BepiColombo
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | סוכנות החלל האירופית, הסוכנות היפנית לחקר החלל |
| מפעיל |
סוכנות החלל האירופית, הסוכנות היפנית לחקר החלל  |
| יצרן | Airbus Defence and Space, מכון למדעי החלל |
| תאריך שיגור | 20 באוקטובר 2018 |
| משגר | אריאן 5 |
| אתר שיגור |
ELA-3 |
|
sci | |
| משימה | |
| סוג משימה | חקר כוכב חמה |
| נטייה |
90 מעלה |
| משך המשימה הכולל |
20 באוקטובר 2018 – מתוכנן ל-2028 |
| מידע טכני | |
| משקל | 4,100 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 43653 |
| מאגר המידע הלאומי | 2018-080A |
  | |
BepiColombo היא משימה ששוגרה לחלל על ידי סוכנות החלל האירופית, בשיתוף עם הסוכנות היפנית לחקר החלל, במטרה להגיע למסלול סביב כוכב חמה ולבצע חקר של אפקט יחסותי ותיאוריות כבידה[1][2] ומדידות נוספות של כוכב הלכת. השיגור בוצע בשנת 2018 וצמד גשושיות צפוי להגיע למסלול סביב חמה בשנת 2025.
המשימה נקראה על שם ג'וזפה קולומבו, מדען איטלקי שהשתתף בפיתוח תאוריית מקלעת כבידתית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית אושרה בשנת 2009 עם כוונה לשיגור בשנת 2014. השיגור בוצע ב-20 באוקטובר 2018 ממרכז החלל הגיאני בעזרת משגר מדגם "אריאן 5". בקרת טיסה מבוצעת ממרכז הבקרה בדרמשטדט.
המשימה כוללת מספר לווייני משנה שצפויים להתחיל עבודה מתואמת לאחר הגעה למסלול סביב כוכב חמה.
עלות כוללת של הפרויקט היא כשני מיליארד דולר[3]
הגעה למסלול המתוכנן מבוצעת על ידי מנוע יונים ותשע מקלעות כבידתיות. ב-15 באוקטובר 2020 הגשושית עברה ליד נגה. ב-1 באוקטובר היא עברה 199 ק"מ מכוכב חמה. היא עברה ליד כוכב הלכת גם בשנת 2022 ו-2023. כיום, בתחילת 2024 החללית נמצאת במסלול סביב כוכב חמה שהוא דומה למסלול הסופי. מעבר למסלול הסופי סביב כוכב חמה והפרדת לוויינים מתוכננים ל-5 בדצמבר 2025. המשימה צפויה להסתיים בשנת 2028.
מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידת הנעה Mercury Transfer Module (MTM) כוללת מנוע ומיועדת למעבר הגשושית ליעד. היחידה נבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית.
יחידה מסלולית Mercury Planetary Orbiter (MPO) כוללת מכשירי מדידה. היחידה נבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית. משקל היחידה הוא 1,150 ק"ג כולל פאנל סולארי שמספק 1,000 ו"ט. על היחידה הותקנו 11 מכשירים מדעיים שנבנו במספר מדינות. ציוד תקשורת פועל ב-X-band ו-Ka-band. היקף המידע הוא 1,550 גיגהביית בשנה. קליטת הנתונים תבוצע בתחנת קרקע בספרד.
יחידת חקר מגנטוספירה Mio (Mercury Magnetospheric Orbiter). היחידה נבנתה ביפן ובאוסטריה. משקלה 285 ק"ג ועליה הותקנו חמישה מכשירי מדידה וכולל פאנל סולארי שמספק 90 ו"ט. ציוד תקשורת פועל ב-X-band. היקף המידע הוא 160 גיגהבייט בשנה. קליטת הנתונים תבוצע במרכז בקרה ביפן.
צמד לוויינים מתואמים (סביב הפלנטה כוכב חמה) צפויים לאפשר למדידת אפקט יחסותי ותיאוריות כבידה[1][2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של BepiColombo (באנגלית)
BepiColombo, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- תיאור המשימה
- מידע מאתר סוכנות החלל היפנית
- דף נתונים כלליים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Milani, A., Vokrouhlicky, D., Villani, D., Bonanno, C., Rossi, A.: Testing general relativity with BepiColombo radio science experiment, Phys. Rev. D 66, 082001 (2002)
- ^ 1 2 Schettino G., Serra D., Tommei G., Di Pierri V.: A test of gravitational theories including torsion with the BepiColombo radio science experiment, Universe 06-00175 (2020)
- ^ עלות הפרויקט