Blue Jay Way

"Blue Jay Way"

שיר בביצוע הביטלס
מתוך האלבום Magical Mystery Tour
יצא לאור	27 בנובמבר 1967
הוקלט	6 - 7 בספטמבר ו-6 באוקטובר 1967
מקום הקלטה	אולפני אבי רוד
סוגה	מוזיקה פסיכדלית, רוק פסיכדלי
שפה	אנגלית
אורך	3:54
חברת תקליטים	פרלופון, קפיטול רקורדס
כתיבה	ג'ורג' האריסון
לחן	ג'ורג' האריסון
הפקה	ג'ורג' מרטין

"Blue Jay Way" הוא שיר של הלהקה הבריטית הביטלס. השיר נכתב על ידי ג'ורג' האריסון, ויצא לאור בשנת 1967 באלבום Magical Mystery Tour של הלהקה. השיר נקרא על שם רחוב בגבעות הוליווד בלוס אנג'לס בו שהה האריסון באוגוסט 1967, זמן קצר לפני שביקר ברובע הייט-אשבורי בסן פרנסיסקו. מילות השיר מתעדות את חיכויו של האריסון ליחצ"ן המוזיקה דרק טיילור שימצא את דרכו לבלו ג'יי וויי דרך הגבעות אפופות הערפל, בעוד האריסון נאבק להישאר ער לאחר הטיסה מלונדון ללוס אנג'לס.

כמו בכמה מיצירותיו של הריסון מתקופה זו, "Blue Jay Way" משלב היבטים של מוזיקה הודית קלאסית, אף על פי שהביטלס השתמשו רק בכלי נגינה מערביים על המסלול, כולל אורגן האמונד שניגן האריסון. השיר, שנוצר במהלך התקופה הפסיכדלית של הלהקה, עושה שימוש נרחב בטכניקות אולפן כגון פלאנג'ינג, אפקט סיבובי לזלי וצלילי טייפ הפוכים. השיר הופיע בסרט הטלוויזיה של הביטלס משנת 1967 Magical Mystery Tour, ברצף שמשחזר ויזואלית את תחושת הערפול והניתוק הניכרת בהקלטה.

רקע

ג'ורג' האריסון כתב את "Blue Jay Way" לאחר שהגיע ללוס אנג'לס ב-1 באוגוסט 1967 עם אשתו פאטי בויד ועוזריו של הביטלס ניל אספינל ואלכס מרדאס. מטרת הנסיעה הייתה לבלות שבוע עם דרק טיילור, קצין העיתונות לשעבר של הביטלס ובסופו של דבר פובליציסט של להקות מקליפורניה כמו הבירדס והביץ' בויז. הביקור גם אפשר להאריסון להתאחד עם המורה לסיטאר שלו, ראווי שנקר, שאת בית הספר למוזיקה קינארה ואת הקונצרט הקרוב בהוליווד בול הוא עזר לפרסם.

אמרתי [לדרק טיילור] בטלפון שהבית נמצא בבלו ג'יי וויי... היה ערפל וזה נהיה מאוחר יותר ויותר. כדי לשמור על עצמי ער, רק כבדיחה למלא זמן, כתבתי שיר על לחכות לו בבלו ג'יי וויי. היה אורגן האמונד קטן בפינת הבית השכור הזה. . . התעסקתי בזה והשיר הגיע.

-ג'ורג' האריסון להאנטר דייוויס, 1968

שם השיר הגיע מרחוב בשם Blue Jay Way, אחד מ"רחובות הציפורים" הגבוהים באזור הוליווד הילס ווסט המשקיף על סאנסט סטריפ, שם שכר האריסון בית לשהותו. לאחר הטיסה מלונדון, הוא החל לכתוב את היצירה על אורגן האמונד בזמן שהוא ובויד חיכו שטיילור ואשתו, ג'ואן, יצטרפו אליהם. מיקומו של הבית, על צלע גבעה של כבישים צרים ומפותלים, יחד עם התנאים הערפיליים באותו לילה, יצרו את הרקע לשורות הפתיחה של השיר: "יש ערפל על לוס אנג'לס / והחברים שלי איבדו את דרכם". האריסון כמעט השלים את השיר עד שטיילור ואשתו הגיעו, כשעתיים מאוחר מהמתוכנן.

מילים

המילים של "Blue Jay Way" מתייחסות למצבו של האריסון באותו לילה ראשון בלוס אנג'לס. הוא מתייחס להפסקת השינה ונזכר בעצתו לטיילור לבקש משוטר הוראות הגעה לבלו ג'יי וויי. הסופר ג'ונתן גולד רואה את השיר כ"מצחיק באופן אפל", כאשר דאגתו של הזמר מאיחוריהם של חבריו דומה כמעט ל"משבר מטאפיזי". בפזמונים, הריסון מפציר שוב ושוב "Please don't be long / Please don't you be long ", פזמון שאינגליס מזהה כמרכזי ב"תחושת הכמיהה והמלנכוליה יוצאת הדופן של היצירה".

הופעה בסרט

ג'ורג' האריסון מבצע את השיר בסרט

קטע השיר ב-Magical Mystery Tour צולם בעיקר בבסיס חיל האוויר המלכותי ווסט מאלינג, ליד מיידסטון בקנט, במהלך השבוע שהחל ב-19 בספטמבר. הקטע תואר על ידי וומאק כ"רצף הפסיכדלי המעורפל של הסרט", ומציג את האריסון יושב על מדרכה ומנגן בקלידים מצוירים בגיר. לבוש בחליפה אדומה, הוא נראה מופיע רחוב בצד הדרך. תיאורו של האריסון, יושב ברגליים משוכלות, תאם את תדמיתו הציבורית כמחויב ביותר מבין הביטלס למדיטציה טרנסצנדנטלית ולפילוסופיה המזרחית.

הצילומים נערכו בהאנגר מטוסים, כאשר הסצנה נועדה לשחזר את לוס אנג'לס מוכת ערפיח טיפוסי. עיתונאי המוזיקה קיט אוטול כתב כי העשן סביב האריסון "כמעט בולע אותו, מחקה את ה'ערפל' המתואר במילים". באמצעות שימוש בצילום פריזמטי, הקטע "Blue Jay Way" מראה גם את "דמותו של האריסון שנשברה כאילו נראתה דרך עין של זבוב", לדברי הסופר אלן קלייסון, שמתאר את הסצנה כמשקפת את "האווירה הערפילית הנדרשת" שהוצעה על ידי ההקלטה. בתצוגה המקדימה של Magical Mystery Tour ב-1967, NME הדגישו את הקטע כאחד הסצנות המוזיקליות "החכמות ביותר" של הסרט, ואמרו: "עבור 'Blue Jay Way' ג'ורג' נראה יושב ברגליים משוכלות בערפל מזיע שמתגשם למגוון צורות ודפוסים. חבל שרוב צופי הטלוויזיה יוכלו לראות את זה רק בשחור לבן".

בחלקים אחרים במהלך הקטע, ארבעת הביטלס מתחלפים בתפקיד של צ'לן סולו. סצנות אלו צולמו ב-3 בנובמבר, על המסלעה האחורית בסאני הייטס, ביתו של סטאר בוויברידג', סארי. טוני בארו, קצין העיתונות של הלהקה, נזכר שכ"סיום צבעוני" לקטע הם הפעילו זיקוקים שנקנו לחגיגות הלילה הקרובות של ליל גאי פוקס. הגרסה של "Blue Jay Way" שהופיעה במהדורת ה-DVD של Magical Mystery Tour ב-2012 היא עריכה אלטרנטיבית וכוללת כמה קטעים שלא נעשו בהם שימוש בעבר.

קרדיטים

• ג'ורג' האריסון - שירה מובילה, אורגן האמונד, קולות רקע
• ג'ון לנון - קולות רקע, אורגן האמונד
• פול מקרטני - קולות רקע, גיטרה בס
• רינגו סטאר - תופים, טמבורין
• מוזיקאי סשן ללא שם - צ'לו

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "Blue Jay Way" באתר מיוזיק בריינז
• גרסאות נוספות ל"Blue Jay Way" באתר SecondHandSongs