Clostridium difficile

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןClostridium difficile
Clostridium difficile 01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: Firmicutes
מחלקה: Clostridia
סדרה: Clostridiales
משפחה: Clostridiaceae
סוג: Clostridium
מין: Clostridium difficile
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Clostridium difficile
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Clostridium difficile הוא מין חיידק מתג גראם-חיובי אל-אווירני ויוצר נבגים, השייך לסוג Clostridium. הוא בעל פוטנציאל פתוגני הבא לידי ביטוי, בפרט לאחר טיפול אנטיביוטי, בצורה של דלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה.

החיידק Clostridium difficile נחשב כאחד מהחיידקים מעוררי החשש ביותר ברפואה. לא רק ש Clostridium difficile (המכונה גם C. difficile או C. diff) עלול לגרום לססמנים מסכני חיים ואף למוות, הוא מתפשט כיום יותר ויותר בקלות. לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כחצי מיליון בני אדם נגועים ב- Clostridium difficile בכל שנה, מתוכם כ- 15,000 מתים. באופן היסטורי החיידק הדביק באוכלוסיות הקשישות, אולם לאחרונה מידת ההדבקה גברה גם באוכלוסיות צעירות ומבוגרות, לרבות ילדים[1].

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיידק התגלה לראשונה בשנת 1935 על ידי החוקרים הול (Hall) ואוטול (O'Toole), עת בודד מתוך צואה של ילודים בריאים במסגרת מחקר שבחן את השינויים המתחוללים במיקרוביוטה של המעי בשבועות הראשונים לחיים. בשל הקושי לבודדו קראו לו החוקרים Bacillus difficilis. בשנת 1938 הוא סווג תחת הסוג Clostridium, אז ניתן לו שמו הנוכחי. בשנת 2013 הודגם בעזרת שיטות ריצוף DNA כי החיידק קרוב למשפחת Peptostreptococcaceae (פפטוסטרפטוקוקאים), ולכן הוצע סיווג מחדש עבור החיידק תחת השם Peptoclostridium difficile, כמין יחיד בסוג חדש אף הוא בשם Peptoclostridium.‏[2]

זנים של C. difficile מסווגים לפי מספר שיטות של ביולוגיה מולקולרית: אלקטרופורזה, אנזימי הגבלה וקביעת ריבוטיפ (שונות לפי רנ"א ריבוזומי. אחד מהזנים הללו הוא זן אלים במיוחד המפריש רעלנים בצורה מוגברת, והוא מסווג בשם NAP1/BI/027 (בהתאמה לשיטות הסיווג).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Clostridium difficile הוא מתג גראם-חיובי באורך 1.9–3 מיקרון ורוחב של 0.5–1.9 מיקרון. זנים מסוימים מייצרים שרשראות של 2–6 תאים הערוכים קצה לקצה. מלבד זאת, יש לו שוטונים המאפשרים לו לנוע בתרבית.

זהו חיידק אל-אווירני אובליגטורי הפועל בטמפרטורה של 25–45 מעלות צלזיוס, אך הטמפרטורה המיטבית עבורו היא בטווח 30–37 מעלות. רמת החומציות המזערית שהוא פועל בה היא pH=5.

נבגי החיידק סגלגלים בצורתם, והם נוצרים מאזור סמוך לקצה החיידק בתנאי עקה. הנבגים נובטים בנוכחות מלחי מרה וחומצות האמינו גליצין והיסטידין.

במעבדה החיידק יוצר על פני צלחת אגר דם מושבות עגולות בקוטר 2–5 מ"מ שצבען אפרפר-צהבהב אטום עם שטח פנים מעט מבריק. הוא אינו המוליטי ומייצר ריח אופייני המתואר כריח של צואת בקר, אסם או אורוות.[2]

מחולל מחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה
דלקת מעי עם קרום מדומה, אחת הצורות הקשות של דלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה

בשנות ה-70 של המאה ה-20 נמצא C. difficile כגורם העיקרי לדלקת מעי עם קרום מדומה, שם נרדף כיום לדלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה. החיידק עלול לגרום לדלקת מעי בדרגות חומרה שונות, לרוב לאחר טיפול אנטיביוטי אשר מפר את האיזון במיקרוביוטה של המעי הגס. החיידק הוא הגורם לכ-20% מהשלשולים הנובעים מטיפול אנטיביוטי, והזיהום בו הוא השלשול הנרכש בבית חולים הנפוץ ביותר.

נבג החיידק מועבר באופן צואתי-פומי בין בני אדם, ומתיישב במעי הגס, שם התחרות עם חיידקי המעי אינה מאפשרת את שגשוגו. לאחר טיפול אנטיביוטי, ההורג חלק ניכר מאוכלוסיית החיידקים המתחרה עמו על חומרי המזון, החיידק מתרבה, והרעלנים שהוא מפריש משרים דלקת ברירית המעי הגס.

זיהום בקלוסטרידיום דפיצילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולים מאושפזים במוסדות רפואיים, עלולים להידבק בזיהומים חמורים הקשורים בטיפולים רפואיים (HAI - healthcare-associated infections). סוג אחד של HAI - הנגרם על ידי החיידק C. difficile - נאמד כגורם לכמעט חצי מיליון זיהומים בארצות הברית בשנת 2011, ו 29,000 מתוכם נפטרו תוך 30 ימים מרגע האבחון הראשוני. המטופלים בסיכון הגבוה ביותר הם במיוחד מבוגרים, אשר מטופלים באנטיביוטיקה וגם מקבלי טיפול רפואי. CDC מספק הנחיות וכלים לקהילה הבריאותית כדי למניעת זיהומים Clostridium difficile.[3]

טיפולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הסטנדרטי - מטרונידזול (metronidazole) וונקומיצין פומי (vancomycin) הם האופציה הטיפולית המועדפת. קיימים טיפולים ביולוגיים חדישים, מדובר בעיקר בהשתלת צואה (faecal microbiota transp1antation - fmt) בעיקר כטיפול לחולים עם מספר הישנויות. כמו כן קיימי9 טיפולים אימונולוגיים[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dale N. Gerding and Vincent B. Young, Clostridium difficile infection, Mandell, Douglas, and Bennett's Principles and Practice of Infectious Diseases, 8th Edition, Elsevier Saunders, 2015, pp. 2744-2756.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Clostridium difficile בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tracking Clostridium difficile Infection, https://www.cdc.gov/hai/organisms/cdiff/tracking-cdiff.html
  2. ^ 2.0 2.1 Kelly CP, LaMont JT. Clostridium difficile — More Difficult Than Ever. N Engl J Med 2008; 359:1932-1940
  3. ^ https://www.cdc.gov/hai/index.htmlClostridium difficile Infection, https://www.cdc.gov/HAI/organisms/cdiff/Cdiff_infect.html
  4. ^ ד"ר נעה אליקים-רז ופרופסור ג'יהאד בשארה,, [ויקירפואה - איגוד רופאי המשפחה בישראל קלוסטרידיום דיפיצילה - טיפולים חדשים - Clostridium difficile - new treatments - 2017], https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/קלוסטרידיום_דיפיצילה_-_טיפולים_חדשים_-_Clostridium_difficile_-_new_treatments_-_2017, ‏2017