרנה שלו הוא 2,400 שניות (כלומר: 40 דקות) או יותר. הסוכנות הצרפתית Le Centre national du cinéma et de l'image animée מגדירה סרטי פילם 35 מ"מ כסרטים באורך מלא אם אורכו של הפילם ארוך יותר מ-1,600 מטר (כלומר: 58 דקות ו-29 שניות לסרטי קולנוע עם צליל), בעוד גילדת שחקני המסך האמריקאית דורשת משך הקרנה מינימלי של לפחות 80 דקות.[5][6] כיום, אורכו הממוצע של סרט עלילתי באורך מלא הוא כשעתיים,[7] בעוד שסרטי ילדים הם בדרך כלל קצרים יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן מגלם את דמותו של נד קלי, עבריין נמלט מאוסטרליה, בסרט "The Story of the Kelly Gang" משנת 1906 - הסרט הדרמטי העלילתי הראשון באורך מלא.

השימוש במונח Feature Film החל כאשר עלה הצורך להתייחס אל הסרט העיקרי המוקרן באולם הקולנוע, במיוחד לצורך קידומו או פרסומו. השימוש במונח נועד להבחין בין הסרט העיקרי לבין הסרטים הקצרים, אשר היו מוצגים בדרך כלל לפניו ו/או אחריו (ללא תוספת תשלום), כגון: יומני קולנוע, סדרות, סרטים מצוירים, וסרטי קומדיה ותעודה בלייב אקשן. אין קפיצה פתאומית במשך זמני ההקרנות של סרטים באורך מלא, כפי שהם מוגדרים כיום; הסרט העיקרי בתוכנית קולנוע בראשית העשור השני של המאה ה-20 התארכו בהדרגה מ-2 ל-3 ואז ל-4 סלילי פילם.

בטרם היה מקובל להקרין סרטים באורך מלא, חברות הפקה בארצות הברית ובצרפת היו מפיקות סרטים באורך מלא, אך הפיצו אותם רק כסצנות בודדות (סרט קצר), ובכך השאירו למקריני הסרטים שיקול דעת, האם להקרין אותם כסרטים קצרים, ברצף (חלקי או מלא), בסדר המקורי או בסדר אחר, או כסדרת סרטים קצרים. בינואר 1903, חברת ההפקות האמריקאית של סיגמונד לובין הפיצה 31 חלקים של "Passion Play" - המחזה של צליבתו של ישו - באורך כולל של כ-60 דקות.[8] במאי 1903, החברה הצרפתית Pathé הפיצה גרסה משלה למחזה, תחת השם "Vie et Passion du Christ", ב-32 חלקים ובאורך כולל של כ-44 דקות. ישנם תיעודים באורך מלא של קרבות איגרוף, כגון " The Corbett-Fitzsimmons Fight"‏ (1897),‏[9]‏ "Reproduction Of The Corbett-Jeffries Fight"‏ (1899)‏ ו-"The Jeffries-Sharkey Fight"‏ (1899). בשנת 1900 הופק סרט התעודה "In The Army" - אודות טכניקות האימון של החייל הבריטי - שאורכו: קצת יותר משעה אחת.

הסרט הדרמטי העלילתי הראשון באורך מלא היה סרט אוסטרלי באורך 70 דקות משנת 1906 בשם "The Story of the Kelly Gang".‏[10] באופן דומה, הסרט האירופאי הראשון, שהיה סרט דרמטי עלילה באורך מלא, הינו "L'Enfant prodigue"‏ (1907), למרות שלמעשה הוא היה צילום רצוף, ללא כל שינוי, של הצגת תיאטרון שהועלתה על במה; ולפיכך, הסרט האירופאי הקולנועי הראשון באורך מלא היה עיבוד קולנועי צרפתי של "עלובי החיים" משנת 1909.‏[10] הסרט הדרמטי העלילתי הרוסי הראשון באורך מלא היה " Defence of Sevastopol"‏ (1911).‏[11] בין הסרטים האיטלקיים באורך מלא ניתן למנות את: "The Inferno"‏ (1911),‏ "?‏Quo Vadis"‏ (1912),‏ "The Last Days of Pompeii"‏ (1913)‏ ואת "Cabiria "‏ (1914)‏. בבריטניה, הסרט הראשון באורך מלא היה סרט תעודה בשם "With Our King and Queen Through India"‏ (1912), שצולם בצבע[12], בעוד הסרט העלילתי הראשון באורך מלא היה עיבוד קולנועי של "אוליבר טוויסט" (1912).‏[10] בין הסרטים האמריקאים באורך מלא ניתן למנות הפקה אמריקאית של "אוליבר טוויסט" (1912), וכן את "From the Manger to the Cross"‏ (1912)‏, "Cleopatra "‏ (1912)‏ ו-"Richard III"‏ (1912).‏[13] הסרט הראשון באורך מלא שהגיע מיבשת אסיה היה סרט יפני משנת 1912 בשם "Story of Tasuke Shiobara",‏[14] בעוד הסרט ההודי הראשון באורך מלא היה " Raja Harishchandra" משנת 1913.‏[15] הסרט הראשון באורך מלא שהגיע מיבשת דרום אמריקה היה סרט מברזיל משנת 1913 בשם "O Crime dos Banhados",‏[14] והסרט הראשון באורך מלא שהגיע מיבשת אפריקה היה סרט מדרום אפריקה משנת 1916 בשם "Die Voortrekkers".‏[14]‏ שנת 1913 הייתה השנה שבה נוצר הסרט הסיני הראשון באורך מלא, "Nan Fu Nan Qi" שמו.

עד לשנת 1915, למעלה מ-600 סרטים עלילתיים באורך מלא הופקו מדי שנה בארצות הברית.[16] השנה הפורה ביותר של הפקות סרטים בארצות הברית הייתה שנת 1921, שנה בה הופקו 682 סרטים חדשים; המספר הנמוך ביותר של הפקות חדשות בשנה היה בשנת 1963, בה נוצרו 213 סרט חדשים בלבד.‏[16]‏ בין 1922 ל-1970, ארצות הברית ויפן הובילו לסירוגין בכמות ההפקות של סרטים עלילתיים. מאז 1971, המדינה עם התפוקה הגבוהה ביותר, של הפקת סרטי קולנוע עלילתיים באורך מלא, היא הודו,[17] אשר מייצרת מדי שנה כאלף סרטים, בלמעלה מ-12 שפות הודיות שונות.[18]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Story of the Kelly Gang (1906)". Australian Screen. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2014. 
  2. ^ Rule 2 | 79th Academy Awards Rules | Academy of Motion Picture Arts and Sciences at the Wayback Machine (archived September 6, 2008)
  3. ^ The American Film Institute Catalog of Motion Pictures
  4. ^ Denis Gifford, The British Film Catalogue
  5. ^ "SCREEN ACTORS GUILD LETTER AGREEMENT FOR LOW-BUDGET THEATRICAL PICTURES". Screen Actors Guild. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2014. 
  6. ^ SCREEN ACTORS GUILD MODIFIED LOW BUDGET AGREEMENT at the Wayback Machine (archived December 29, 2009)
  7. ^ "By The Numbers: The Length Of Feature Films". Slashfilm. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2014. 
  8. ^ Passion Play" (1903), in: The American Film Institute Catalog of Motion Pictures [online database].
  9. ^ Charles Musser, The Emergence of Cinema: The American Screen to 1907, p. 197-200.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 9. ISBN 0-8230-7943-0.
  11. ^ Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 13. ISBN 0-8230-7943-0.
  12. ^ Charles Urban, A Yank in Britain: The Lost Memoirs of Charles Urban, Film Pioneer, The Projection Box, 1999, p. 79. ISBN 978-0-9523941-2-9.
  13. ^ Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 10. ISBN 0-8230-7943-0.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 10-14. ISBN 0-8230-7943-0.
  15. ^ Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 12. ISBN 0-8230-7943-0.
  16. ^ 16.0 16.1 American Film Institute Catalog of Motion Pictures [online database].
  17. ^ Patrick Robertson, Film Facts, New York: Billboard Books, 2001, p. 15.
  18. ^ Nelmes, Jill (2003), "10", An introduction to film studies (מהדורה 3), Routledge, עמ' 360, ISBN 0-415-26268-2