אוליגוסכרידים בחלב אם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוליגוסכרידים בחלב אםאנגלית: Human milk oligosaccharides ובקיצור HMO) הם פחמימות הקיימות בחלב אם. האוליגוסכריד הוא למעשה רב סוכר המורכב מ-3 עד 9 יחידות של חד סוכרים.

רכיבים אלה ייחודיים לחלב-אם ומהווים את הרכיב השלישי בכמותו אחרי לקטוז ושומנים מבין הרכיבים המוצקים, (כלומר למעט מים) וזאת מתוך כ-200 HMO שונים שזוהו עד כה בחלב-אם.

האוליגוסכרידים (אנ') שבחלב-אם מציעים יתרונות חיסוניים ומקובל להתייחס אליהם כאל "השומרים הטבעיים" של תינוקות, התומכים במערכת החיסון המתפתחת של ילודים כבר מתחילת חייהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1900 נערכו תצפיות חשובות הנוגעות לבריאות תינוקות: הגילוי של נוכחות חיידקים מסוג לקטובצילוס- (אנ') וביפידובקטריה וחשיבותם הייתה אבן דרך חשובה במחקר המדעי. באותו זמן רופאי הילדים הבינו שהרכב הצואה של תינוקות היונקים חלב-אם שונה מזה של תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות). תצפיות הראו כי הבדל זה קשור במיוחד להרכב הפחמימות בחלב. זו הייתה נקודת ההתחלה של המחקר בפחמימות שמקורן בחלב אם.

בשנים שלאחר מכן זוהו האוליגוסכרידים הראשונים בחלב אם. מחקרים שנערכו לאחר שנת 1950 התמקדו בזיהוי של האוליגוסכרידים השונים כ"גורם הביפידוס" (אנ') בחלב-אם המעודד את שכיחותם של ביפידובקטריה(אנ') במערכת העיכול של תינוקות.

מאז זוהו כ-200 אוליגוסכרידים בחלב-אם. חשוב לציין כי שונות גנטית בין נשים מייצרת מצב של הפרשה או של אי-הפרשה ובכך לתבניות אוליגוסכרידים ספציפיות לכל אישה בחלב-אם, כאלה המשפיעות על מחלות שונות.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכיב 2ʼFL או בשמו המלא 2′-fucosyllactose (אנ') הוא ה-HMO המרכזי בחלב אם המהווה כ-30% מכלל האוליגוסכרידים בו[דרוש מקור]. הוא מצוי אצל כ-80% מהנשים הנקראות גם "מפרישות", זאת בהתאם לנוכחות הגן FUT2(אנ') המאפשר את פעילות האנזים האחראי לייצורו (Fucosyltransferase 2). קרי כמות ה-HMO מסוג 2ʼFL בחלב אם משתנה בין נשים "מפרישות" להן יש אנזים פעיל וכמויות גבוהות של 2ʼFL.

LnNT הוא אוליגוסכריד שכיח נוסף בחלב אם. כאמור קיימת שונות גנטית המשפיעה על ההרכב הייחודי של האוליגוסכרידים של כל אם ואם כתלות בקבוצות דם ע"ש לואיס ובנוכחות הגן FUT2.

השפעות על בריאות תינוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולת האוליגוסכרידים בחלב-אם תומכת במערכת החיסונית המתפתחת של תינוקות דרך כמה מנגנוני פעולה:

  • פעילות פרה ביוטית- עידוד בררני לריבוי החיידקים הפרוביוטיים במערכת העיכול של התינוקות.
  • פעילות המלכודת- מתפקדים כמלכודת לחיידקים מעוררי מחלה (פתוגנים) על ידי הצמדות ומניעת חדירתם לתאי המעי.
  • פעילות המחסום- חיזוק תפקוד המעי כמחסום פיסי בפני חדירת גורמים זיהומיים ומעוררי אלרגיה.
  • פעילות הוויסות- יצירת ויסות ואיזון בפעילות מערכת החיסון המתפתחת.

מערכת העיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

HMO תורמים להתפתחות תקינה של המיקרוביום במעי. ראיות שהצטברו משני עשורי מחקר מצביעות על כך שלאוליגסכרידים בחלב האם תפקיד משמעותי בשפעול מערכת החיסון של תינוקות להפחתת זיהומים ודלקות. הכללתו בתמ"ל התאפשרה לראשונה ב- אוקטובר 2016, הודות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות כעת לייצר HMO מסוג 2ʼFL במבנה הקרוב ביותר לזה הקיים בחלב אם.

הוספת HMO לתמ"ל אושרה לשימוש החל מלידה על ידי ה-FDA, מקבילו האירופאי ה-EFSA ולאחרונה גם משרד הבריאות הישראלי.

ב-5 ביולי 2017 הודיעה חברת נסטלה כי פיתחה אוליגוסכרידים זהים במבנם לאלו הקיימים בחלב-אם מסוג 2ʼFL ו-LnNT.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Nestle claims infant formula industry first in Spain". 5 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2020.