לדלג לתוכן

Barbarism Begins at Home

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Barbarism Begins at Home"
סינגל בביצוע הסמית'ס
מתוך האלבום Meat Is Murder
יצא לאור

אפריל 1985 (גרמניה)

1988 (בריטניה)
סוגה אינדי רוק, פאנק (Funk) רוק, פוסט-פאנק
אורך

6:57 (גרסת אלבום)

3:48 (גרסת 7 אינץ')
חברת תקליטים ראף טרייד
כתיבה ג'וני מאר, מוריסי
הפקה הסמית'ס
כרונולוגיית סינגלים של הסמית'ס
"Shakespeare's Sister"
(1985)
"Barbarism Begins at Home"
(1985)
"That Joke Isn't Funny Anymore"
(1985)

"Barbarism Starts at Home" הוא שיר של להקת הסמית'ס. השיר, שהופיע באלבום האולפן השני שלהם מ-1985, Meat Is Murder, כולל מילים המגונות התעללות בילדים ושיר בהשראת פאנק המבוסס על הבייסליין של אנדי רורק.

"Barbarism Starts at Home" יצא בהפצה מוגבלת בגרמניה ובאיטליה באפריל 1985, אך לא יצא כסינגל בבריטניה עד 1988. מאז זכה השיר לביקורות חיוביות והפך ללהיט במהלך חיי הלהקה.

"Barbarism Starts at Home" נכתב במשותף על ידי הסולן מוריסי והגיטריסט ג'וני מאר בחדר החזרות של הלהקה במנצ'סטר.[1] כאשר הוצג לראשונה על ידי הלהקה, השיר נקרא "Fascism Begins at Home".[2] מבחינה לירית, השיר היה ביקורת נלהבת על ענישה גופנית והתעללות בילדים. מוריסי אמר בריאיון למלודי מייקר במרץ 1985: "מהרגע שאתה חוטף מכות כשאתה ילד, אלימות היא התשובה היחידה. שיחה היא חסרת טעם".[3]

מבחינה מוזיקלית, השיר הוא שיר בהשפעת פאנק שנבנה סביב הבייסליין הרפטטיבי של אנדי רורק וריף הגיטרה בהשפעת שיק של ג'וני מאר. השיר היה חזרה לתקופה של מאר ורורק לפני הסמית'ס בלהקה האינסטרומנטלית Freak Party, שכללה גם את סיימון וולסטנקרופט, המתופף העתידי של The Fall.[1] על הבייסליין של השיר, מאר אמר: "אנדי, די בצדק, גאה בבייסליין הזה".[1] המתופף מייק ג'ויס הסכים: "הבייסליין רוצח. מעניין לראות איך מוריסי הצליח לעקוף את זה. היינו מנגנים, וכשהיינו עוצרים אנדי היה ממשיך לעיתים קרובות עם בייסליין של סטנלי קלארק. זה מדהים איך שהוא יכול לעבור לזה".[4] עם זאת, באופן כללי, מאר הצהיר שהוא "לא חושב [שהשיר] באמת מייצג את הלהקה" והרגיש שהשיר "קצת נדוש".[1]

בנוסף לשחרורו באלבום Meat Is Murder, השיר יצא כסינגל בגרמניה ובאיטליה.[3] אף על פי שהלהקה שקלה להוציא את השיר כסינגל בבריטניה,[1] בתחילה היא ראתה רק הפצה מוגבלת לתקליטנים כסינגל שיווקי שם.[2] סינגל משנת 1988 של השיר יצא לאור בבריטניה לאחר פירוק הלהקה.

עטיפת הסינגל הציגה את ויו ניקולסון, דמות צהובונית בריטית שהופיעה בעבר על העטיפה ל-"Heaven Knows I'm Miserable Now".[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Simon Goddard, Songs That Saved Your Life (Revised Edition): The Art of The Smiths 1982-87, Titan Books (US, CA), 2013-03-26, ISBN 978-1-78116-259-0. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Richard Carman, Johnny Marr - The Smiths & the Art of Gunslinging, Bonnier Zaffre, 2015-11-05, ISBN 978-1-78418-930-3. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 John D. Luerssen, The Smiths FAQ: All That's Left to Know About the Most Important British Band of the 1980s, Hal Leonard Corporation, 2015-08-01, ISBN 978-1-4950-4596-7. (באנגלית)
  4. ^ Johnny Rogan, Morrissey & Marr: The Severed Alliance, Omnibus Press, 2012-06-26, ISBN 978-0-85712-782-2. (באנגלית)
  5. ^ Emily Barker, The Smiths - The Stories Behind All 27 Of Their Provocative Album And Single Sleeves, NME, ‏2015-08-03 (באנגלית בריטית)