FATCA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החוק לאכיפת מיסים בחשבונות זרים (באנגלית: FATCA, Foreign Accounts Tax Compliance Act) הוא חוק פדרלי בארצות הברית. החוק אושר ונכנס לתוקפו במרץ 2010, בתקופת שלטונו של ברק אובמה, ומטרתו לשפר את אכיפת תשלום המיסים בקרב תושבי ארצות הברית המנהלים חשבונות פיננסיים מחוץ לארצות הברית. במסגרת החוק נדרשים מוסדות פיננסים זרים כדוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכדומה לדווח לרשות המיסים האמריקאית על כלל החשבונות בבעלות אזרחים אמריקאים (גם חשבונות המוחזקים על ידי בעלי גרין קארד), חברות ו/או נאמנויות אשר מצויות בבעלות אזרחים אמריקאים [1]

דרישות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק דורש מכל מוסד פיננסי לא אמריקאי לבצע בדיקת נאותות לחשבונות המנוהלים אצלו, לזהות את החשבונות בבעלות אזרחים אמריקאים ולדווח עליהם לרשויות המיסים בארצות הברית. על הדיווח לכלול את שם בעל החשבון, מספר החשבון, כתובות ואת הפעולות שבוצעו בחשבונות של האזרח (ישנם חשבונות הפטורים מדיווח). מוסדות שלא יצייתו לחוק יסתכנו בקנס מצד רשויות המס בארצות הברית, אשר ינכו מס במקור של 30% מכל תקבול ממקור הכנסה אמריקאי המועבר לידי המוסד.

FATCA בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הסכם בין ישראל וארצות הברית אשר נחתם בחודש יוני 2014 הוחלט כי רשות המסים בישראל תקבל את המידע אודות אזרחים אמריקאים וחשבונותיהם מהגופים הפיננסים בישראל והיא זאת אשר תעביר את המידע לרשויות המס האמריקאיות. ההסכם חל על חשבונות המוחזקים בידי אזרחי ותושבי ארצות הברית, אזרחים בעלי גרין קארד וכן על חשבונות בהם ישנה מעורבות אמריקאית מהותית. כמו כן, הסכם זה בין שתי המדינות מאפשר לרשויות המיסים בישראל לקבל מידע אודות תושבי ישראל המנהלים חשבונות פיננסים בארצות הברית. כחלק מההסכם בין המדינות נקבעו גופים אשר יהיו פטורים מדיווח בשל היותם בעלי סיכון נמוך לביצוע העלמות מס (כגון גופי החיסכון הפנסיוני בישראל). לצורך העברת המידע דורשים הגופים הפיננסים בישראל מהאזרחים המאותרים על ידם לחתום על טופס W-9. סירוב לחתימה על הטופס מובילה להקפאת החשבון [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]