Flame (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Flame
בימוי אינגריד סינקלר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סיימון ברייט, ג'ואל פירי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אינגריד סינקלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

להבה (באנגלית: Flame) הוא סרט מלחמה משנת 1996 שנכתב ובוים על ידי הבמאית אינגריד סינקלייר[1] והופק על ידי ג'ואל פירי וסיימון ברייט.[2][3] הסרט נחשב לסרט הקולנוע הראשון של זימבבואה מאז יציאתה לעצמאות לאחר מלחמת רודזיה, והוא שימש כמחווה לכוחות הגרילה ותנועת השחרור הלאומי של זימבבואה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבה הוא הסרט העלילתי הראשון של סינקלייר באורך מלא. הוא מספר את סיפורן של שתי נשים אשר מצטרפות לצבא השחרור של זימבבואה כדי להילחם על עצמאותה. היה זה הסרט הראשון שתיעד את מאבק העצמאות של זימבבואה, והיה "אולי הסרט השנוי ביותר במחלוקת שנעשה אי פעם באפריקה - בהחלט היחיד שהוחרם על ידי המשטרה במהלך העריכה, בטענה שהסרט חתרני ופורנוגרפי. המחווה של סינקלייר לנשים הלוחמות במאבק העצמאות של זימבבואה עורר את זעמם של יוצאי המלחמה והצבא, מכיוון שהוא חשף כיצד הקצינים השתמשו בנשים שהתגייסו למאבק כזונות. הסרט חשף לא רק התעללויות מהעבר, אלא שסעים מתמשכים בחברה של זימבבואה".[4]

סינקלייר כתבה וביימה מגוון רחב של סרטים כמו הסרט 'להבה' ובהם חקרה סוגיות של שוויון, תרבות, והיסטוריה של מולדתה זימבבואה.[5] ונחשבת כבמאית מהפכנית באפריקה. הסרט בסופו של דבר עבר את הצנזורה של זימבבואה והפך לסרט המצליח ביותר של השנה במדינה זו. הסרט נבחר לאירוע "שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן של 1996. הסרט זכה בפרסים רבים ברחבי העולם, כולל הגראן פרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי אנוניי בצרפת, פרס השופטות לסרט הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הנשים הבינלאומי טורנה, ופרס נסטור אלמנדרוס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של Human Rights Watch בניו יורק.[6] כאשר המצב הפוליטי בזימבבואה השתנה באופן דרמטי ב-2001 עם תוכנית רפורמת הקרקעות, נוצרו מתחים קשים במדינה, בשעה שחוואים לבנים נושלו מאדמתם, ודמויות מובילות לבנות אחרות גם הוגלו מהמדינה. בעקבות זאת, ב-2003, סינקלייר וברייט עזבו את זימבבואה ועברו לבריסטול, שם הקימו את פסטיבל הסרטים Afrika Eye והמשיכו לעבוד בהפקה קולנועית. אחרי שנפתח קמפיין עולמי בתמיכה לסרט, הוא הושב למפיקים.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Flame", California Newsreel
  2. ^ "Flame", zimmedia
  3. ^ "Flame (1998)", Internet Movie Database
  4. ^ [California Newsreel "Flame"]
  5. ^ "Flame Ingrid Sinclair", AFF.INC
  6. ^ "Flame Awards"., "Flame Awards".
  7. ^ Kelly, Gabrielle; Robson, Cheryl, Celluloid Ceiling Women Film Directors Breaking Through., Supernoval Books., 2014, עמ' 50
Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.