פסטיבל הקולנוע בקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסטיבל הקולנוע בקאן
Festival de Cannes
סמליל הפסטיבל
Cannes.Redcarpet.jpg
סוג פסטיבל קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מיקום קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Jean Zay עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1946–הווה (כ־75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°33′03″N 7°01′02″E / 43.550861111111°N 7.01725°E / 43.550861111111; 7.01725
www.festival-cannes.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאןצרפתית: le Festival international du film de Cannes) או פסטיבל קאן (le Festival de Cannes) הוא פסטיבל קולנוע יוקרתי שנערך בעיר הנופש קאן שבדרום צרפת. הפסטיבל, הסגור לקהל הרחב, מקבל תשומת לב גדולה מהתקשורת, ועקב כך פוקדים אותו כוכבי קולנוע רבים. מפיקים רבים משיקים בו את סרטיהם החדשים, ומנסים למכור אותם למפיצים מכל העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל היה יוזמה של שר החינוך והתרבות הצרפתי ז'אן זאי (Jean Zay), על פי הצעתם של ההיסטוריון פיליפ ארלנגר ועיתונאי הקולנוע רוברט פאבר לה ברט. ניתן לייחס את הקמתו בעיקר לרצון הצרפתי להתחרות בפסטיבל הסרטים של ונציה, שהיה אז פסטיבל הקולנוע הבינלאומי היחיד והפגין חוסר משוא פנים עם ההטיה הפשיסטית שלו באותן שנים.

בפסטיבל ונציה 1937 היו טענות על כך שהמשטר הנאצי הפעיל לחץ כל מנת למנוע מהסרט הפציפיסטי הצרפתי "האשליה הגדולה" את הזכייה בפרס הגדול (הסרט, שמוסוליני התלהב ממנו, זכה בפרס 'הסרט האמנותי' החשוב פחות). ב-1938 מוסוליני ואדולף היטלר ביטלו את החלטת השופטים[דרוש מקור], על מנת להעניק את פרס "הקופה מוסוליני" (גביע מוסוליני) לסרט שהופק בהשגחת בנו של מוסוליני, ויטוריו, ואת פרס גביע מוסוליני לסרט הזר הטוב ביותר ל"אולימפיה" סרט דוקומנטרי גרמני של לני ריפנטנשטאל אודות אולימפיאדת הקיץ בברלין 1936, שהופק בשיתוף עם המשרד הנאצי לתעמולה ציבורית, למרות העובדה שהתקנות אסרו באותה תקופה להעניק פרס לסרט תיעודי[דרוש מקור]. במחאה החליטו חברי צוות השופטים הצרפתים, הבריטים והאמריקאים לפרוש מהפסטיבל[1].

ב-31 במאי 1939 נבחרה העיר קאן כמיקום לפסטיבל, בגלל היותה עיר נופש פופולרית בריביירה הצרפתית וגם משום שעיריית קאן סיפקה מימון לאירוע, כולל ההתחייבות להקמת אולם ייעודי לפסטיבל.

הפסטיבל החדש, פרי שיתוף פעולה בינלאומי בתמיכה רחבה של תעשיית הקולנוע האמריקנית. כוכבי הוליווד של דוגמת: גארי קופר, קארי גרנט, טיירון פאוור, דגלאס פיירבנקס ג'וניור, מיי ווסט, נורמה שירר, פול מוני, ג'יימס קאגני, ספנסר טרייסי וג'ורג' רפט הגיעו לעיר באוניית נוסעים ששכרו אולפני מטרו גולדווין מאייר. ב-31 באוגוסט התקיים ערב הפתיחה, עם הקרנה פרטית של הסרט האמריקני הגיבן מנוטרדאם. הפסטיבל עצמו היה אמור להיפתח יום אחר כך, ב-1 בספטמבר 1939. פלישת גרמניה הנאצית לפולין בדיוק בתאריך זה, הביאה לביטול הפסטיבל. הרעיון נדחה אך התקיים אחרי מלחמת העולם השנייה, בין ה-20 בספטמבר ל-5 באוקטובר 1946 ומאז הוא נערך מדי שנה בחודש מאי, מלבד במספר מקרים יוצאי דופן[1].

בראשית שנות החמישים החל הפסטיבל למשוך תיירות רבה ותשומת לב עיתונאית. במקביל, גם הצד האמנותי של הפסטיבל החל להתפתח. בגלל המחלוקות בנוגע לבחירת הסרטים, נוצר "פרס המבקרים" לסרטים מקוריים ויוצרי קולנוע נועזים. בשנת 1954 הוענק לראשונה פרס חבר השופטים המיוחד. בשנת 1955 נוצר פרס דקל הזהב (Palme d'Or) לסרט הטוב ביותר, שהחליף את פרס גרנד פרי, שהיה לפרס השני בחשיבותו.

בשנת 1959 נוסד "מארש דו פילם" (שוק הסרטים), המעניק לפסטיבל אופי מסחרי ומשמש כזירת מסחר בין מוכרים לקונים בתעשיית הקולנוע. שוק הסרטים בפסטיבל הוא האירוע הבינלאומי החשוב בעולם למסחר בסרטים[2].

צוות הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הקבוע המונה כ-30 אנשים, ומתרחב לכמה מאות לקראת קיום האירועים השונים[3].

ז'יל ג'אקוב כיהן כנשיא הפסטיבל משנת 2001.

החל מ-2015, מכהן כנשיא, העיתונאי, פייר לסקור[4].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס היוקרתי ביותר שמוענק בפסטיבל הוא פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר. לעיתים מספר סרטים חולקים פרס זה בשנה אחת. חבר השופטים של הפסטיבל, אשר מורכב ממומחים בינלאומיים לקולנוע, בוחר את הזוכים בפרס דקל הזהב ובעוד מספר פרסים. הפרס השני בחשיבותו המוענק לסרטים הוא פרס גרנד פרי והשלישי בחשיבותו הוא פרס חבר השופטים.

פרסי התחרות הרשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס דקל הזהב (Palme d'Or)
  • פרס גרנד פרי (Grand Prix)
  • פרס חבר השופטים (Prix du Jury)
  • פרס הסרט הקצר (Palme d'Or du court métrage)
  • פרס השחקנית (Prix d'interprétation féminine)
  • פרס השחקן (Prix d'interprétation masculine)
  • פרס לבימוי (Prix de la mise en scène)
  • פרס לתסריט (Prix du scénario)

פרסים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס לכישרון צעיר (Prix Un Certain Regard)
  • פרס מצלמת הזהב (Caméra d'Or) מוענק לסרטי ביכורים
  • "סינפונדסיון" - פרס לסרט סטודנטים (Cinéfondation)
  • פרס דקל הזהב על מפעל חיים

פרסים הניתנים על ידי גופים עצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס המבקרים
  • פרסי "שבועיים של במאים"

הישגים ופרסים ישראליים בפסטיבל קאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2021, מספר סרטים ישראליים הועמדו לזכייה בפרס דקל הזהב, מתוכם ארבעה מסרטיו של עמוס גיתאי. גיתאי גם שימש כנשיא פאנל שופטי הפרס ב-2019[5].

  • ב-יולי 2021, זכה סרטו של הבמאי נדב לפיד בפרס חבר השופטים. את הפרס הוא חלק עם הבמאי התאילנדי אפיצ'טפונג ווירסתקול וסרטו "ממוריה", בכיכובה של טילנדה סווינטון[6].
  • הסרט "ביקור התזמורת" (2007) זכה ב-3 פרסים בפסטיבל. פרס חביב השופטים, פרס השופטים הצעירים ופרס פיפרסקי (המוענק על ידי איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי)[10].
  • בשנת 2016 זכה הסרט אנה ב"סינפונדסיון" - פרס לסרט סטודנטים[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 איתמר זהר, כך נהפך פסטיבל קאן לאירוע הקולנוע הבולט בעולם, באתר הארץ, 13 במאי 2015
  2. ^ תעשיית הסרטים באירופה עדיין מקרטעת, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
  3. ^ Festival de Cannes 2021, Festival de Cannes 2021 (באנגלית)
  4. ^ Pierre Lescure בוויקיפדיה באנגלית
  5. ^ איתי שטרןעמוס גיתאי יוביל את שופטי פסטיבל קאן בקטגוריית "אזרחות", באתר הארץ, 22 באפריל 2019
  6. ^ הישג נוסף לנדב לפיד: זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, ynet, ‏2021-07-17
  7. ^ שירות גלובס, ‏קרן אור, באתר גלובס, 23 במאי 2004
  8. ^ נירית אנדרמן, אורי קלייןהסרט "מדוזות" זכה ב"מצלמת הזהב" בקאן, באתר הארץ, 28 במאי 2007
  9. ^ אורי קלייןהוכרזו הזוכים בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 25 במאי 2009
  10. ^ נירית אנדרמן, אורי קליין ו(קאן), הסרט הישראלי "ביקור התזמורת" זכה ב-3 פרסים בקאן, באתר הארץ, 26 במאי 2007
  11. ^ עודד קוטלר נבחר כשחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן, למרחב, 14 במאי 1967
  12. ^ פבלו אוטין, ‏אמנות, כיבוש וחנה לסלאו, באתר גלובס, 16 ביוני 2005
  13. ^ עמית קלינג, עכבר העיר"הערת שוליים" זכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 22 במאי 2011
  14. ^ אורון שמיר, עכבר העירהמשגיחים: בואו, יש מכות, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  15. ^ נירית אנדרמןשני סרטים ישראלים זכו בפרסים בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 21 במאי 2016