Barmherziges Herze der ewigen Liebe, רי"ב 185

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Barmherziges Herze der ewigen Liebe (בעברית: לב רחום של האהבה הנצחית), רי"ב 185, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בוויימאר. הוא ביצע אותה לראשונה ב-14 ביולי 1715, לכבוד יום ראשון הרביעי שלאחר חג השילוש הקדוש. כקנטטות אחרות שלו מתקופה זו, הוא ביצע את הקנטטה פעם נוספת בוויימאר ופעמיים נוספות בעת שעבד בלייפציג, בשנת 1723 ובשנת 1746 או 1747[1].

היסטוריה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כמלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708, ובמרץ 1714 קודם לתפקיד הממונה על המוזיקה. בתפקיד זה היה אחראי להלחנה של יצירה חדשה מדי חודש, בעיקר של קנטטות[2], כשמטרתו הייתה להלחין תוך כמה שנים קנטטה עבור כל מועד בשנה. לפי הידוע כיום, קנטטה זו הייתה השלישית שהלחין באותה שנה, לאחר רי"ב 31 ורי"ב 165[3].

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל הרומאים ופסוקים מהבשורה על פי לוקס, העוסקים בדרשה על ההר[4]. הלברית נכתבה על ידי סלומון פרנק (Salomon Franck), משורר החצר שכתב את הלברית לקנטטות נוספות של באך בתקופה זו. היא עוסקת ביחסים שבין אדם לחברו וכוללת התייחסויות לרעיונות מתוך הדרשה על ההר, כגון משל העיוור, המשפטים "במידה שאתם מודדים יימדד לכם", ו"טול קורה מבין עיניך". הקטע האחרון בקנטטה לקוח ממזמור לותרני שכתב יוהאנס אגריקולה (Johannes Agricola), משורר גרמני בן המאה ה-16.

1715 היא השנה המצוינת בכתב ידו של באך על הפרטיטורה ששרדה. התזמור הכלי מועט וקאמרי, ומשך ביצוע הקנטטה קצר יחסית - כ-16 דקות.

מבנה והרכב מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה נכתבה לארבעה סולנים, סופרן, אלט, טנור ובס, למקהלה בת ארבעה קולות ולתזמורת הכוללת אבוב, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו שכולל גם בסון. לקנטטה שישה חלקים:

  1. אריה בדואט לסופרן ולטנור: Barmherziges Herze der ewigen Liebe (לב רחום של האהבה הנצחית)
  2. רצ'יטטיב לאלט: Ihr Herzen, die ihr euch (כן, לבבות אשר)
  3. אריה לאלט: Sei bemüht in dieser Zeit (עמלי בחיים האלה)
  4. רצ'יטטיב לבס: Die Eigenliebe schmeichelt sich (איך אנוכיות מרמה עצמה)
  5. אריה לבס: Das ist der Christen Kunst (זהו מעשה הנוצרי)
  6. כורל למקהלה: Ich ruf zu dir, Herr Jesu Christ (אני קורא לך, אדון ישו כריסטוס)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה לא הוקלטה רבות, רק כ-12 פעמים[5], בהן על ידי מנצחים ידועים כגון ניקולאוס הרנונקור (ב-1989), טון קופמן (ב-1994), מסאקי סוזוקי (ב-1996) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]