שפעול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפעול או אקטיבציה הם היכולת ליצור פעולה חדשה או להגביר פעולה קיימת. השפעול מאפשר להגביר את רמת העוררות. להבדיל מהשפעול, אינהיביציה או עכבה מתייחסת ליכולת הדיכוי של תגובות או פעולות מסוימות, על ידי הפסקתן או מניעתן.

אנרגיית שפעול היא האנרגיה המינימלית הדרושה להפעלת תגובה כימית ספונטנית.

היבטים נוירולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוירולוגיה השפעול מתייחס לעוררות של תגובות במערכת העצבים. מקורה של הפעילות העיקרית במערכת העצבים הוא בגירויים המעוררים דחפים עצביים. דחפים אלה מפיקים אותות העוברים מתא עצב אחד לתאים הסמוכים לו‏[1]. תא עצב יכול להישאר במצב מנוחה במשך זמן רב. ניתן להפעיל אותו רק בעקבות גירוי מתאים. לצורך שפעול של תא עצב מסוים על הגירוי לגרום לשינויים במתח החשמלי של קרום התא, כך שיעבור את מתח המנוחה שלו‏[2].

האזור המוטורי העיקרי ממוקם באונה המצחית, בקדמת החריץ המרכזי. הוא מעורב באופן הישיר ביותר בשליטה על התנועה‏[3]. לצורך כך הוא יכול לשפעל חלקים שונים של מערכת השרירים.

היבטים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקשב יש תפקיד חשוב בתהליך עיבוד המידע החושי בכך שהוא גורם לשפעול כללי המכוון לקליטת גירויים מהסביבה ומאפשר ברירה של חלקי הקלט הרלוונטיים מתוך שלל הגירויים המתחרים‏[4]. זהו השלב הראשון בתהליך התפיסה[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  2. ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  3. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.