CMYK

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארבעת צבעי היסוד של CMYK

CMYK (ראשי תיבות באנגלית של Cyan (ציאן), Magenta (מג'נטה), Yellow (צהוב) ו-Key, מפתח - הכוונה לשחור) היא רביעיית צבעי יסוד, שנמצאת בשימוש נפוץ בדפוס ביתי ותעשייתי.

בשיטת CMYK מערבבים את ארבעת סוגי הדיו ביחסים שונים על מנת ליצור מגוון רחב של צבעים. הצבע מונח על משטח אחיד, בדרך כלל נייר לבן. בניגוד לצבעים אחרים, כגון צבעי שמן, שכבת הדיו היא דקה יחסית ולכן הצבע המתקבל מושפע מגוון המשטח שהדיו מונח עליו. באופן הפוך לפעולת צג, שבו הדלקת פיקסל אדום, ירוק או כחול מוסיפה אור, הרי בדפוס CMYK, ככל שמגדילים את כמויות הדיו השונות, בולע הצבע שנוצר עוד ועוד אור ומפחית מהאור שמוחזר לעין הצופה.

מדפסות הזרקת דיו ביתיות מכילות דיו מארבעת הצבעים האלו, והמידע אודות הצבע מועבר מהמחשב אל המדפסת בשיטת CMYK: עבור כל פיקסל מועברים ארבעה ערכים - אחד לכל סוג דיו.

את אותו מרחב צבע ניתן ליצור על ידי שימוש בציאן, במג'נטה ובצהוב בלבד. יש מספר סיבות להוספת הצבע השחור כצבע רביעי:

  1. תאורטית ניתן אומנם ליצור שחור או אפור על ידי ערבוב יחסים מתאימים של שלושת הצבעים, אך מעשית שינויים קלים בגוונים בגלל אפיצויות ייצור גורמים לקבלת גוון שאינו שחור ממש אלא גוון כהה מאוד עם נטייה לצבע מסוים, והדבר גורם לתוצאה שאינה משביעת רצון. הוספת הדיו השחור מאפשרת קבלת גוון מדויק יותר של שחור או אפור.
  2. הדפסת צבע שחור על ידי הנחת שלוש שכבות של דיו צבעוני זו על גבי זו עלולה לגרום לנייר להתעוות מעודף לחות, ולדיו לזלוג ולפגוע ברזולוציה.
  3. חוסר דיוק מכני בהנחת הדיו עלול לגרום להופעת דפנות צבעוניות בקצותיו של אלמנט מודפס שחור. בעיה זו חריפה במיוחד בהדפסת טקסט ברזולוציה גבוהה.
  4. חומר מודפס מכיל פרטים רבים בצבעי שחור או אפור, במיוחד טקסט כתוב. שימוש בדיו שחור מונע בזבוז של דיו משלושה סוגים שונים, ויתרון כלכלי זה מכריע את הכף לטובת הוספת השחור כצבע רביעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]