EZ בדלי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
EZ בדלי, נקרא גם גליזה 866 או לוּיטן 789-6, הוא מערכת בת שלושה כוכבים המורכבת משלושה ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 11.2 שנות אור בקבוצת הכוכבים דלי. למרות שזו אחת ממערכות הכוכבים הקרובות ביותר לכדור הארץ, דרגת הבהירות נראית הכוללת של המערכת היא 12.9 כך שניתן לצפות בה רק באמצעות טלסקופ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכת התגלתה על ידי וילם יקוב לויטן בזמן שחיפש כוכבים בעלי תנועה עצמית גדולה על ידי השוואת צילומים של השמים. הכוכב קיבל את הסימון לוּיטן 789-6 ברשימת הכוכבים בעלי תנועה עצמית גדולה וככל הנראה הוא זה שזיהה שמדובר בכוכב כפול.[6] בשנת 1972 התגלה שלפחות אחד מהכוכבים הוא כוכב הבזק לאחר שנצפו שינויים חדשים בעוצמת ההארה.[7] בעקבות כך קיבלה המערכת גם ציון של כוכב משתנה EZ בדלי. מתצפיות על מסלול ההקפה של שני בני הזוג ניתן היה לחשב את מסתם והתברר שהמסה של אחד מבני הזוג, EZ בדלי A, אינה תואמת את הטמפרטורה ואת עוצמת ההארה שנמדדו. הדרך להסביר את הסתירה הייתה להניח שמדובר בזוג כוכבים עם מסה נמוכה שמקיפים זה את זה במרחק קטן מכדי שיהיה ניתן להפריד אותם זה מזה. מדידות ספקטרוסקופיות אימתו את ההשערה שאכן EZ בדלי A הוא למעשה כוכב כפול בעצמו, כך שהמערכת כוללת שלושה כוכבים.[8]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת המרכיבים של המערכת הם ננסים אדומים עם מסה נמוכה סביב עשירית מסת שמש, קצת מעל לגבול התחתון שמאפשר היתוך של מימן, ועם טמפרטורה נמוכה מ-3,000 קלווין. שניים מהכוכבים, EZ בדלי A ו-EZ בדלי C מקיפים זה את זה במרחק קטן מאוד שנע בין 0.012 ו-0.016 יחידה אסטרונומית (1.8 - 2.3 מיליון קילומטר) ובזמן הקפה של 3 ימים, 18 שעות ו-53 דקות.[3] את הזוג הזה מקיף EZ בדלי B במסלול אליפטי ובמרחק שנע בין 0.4 ל-0.78 יחידה אסטרונומית ובזמן הקפה של 822.6 ימים.[3] עוצמת ההארה הכוללת של המערכת היא כ-80 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל הטמפרטורות הנמוכות של מרכיבי המערכת, רובה המוחלט של קרינתה היא בתחום התת-אדום. למערכת כולה תנועה עצמית גדולה במיוחד של כ-3.25 שניות קשת בשנה.
EZ בדלי A[עריכת קוד מקור | עריכה]
EZ בדלי A הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M5 V, רדיוסו כ-15% מרדיוס השמש ומסתו כ-12% ממסת השמש. טמפרטורת פניו היא כ-2,900 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כ-50 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה. הוא הכוכב המסיבי ביותר, בעל הרדיוס הגדול ביותר ובעל הטמפרטורה הגבוהה ביותר מבין השלושה.
EZ בדלי B[עריכת קוד מקור | עריכה]
EZ בדלי B הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M6 V, רדיוסו כ-13% מרדיוס השמש ומסתו מעט יותר מעשירית מסת השמש. טמפרטורת פניו היא כ-2,600 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כ-50 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה. בשל מרחקו משני הכוכבים האחרים ישנה אפשרות תאורטית שיש לו כוכב לכת קרוב אליו. צופה על כוכב לכת כזה יראה את זוג הננסים האדומים האחרים עם דרגת בהירות 16-, בערך פי 100 מבהירותו של הירח המלא.
EZ בדלי C[עריכת קוד מקור | עריכה]
EZ בדלי C הוא העמום ביותר מבין השלושה והוא מאיר בעוצמה של כ-26 מיליוניות בלבד מעוצמת ההארה של השמש באור נראה. זהו ננס אדום מסוג ספקטרלי M6 שמסתו נמוכה מעט מעשירית מסת השמש. רדיוסו וטמפרטורת פניו אינם ידועים בוודאות וככל הנראה הם דומים לאלו של EZ בדלי B.
שכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוכבים הקרובים ביותר ל-EZ בדלי הם הננסים האדומים לאקאי 9352 ולאקאי 8760 שנמצאים במרחק של 4.1 ו-4.2 שנות אור ממנו בהתאמה. מכיוון שאלו שני הננסים האדומים הבהירים ביותר בסביבות מערכת השמש, צופה אנושי שיהיה בקרבת EZ בדלי יוכל לראותם ללא ציוד עזר ככוכבים עמומים עם דרגות בהירות 5.2 ו-4.2 בהתאמה, בעוד שמכדור הארץ כלל לא ניתן לראותם. רוב השכנים האחרים של EZ בדלי הם גם כן ננסים אדומים, אבל בנוסף נמצאים גם ε באינדיאני במרחק של 4.8 שנות אור ו-τ בלווייתן במרחק של 8.8 שנות אור. שניהם יראו בקלות מ-EZ בדלי, ε באינדיאני עם בהירות מדרגה 2.7 ו-τ בלווייתן עם בהירות מדרגה 2.8, בעוד שמכדור הארץ יש צורך בתנאי תצפית טובים מאוד על מנת להבחין בהם. השמש תראה בבירור מ-EZ בדלי ככוכב חסר יחוד עם בהירות מדרגה 2.5.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- EZ בדלי באתר Solstation
- EZ בדלי, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 21
- ^ VizieR: LHS 68, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ 1 2 3 4 5 X. Delfosse, T. Forveille, S. Udry, J. L. Beuzit, M. Mayor & C. Perrier: Accurate masses of very low mass stars. II. The very low mass triple system GL 866, Astronomy and Astrophysics, Vol. 350, p.L40 (1999)
- ^ 1 2 D. Jevremovic, C. J. Butler, S. A. Drake, D. O'Donoghue & F. van Wyk: Ultraviolet and optical flares on Gl 866, Astronomy and Astrophysics, v.338, p.1057 (1998)
- ^ I. N. Reid, K. L. Cruz, P. Allen, F. Mungall, D. Kilkenny, J. Liebert, S. L. Hawley, O. J. Fraser, K. R. Covey, P. Lowrance, J. D. Kirkpatrick & A. J. Burgasser: Meeting the Cool Neighbors. VIII. A Preliminary 20 Parsec Census from the NLTT Catalogue, The Astronomical Journal, Volume 128, Issue 1, p. 85 (2004)
- ^ Robert Prokop: Observing the Nearest Stars, p. 57
- ^ W. E. Kunkel: Observations of Southern Flare Stars, Information Bulletin on Variable Stars, No. 748, #1 (1972)
- ^ X. Delfosse, T. Forveille, J. L. Beuzit, S. Udry, M. Mayor & C. Perrier: New neighbours I. 13 new companions to nearby M dwarfs, Astronomy and Astrophysics, v.344, p. 908 (1999)