די ג'יי שאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף DJ Shadow)
די ג'יי שאדו
די ג'יי שאדו, אוקטובר 2006
די ג'יי שאדו, אוקטובר 2006
לידה 29 ביוני 1972 (בן 51)
סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה ג'ושוע פול דייוויס
שם במה DJ Shadow עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דייוויס, קליפורניה
תקופת הפעילות מ-1989
עיסוק DJ, מפיק מוזיקלי
סוגה היפ הופ אינסטרומנטלי, טריפ הופ, טרנטייבליזם, מוזיקה אלקטרונית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כלי מקלדת, סמפלר, סינתיסייזר, פטיפון
חברת תקליטים Mo'Wax
Quannum Projects
Solesides
Universal
שיתופי פעולה בולטים UNKLE
The Quannum Collective
www.djshadow.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ושוע פול דייוויסאנגלית: Joshua Paul Davis; נולד ב-29 ביוני 1972) הידוע בשם הבמה שלו די ג'יי שאדו (DJ Shadow) הוא DJ, מפיק מוזיקלי וכותב שירים אמריקאי. נחשב לאחד האמנים החשובים והבולטים בהתפתחות ז'אנר ההיפ הופ האינסטרומנטלי. קיבל הכרה עם צאת אלבום הבכורה שלו "Endtroducing.....‎" בשנת 1996, המורכב כולו כמעט אך ורק מסימפולים.

עבד עם עשרות די ג'ייז אחרים, ביניהם קאט קמיסט ודי ג'יי קיו ברט ועם זמרים מפורסמים כמו טום יורק וריצ'רד אשקרופט וכן ראפרים כמו קול קית' ומוס דף. כמו כן הוא לקח חלק בפיתוח משחק הווידאו הפופולרי "די-ג'יי הירו". מחזיק באוסף תקליטים מיוחד במינו המונה יותר מ-60,000 תקליטים.[1]

הופעתו בישראל נערכה ב-14 ביולי 2010 בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב.[2]

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

די ג'יי שאדו החל את הקריירה שלו כ-DJ בתחנת הרדיו KDVS של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. בתקופה זו הוא היווה מרכיב משמעותי בהתפתחותו של ז'אנר ההיפ הופ האקספרימנטלי המזוהה עם הלייבל הלונדוני "Mo' Wax". הסינגלים הראשונים שהוציא שילבו אלמנטים של Fאנק, רוק, היפ הופ, אמביאנט, ג'אז, מוזיקת נשמה ותקליטים ישנים.

אנדי פמברטון, עיתונאי מוזיקה אשר כתב עבור "Mixmag", טבע את המונח "טריפ הופ" ביוני 1994 על מנת לתאר את הסינגל "In/Flux" וקטעים דומים נוספים אשר הושמעו במועדוני לילה בלונדון באותה התקופה.[3] על אף שקשה להכניס את המוזיקה שלו לקטגוריה מסוימת, עבודתו המוקדמת הייתה נדבך משמעותי בהתפתחות ההיפ הופ האלטרנטיבי. שאדו תיאר מוזיקאים כקרטיס מאנטרוניק (Kurtis Mantronik) הג'מייקני, ה-DJ פרינס פול והצמד דאבל די וסטיינסקי (Double Dee and Steinski) ככאלה אשר השפיעו על עבודתו המוקדמת. המוזיקה שהוא יוצר כוללת רק לעיתים נדירות קטעי שירה או קול קצרים.[4] שאדו הוציא כמה עבודות מקוריות בין 1991 ל-1992 עבור הלייבל "הוליווד רקורדס" (השייך לחברת וולט דיסני) אך רק כאשר החל לעבוד עם Mo' Wax התגבש הסאונד האופייני שלו. את סינגל הבכורה שלו הוציא באופן עצמאי תחת הלייבל "SoleSides", אשר פורק לבסוף כאשר בשנת 1996 את הלייבל "Quannum Projects".

Endtroducing.....‎[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הראשון של דיג'יי שאדו, "Endtroducing.....‎", יצא לחנויות בסוף שנת 1996 וזכה לתשבחות המבקרים. האלבום נכנס בשנת 2001 לספר השיאים של גינס בהיותו "האלבום הראשון אשר כולו מסומפל". הציוד היחיד שבו השתמש על מנת להפיק את האלבום היה מכונת תופים מסוג AKAI MPC60 של 12 ביט, שני פטפונים ותוכנת המחשב Pro Tools אשר שאל מחבר, המפיק המוזיקלי "דן דה אוטומייטור", אשר היה מהראשונים לאמץ את הטכנולוגיה. בנובמבר 2006 הכניס טיים מגזין את האלבום לרשימת "100 האלבומים הטובים של כל הזמנים".[5]

1998 - 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הוציא את "Preemptive Strike", אלבום אוסף של סינגלים מוקדמים. בהמשך השנה הוא הפיק כמה רצועות מאלבום הבכורה של "Unkle", אשר כלל הופעות אורח, בין היתר של טום יורק מ"רדיוהד", ריצ'רד אשקרופט מ"הוורב", ג'ייסון ניוסטד מ"מטאליקה" ומייק די מ"ביסטי בויז". בשנת 2000 הפיק את המוזיקה לסרט התיעודי "Dark Days", אשר עוקב אחר אנשים אשר חיים ברכבת התחתית של ניו יורק.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 - Endtroducing.....
  • 2002 - The Private Press #44 US
  • 2006 - The Outsider #77 US
  • 2011 - The Less You Know The Better
  • 2016 - The Mountain Will Fall
  • 2019 - Our Pathetic Age

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 - Live! In Tune and on Time
  • 2006 - Live At Brixton Academy December 2006

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998 - Preemptive Strike
  • 1999 - Funk Spectrum: Real Funk For Real People
  • 2007 - The 4-Track Era (Volume 1: Best Of The KMEL Mixes (1991))
  • 2007 - The 4-Track Era (Volume 2: Best Of The Remixes And Megamixes (1990 - 1992))
  • 2008 - The 4-Track Era (Volume 3: Best Of The Original Productions (1990 - 1992))
  • 2008 - The 4-Track Era (Volume 4: Bonus Disc KMEL Mix (1991)) included in the 200 limit run 4-Track Era Bundle only

אלבומי רמיקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 - The Private Repress
  • 2005 - Excessive Ephemera

(DVD) הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 - Freeze VHS/DVD (with DJ Nu-Mark, DJ Z-Trip, & Cut Chemist)
  • 2003 - Product Placement on Tour CD/DVD (with Cut Chemist)
  • 2004 - Live! In Tune and on Time CD/DVD
  • 2008 - The Hard Sell: Live at the Hollywood Bowl (with Cut Chemist)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא די ג'יי שאדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "DJ Shadow: Endtroducing...", Sleevage, 26 June, 2007
  2. ^ אמיר אגוזי‏, צל של עצמו: על ההופעה של די ג'יי שאדו, באתר וואלה!‏, 15 ביולי 2010
  3. ^ Pemberton, Andy (June 1994). "Trip Hop". Mixmag.
  4. ^ Shapiro, Peter (2000). Modulations: A History of Electronic Music. Caipirinha Productions, Inc.. pp. 254 pages. ISBN 0819564982. see p.319, 323
  5. ^ "The All-TIME 100 Albums". Time. 16 בנובמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)