חלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס חלב פרה

חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו, ומשמש מקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים, כולל תינוקות האדם, בתקופה הראשונה בחייהם. חלב הוא מזון עתיר שומן, חלבון, סוכר, ונוטריינטים נוספים החיוניים להתפתחות הגוף וחיזוקו בגיל הינקות. לכל בעל חיים הרכב חלב שונה, שמתאים אופטימלית לוולדות אותו מין.

צריכת חלב על ידי האדם בבגרות החלה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה, כאשר החל ביות בעלי חיים בני חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים מסוימים, בעיקר בקר וצאן, וחולב אותם. בתקופה המודרנית החלב עובר במחלבה תהליך של הפרדת השומן, הרכבה מחדש לפי אחוזי השומן הרצויים, המגון, ופיסטור או עיקור. קיימים ציבורים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מסיבות מוסריות או בריאותיות.

הרכב החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב הוא תחליב (אמולסיה) של שמן ומים, ובהם תערובת של חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים בהתאם לצורכי הצאצא. חלב אדם הוא רזה יחסית ועשיר בלקטוז, שהוא הסוכר העיקרי בחלב. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים, מכיל כ-3.5% שומן ורמה גבוהה של חלבונים, כדי לאפשר לוולד לגדול במהירות ולהכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה.

בישראל חלב פרה זמין לצרכנים בכמויות שונות של שומן: 5%, 3%, 1% ו-0%. בחלב המשווק לצרכנים (חלב פרה בעל 3% שומן 100 מ"ל) יש 58 קלוריות, 9 מיליגרם כולסטרול, 4.6 גרם פחמימות, 3.2 גרם חלבון ו-3 גרם שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. רוב החלבון בחלב פרה (80%) הוא קזאין.

חלב טרי שנשאר באוויר הפתוח מחמיץ כעבור זמן מה, ומתפרק באופן טבעי למרכיב מוצק שנקרא גבן ומשמש לייצור גבינה, ומרכיב נוזלי שנקרא מי גבינה. ההחמצה נגרמת בשל תהליך תסיסה: חיידקי חומצת חלב הופכים את הלקטוז שבחלב לחומצת חלב, המורידה את ה-pH שלו ובכך גורמת לדנטורציה של החלבונים. כתוצאה מכך מאבדים החלבונים הדנטורטיביים את מסיסותם במים, מתגבשים ושוקעים. תעשיית החלב מנצלת תהליך זה כדי לייצר מוצרי חלב שונים. לדוגמה, בתהליך יצור הגבינה מופרד הגבן ממי הגבינה בעזרת מחמצת חלב (תרבית של חיידקי חומצת חלב) ואנזים הקרוי רנין.

גם חלב מפוסטר יחמיץ אם לא יישמר בקירור, ועל כן יש לשמור אותו בטמפרטורה שבין 1° ל-4°. ניתן להפוך חלב לחלב עמיד שאינו מחמיץ, באמצעות טיפול בטמפרטורות גבוהות מאוד (UHT). חלב שעבר טיפול כזה - חלב עמיד - יכול להיות מאוחסן במשך מספר חודשים ללא קירור עד פתיחתו.

מוצרי חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוצרי חלב

החלב משמש כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים, ובהם גבינה - שמנת - לבן - יוגורט - חמאה. כן מיוצרים משקאות מבוססי חלב, כגון שוקו.

חלב אורגני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב אורגני מוגדר על ידי מחלקת החקלאות של ארצות הברית כחלב שיוצר על ידי מקנה שהיה בממשק אורגני מתמשך לפחות שנה לפני יצור החלב. הממשק האורגני כולל נושאים רבים שהעיקריים בהם: הזנה בלעדית במספוא אורגני.‏[1][2] הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית (IFOAM) אף אוסרת שימוש בטכניקות של הנדסה גנטית בממשק הפוריות של העדר האורגני.‏[3]

מועצת החלב בישראל טוענת כי התהליכים לייצור חלב אורגני וחלב שאינו אורגני בישראל זהים "מבחינת האיכות, הבטיחות, הרכב החלב והטעם". אבל שונים מבחינת "טיפול תרופתי והזנה" ובפרט כוללים הזנה במזון אורגני בלבד לפרות.‏[4][דרושה הבהרה]

אריזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדים לממכר חלב מסביבות העשור של 1950
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שקית חלב

לפני מהפכת השימוש הנפוץ בפלסטיק נהגו להפיץ חלב באופן מסחרי בבקבוקי זכוכית. היום נדיר לראות חלב בבקבוקים, ורוב בני האדם רוכשים חלב כשקית חלב עשויה פלסטיק או בקופסאות קרטון מצופה שעווה אספטיות. אור על סגול הנפלט מנורות פלואורסצנטיות יכול להרוס חלק מהחלבונים שבחלב, על כן יצרנים רבים עברו להפיץ חלב באריזות אטומות.

הפקת חלב מבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חליבה
בידוד עגלים (ויונקים בכלל) הוא חלק אינטגראלי מתהליך הפקה מתועש של חלב, ומטרתו למנוע מהעגלים לינוק מהפרות את חלבן. בידוד יונקים הוא מקור לביקורת על תעשיית החלב, בפרט מטבעונים.

נקבת היונקים מייצרת באופן טבעי חלב לפי הכמות שיונק הצאצא. כאשר הצאצא ממעט לינוק בלוטות החלב מייצרות בהתאם כמות פחותה של חלב. האדם, המעוניין בהגדלת כמות החלב לשימושו, מבצע מספר פעולות:

  1. הגברת תנובת החלב על ידי טיפוח תורשתי (ריבוי מבוקר) בדרך של ברירה מלאכותית (השבחה גנטית). בישראל רוב פרות החלב הן מזן הולשטיין, המושבח לייצור חלב.
  2. במשק החלב מפרידים את הצאצא מאימו כדי שחלב האם ינותב לצריכה על ידי האדם. עגלים מופרדים לאחר הלידה מאמם כדי שיתרגלו מיד להזנה מבקבוק. הפרדת היילוד גורמת לפרה מצוקה. אף שפרות חליבה לרוב אינן תוקפניות, פרה עשויה לתקוף כדי להגן על העגל שלה.‏[5]
  3. חליבה מוגברת של האם. בישראל מקובל לחלוב כל פרה שלוש פעמים ביום. בתנובת השיא פרה ברפת מניבה 50 ליטר ליום, לעומת 10 ליטר שמניבה פרה מאותה זן שמניקה באופן טבעי.
  4. היות שתנובת החלב מגיעה לשיאה זמן קצר לאחר ההמלטה, במשקי חלב מודרניים הנקבות מוזרעות כדי שימליטו אחת לתקופה קבועה (כפעם ב-12 חודשים בקרב פרות). ההריונות מתוכננים באופן שביונב די חלב כדי לשמור על רווחיות החזקת המניבה, ושלקראת "תקופת היובש" (תקופה בה הנקבה אינה נחלבת למשך כחודשיים לפני ההמלטה) תנובת החלב תהיה מספיק נמוכה כדי למנוע דלקות עטין.

בעבר, החליבה הייתה בעיקר חליבה ידנית, כלומר האדם נטל את העטין בידיו ועל ידי תנועות משיכה וסחיטה הפיק ממנו חלב. כיום רוב החליבה במדינות המערב היא ממוכנת.

יתרונות בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב
ערך תזונתי ל-100 גרם
חלבונים 3.4 גרם ג'
ויטמינים
ויטמין A 47 IU מק"ג
ויטמין C 0 mg מ"ג
ברזל 0 mg מ"ג
סידן 125 mg מ"ג
מגנזיום 11 mg מ"ג
מקור: [דרוש מקור]

חלב מכיל, בין היתר, מספר ויטמינים ומינרלים, המופיעים בו בצורה החיונית להתפתחות הצאצא:

  • אשלגן: חשוב לשמירת מאזן הנוזלים, האלקטרוליטים והחומציות בגוף. כך הוא שומר על תפקוד נורמלי של תאי הגוף. האשלגן עוזר במניעת עלייה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה עודפת של נתרן, ומקטין את שחלוף העצם.
  • נתרן חיוני לשליטה על נפח התא, להכנסה של חומרים לתוך התאים ולהוצאתם מתוכם (הוצאת סידן באמצעות משאבות נתרן-סידן והוצאת מימן באמצעותמשאבות נתרן-מימן), וכן ליצירת המתח החשמלי המהווה את בסיס הפעולה של תאי עצב ותאי שריר.
  • מגנזיום: משתתף בבניית העצם. הוא מסייע בהפקת אנרגיה מהמזון. כמו כן, המגנזיום חשוב לתהליכי התכווצות והרפיית השרירים ולהעברת גירויים עצביים.
  • ויטמין A: הכרחי לראיית לילה תקינה, לביטוי של גנים, למערכת הרבייה ולמערכת החיסון. הוא מעורב גם בתהליך הגדילה.
  • ריבופלאבין (ויטמין B2): חיוני להפקת אנרגיה מהמזון.
  • ניאצין: חשוב מאוד להפקת אנרגיה מהמזון. הוא משתתף בתהליך הייצור של חומצות שומן.
  • ויטמין B12: חיוני לרקמות ולאיברים, שבהם מתרחש יצור רב של תאים (כמו מח העצם ומערכת העיכול). הוא מהותי לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לייצור של שומנים וחלבונים ולמניעת אנמיה.

מחקרים שונים מראים שלחלב יתרונות בנוסף לאספקת כמות גבוהה של סידן. רוב המחקרים מומנו על ידי תעשיית החלב,[6] ורק מיעוטם מומנו על ידי גורמים ללא אינטרס כלכלי:

  1. הפחתת הסיכון לסוכרת - לפי סקירת ספרות וניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי תצפית קליניים, צריכת כמות מספקת של סידן, ויטמין D ומוצרי חלב עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2.‏‏[7]
  2. מניעת מחלות לב - לפי אגודת הלב האמריקאית האשלגן שבחלב מסייע להורדת לחץ דם ובכך למניעת מחלות לב. עם זאת חלב אינו המקור המיטבי לאשלגן.‏.[8]
  3. השלמת תזונה - משבעה רכיבים שנמצאו בכמות בלתי מספקת בתזונה, חלב, גבינה ויוגורט מכילים ארבעה (סידן, אשלגן, מגנזיום) הנחוצים למבוגרים, ושלושה (סידן, אשלגן, מגנזיום) הנחוצים לילדים.‏‏‏[9] מוצרי חלב מכילים רכיבי מזון רבים: חלבון איכותי, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, ויטמינים מקבוצת B, A ו-D. החלב מספק ריכוז גבוה של רכיבי מזון חיוניים ביחס לכמות הקלוריות שבו.‏‏‏[9]
  4. בריאות הפה - רופאי שיניים ממליצים על חלב כמשקה בטוח לשתייה בין הארוחות. צריכת חלב קשורה גם בשכיחות נמוכה יותר לעששת ודלקות חניכיים (בזכות מינרליזציה של השיניים שהן מאגר מינרלים, באופן זה גם יכולת התאוששות מעששת קלה). כמו כן, הקזאין, הסידן והזרחן שבגבינה מגנים על אמייל השן מפגיעה.‏‏‏[9]

מספר מחקרים מצאו שחומצה לינולאית מצומדת (conjugated linoleic acid) אשר נמצאת בעיקר בחלב, בשר ומוצרי חלב, מספקת מספר יתרונות בריאותיים דוגמת כולל מניעת טרשת עורקים, מספר סוגים של סרטן, יתר לחץ דם, ומשפרת את מערכת החיסון.[10][11][11]

מדענים מהפקולטה לבריאות הציבור בהרווארד, זיהו ב-2010, חומצת שומן אשר נמצאה במוצרי חלב בשם trans-palmitoleic acid, אשר עשויה להקטין באופן ממשי את הסיכון לסוכרת מסוג 2. החוקרים עקבו במשך 20 שנה אחר משתתפים במחקר תצפיתי, כדי להעריך את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר. במהלך המעקב נמצא שאנשים עם רמה גבוהה וחוזרת של trans-palmitoleic acid היו בעלי סיכון נמוך באופן ממשי לפתח סוכרת, ועם סיכון נמוך בכ-60% בקרב משתתפים אשר היו בחמישיון העליון ברמה של החומצה.‏[12]

ישנן חברות מסורתיות שמאמינים ששתיית חלב היישר מעטיני עז מרפאת אפטות.[דרוש מקור]

חסרונות בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התועלת הבריאותית לאדם מצריכת חלב בעלי חיים שנויה במחלוקת בקרב הקהילה המדעית. בעבר גופים כמו ה-USDA (משרד החקלאות האמריקני), שאחראי על ניסוח המלצות התזונה של האמריקאים‏,‏[13] וכן משרד הבריאות הישראלי, המליצו על צריכה של 3 מוצרי חלב ביום לבני כל הגילאים. המלצה זו נתונה לביקורת מצד גופי מחקר וארגוני בריאות, הטוענים שהיא מופרזת או מזיקה, ויש לבחון מחדש את תפקיד חלב בעלי החיים בתזונה האנושית. ביקורת חמורה נשמעה מצד אוניברסיטת הרווארד האמריקאית, בין היתר מפי פרופ' וולטר וילט, ראש המחלקה לתזונה באוניברסיטה זו.‏[14][15]

נייר עמדה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בשנת 2013, קובע כי אף אם אין בצריכת החלב נזק, הרי שבניגוד לטענות קודמות, לא הוכח כי הוא תורם לשימור עצמות או למניעת שברים בקרב אנשים מבוגרים.‏[16][17]

כמה עבודות מחקר מצאו קשר מתאמי בין חלב לאקנה (פצעי בגרות)‏[18][19][20].

שינוי אפשרי של הפרופיל האנדוקריני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה עבודות מצאו שבבני אדם, חלב מעלה את רמות האינסולין‏[19][20] וכן את רמות ההורמונים IGF-2IGF-1[19][20]. במאמר סקירה, החוקרים ציינו כמה השפעות מטיבות של IGF-1 לאדם היונק (כגורם גדילה\מיטוגני, ההורמון נתפס כמסייע להתמיינות התאים הסומטיים של היונק), אך הם ציינו גם מספר השפעות מזיקות פוטנטיות, על האדם הבוגר. באחת העבודות הציע החוקר מלניק‏[21] כי על אף שמדובר בהורמון פפטידי, הורמון ה IGF-1 הנמצא בחלב כנראה עובר בהצלחה במידת מה, את אנזימי מערכת העיכול, ונכנס למחזור הדם בצורתו הביואקטיבית (מלניק אמנם לא הרחיב על המכניזם המונע את פירוק ההורמון הפפטידי הזה, והרי יש לציין שהורמונים פפטידיים בדרך כלל מתפרקים בקיבה להבדיל מהורמונים סטרואידיים, שלרוב אינם מתפרקים כך).

מחקרים מסוימים מצאו כי עודף מהורמון ה IGF-1 מטפח במבוגרים גידולים סרטניים.‏[22] ברם, השינוי ברמות ה-IGF-1 בעקבות צריכת חלב הוא יחסית קטן, ומחקרים גנטיים שבדקו מוטציות שמשפיעות על רמות ה-IGF-1 באותו סדר גודל של השפעת החלב לא מצאו קשר לסרטן.‏[23]

הורמונים נקביים – פרות החלב נמצאות רוב הזמן בהריון וגופן מייצר פרוגסטרון ואסטרוגן כדי לשמור על ההריון. הורמונים אלה מופרשים בחלב, וכמותם בחלב עולה ככל שההריון מתקדם. חלב ומוצריו הם הספק המרכזי של הורמון הפרוגסטרון בתזונת האדם בעולם המערבי ומספקים גם כ-80%-60% מהורמוני האסטרוגן[דרוש מקור]. במחקר קליני נמצא ששתיית חלב העלתה את רמת האסטרוגן בשתן של ילדים (בנים), נשים וגברים. אצל המבוגרים נעשו גם בדיקות דם ונמצא שרמת האסטרוגן בדמם עלתה, ובמקביל ירדה רמת הטסטוסטרון אצל הגברים.‏[24]

אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – רגישות ללקטוז, לקטוז, אלרגיה לחלב

אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב הן שתי תופעות שונות. אי סבילות ללקטוז היא חוסר יכולת לעכל את סוכר החלב לקטוז אחרי גיל הגמילה, מפאת ירידה באנזים לקטאז שמתחילה אחרי גיל הגמילה, כשהתינוק כבר לא זקוק לחלב אם. זהו למעשה המצב הטבעי לאדם וליונקים האחרים. באזורים מסוימים בעולם התפתחה אצל בני האדם מוטציה ב-10,000 השנים האחרונות, שגורמת לייצור לקטאז גם אחרי גיל הגמילה ולאורך כל החיים.
הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז עשויים להיות כאב בטן, גזים, שלשול, בחילה, או הקאות. על פי מסקנות נייר העמדה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), שפורסם בפברואר 2010, מרבית האנשים בעלי ספיגה לקויה של לקטוז אינם סובלים מסימפטומים ברמה קלינית.‏[25]

לפי הערכות של קופות החולים ובתי חולים ישראלים, שיעור חוסר סבילות מלא או חלקי ללקטוז באוכלוסייה בישראל עומד על 60-70 אחוזים, אם כי יש הבדלים בין העדות השונות בקרב יהודים ישראלים וגם בקרב ערבים ישראלים.‏[26][27][28][29]
במחקר חדש יותר שבוצע באוניברסיטת אריאל והסתמך על שיטות מחקר גנטיות מתקדמות נמצא כי שיעור חוסר הסבילות המלא או חלקי ללקטוז עומד על 80%.‏[30]

אלרגיה לחלבון חלב - מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שאלרגיה לחלב קיימת בשכיחות נמוכה מאוד - בסך הכל אצל 0.3% מהתינוקות.

התנגדות מוסרית לצריכת חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המתנגדים לצריכת מוצרי חלב בנימוק שייצור החלב כרוך בסבל ומוות לבעלי החיים.[31] האספקטים להם מתנגדים אנשים אלה הם למשל הפרקטיקה של בידוד עגלים בה נלקחים העגלים מאימותיהם הפרות ונסגרים בכלובים במטרה למנוע מהם לינוק את החלב שישווק למרכולים. כמו כן, הם מתנגדים לחליבה מכנית ומאסיבית של הפרות ולשלילת החופש הטבעי מהן.

איכות החלב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הושלמה בישראל רפורמה, במהלכה הוקמו מכוני חליבה מתקדמים בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל. עוד לפני הרפורמה נחשב משק החלב הישראלי לאחד המובילים בעולם מבחינת איכות הייצור ובריאות העדר והפרה, לצד מקביליו בהולנד, שווייץ ודנמרק. זאת מאחר שהפרות עוברות תהליך בקרת איכות קפדני ומחמיר.‏[32]

במסגרת מעקב בריאותי לפרות בודקים רופאי השירות הווטרינרי לפחות פעם בשבוע כל עדר בקר לחלב. הבדיקות כוללות את חלב הפרות, את דמן, ואת צואתן. כתוצאה משיפור הטיפול בפרות ושכלול הבדיקות פחת אחוז החולי בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. כך, למשל, שיעור תמותת העגלים מההמלטה ועד לגמילה נמוך כיום מ-5%, לעומת כ-10% בסוף שנות ה-90. גם מספר התאים הסומטים (תאי דם לבנים שנמצאים באופן טבעי. ריבוי שלהם מהווה אינדיקציה לחולי העטין) ירד משמעותית: מ-500,000 בממוצע לפחות מ-200,000 למיליליטר חלב.‏[33]

לשם בקרת התוצר, כל משלוח חלב מ-1,000 הרפתות ו-150 הדירים בישראל עובר 5 בדיקות עוד לפני כניסתו למחלבה. בבדיקות נשללת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות), חמיצות וכן דם ומים. בנוסף, נבחנים מאפיינים כמו טעם, ריח ומראה. אם מתגלה ליקוי כלשהו, אזי בהתאם לתקנון איכות החלב,‏[34] החלב נאסר לשימוש לאלתר. במקביל, מתבצעות בדיקות מעבדה מסוימות לחלב. במהלך כל שנה רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי לכלל משקי החלב בישראל, ולוקחים כ-1,800 דגימות מקריות למעבדה לגילוי שאריות מן החי. שם נעשות להן 10-7 בדיקות מקיפות לחומרים לא רצויים.‏[35] חלב המתגלה כנגוע נאסר לשימוש ולשיווק ונשפך.

חלב ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל מתוארת במקרא 21 פעמים כ"ארץ זבת חלב ודבש" - תיאור שבא ללמד על עושרה ופוריותה.‏[36] במשמעות הפוכה מופיעים החלב והדבש בנבואת חורבן של ישעיהו: "והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ" (ישעיהו ז, כא-כב). בספר יואל מופיע החלב בנבואת נחמה "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, והגבעות תלכנה חלב, וכל־אפיקי יהודה ילכו מים" (יואל ד, יח).

פעמים אחדות מתואר החלב כמאכל משובח:

בהלכה ובמנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו פרשני תנ"ך שונים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן אלילי, שבו היו מבשלים גדי בחלב.

חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה.

בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה.

הגבנה כמדד לבדיקת כשרות החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (בבלי, עבודה זרה, לה ע"ב) מובא תהליך גיבון החלב כסימן להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות, שכן רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי הרמב"ם להלכה ועליה מבוססות הלכות שונות בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים.

במחקר משותף של זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז מאוניברסיטת בר-אילן, נבדק חלב של יונקים שונים, טהורים וטמאים. תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'מוס, יחמור אירופאי, אייל אדום, יעל וגי'רף, המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים הבאים המוגדרים כבעלי חיים טמאים: סוסה, נאקה, אלפקה, ארנבון, קוף, כלבה, חזירה, וחלב אם (אדם). תוצאות המחקר איששו באופן חד משמעי את הקביעה שתהליך הגיבון הוא מדד אמין להבחנה בין יונקים טהורים לטמאים.‏[37]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הובילה פינלנד את מדד צריכת החלב במדינה לפי ראש, וב-20 המקומות שאחריה, היו 18 מדינות מאירופה, והמדינות ארצות הברית וקזחסטן.‏[38]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חלב" ביוונית הוא Gala; שורש זה עבר ללטינית (Lac, תעתיק עברי: לַק) וכיום הוא מופיע במושגים רבים הקשורים לחלב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 7 CFR 205.236 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  2. ^ 7 CFR 205.237 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  3. ^ NOTES ON ORGANIC ANIMAL HUSBANDRY, אתר הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית
  4. ^ אבטחת איכות של חלב, ד"ר שמוליק פרידמן-וטרינר ומנהל מקצועי של מועצת החלב
  5. ^ Kevin J Stafford MVB MSc PhD MRCVS MACVSc Animal Behaviour Consultant, Associate Professor Animal Behaviour and Welfare Institute of Veterinary Animal and Biomedical Sciences Massey University Palmerston North, "Cattle handling skills", published at "Think safe", New Zealand, Republished 2005.
  6. ^ Naomi Baumslag and Dia L. Michels, Milk, Money and Madness, Bergin and Garvey, 1995
  7. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19024947?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DiscoveryPanel.Pubmed_Discovery_RA&linkpos=3&log$=relatedreviews&logdbfrom=pubmed‏
  8. ^ אגודת הלב האמריקאית, Potassium and High Blood Pressure
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 ‏Journal of Periodontology 2008;79:131-7‏
  10. ^ Lp, Clement; Scimeca, Joseph A.; Thompson, Henry J. (1994). "Conjugated linoleic acid. A powerful anticarcinogen from animal fat sources". Cancer 74 (3 Suppl): 1050–4. doi:10.1002/1097-0142(19940801)74:3+<1050::AID-CNCR2820741512>3.0.CO;2-I. PMID 8039138. 
  11. ^ 11.0 11.1 Kritchevsky, D (2000). "Antimutagenic and some other effects of conjugated linoleic acid". The British journal of nutrition 83 (5): 459–65. PMID 10953669. 
  12. ^ Component in common dairy foods may cut diabetes risk, study suggests .Sciencedaily.com (2010-12-23). Retrieved on 2011-01-14.
  13. ^ How Much Dairy Do You Need? - Food Groups - ChooseMyPlate.gov - USDA
  14. ^ Three Daily Servings of Reduced-Fat MilkAn Evidence-Based Recommendation? David S. Ludwig, MD, PhD1,3; Walter C Willett, MD, DrPH2,3 , JAMA Pediatr. 2013;167(9):788-789. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.2408.
  15. ^ Expert Eyes - Walter Willett, Chair, Dept. of Nutrition, Harvard School of Public Health
  16. ^ ריאיון עם ד"ר ראול רוזריגז (MD), בתוכנית הבוקר "לחיות טוב", רשת, ערוץ 2, 21.6.2011
  17. ^ טל חייקין ומיכאל ויינפאס, חוקרים מהרווארד מערערים על חשיבות החלב בתפריט היומי, הארץ, 5.8.2013
  18. ^ Skin Therapy Lett. 2010 Mar;15(3):1-2, 5. Does diet really affect acne? Ferdowsian HR1, Levin S.
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 "Milk and Milk Products in Human Nutrition", 67th Nestlé Nutrition Institute Workshop, Pediatric Program, Marrakech, March 2010 Editor(s): Clemens R.A. (Los Angeles, Calif.) Hernell O. (Umeå) Michaelsen K.F. (Copenhagen), Vol. 67, No. , 2011 Section title: Milk during Childhood in Low- and High-Income Countries.)
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Role of insulin, insulin-like growth factor-1, hyperglycaemic food and milk consumption in the pathogenesis of acne vulgaris Bodo C. Melnik1 and Gerd Schmitz2 Article first published online: 25 AUG 2009 DOI: 10.1111/j.1600-0625.2009.00924.x © 2009 John Wiley & Sons A/S
  21. ^ Milk consumption: aggravating factor of acne and promoter of chronic diseases of Western societies, Bodo Melnik Article first published online: 20 FEB 2009 DOI: 10.1111/j.1610-0387.2009.07019.x © The Author • Journal compilation © Blackwell Verlag GmbH, Berlin
  22. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3334849/
  23. ^ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijc.28042/full
  24. ^ http://www.birdflubook.org/resources/Maruyama_2010_PI_52_33.pdf שתיית חלב גרמה לעליית האטסרוגן בדם וירידת הטסטוסטרון
  25. ^ NIH Consensus Development Conference - Lactose Intolerance and Health, February 2010
  26. ^ תזונה- אלרגיה לחלב - קופ"ח מאוחדת
  27. ^ אי סבילות ללקטוז, המרכז הרפואי ת"א על שם סוראסקי
  28. ^ מהי אי סבילות ללקטוז ואיך נזהה אותה - קופ"ח כללית
  29. ^ אי סבילות ללקטוז: האמת והמיתוס
  30. ^ http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378111913001224 מחקר גנטי על שכיחות אי-סבילות ללקטוז בישראל
  31. ^ הביכורים של פעילי אנונימוס: שבועות נטול חלב, באתר ynet
    עידן סייר, "מי אמר שחלב זה בריא", וואלה.
  32. ^ ד"ר שמוליק פרידמן, אבטחת איכות החלב, באתר המועצה לחלב
  33. ^ http://meshek.icba.org.il/?p=1631‏
  34. ^ מועצת החלב, תקנון איכות החלב, מהדורת 2015, 14-759-15
  35. ^ http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/68DFBE44-AEBC-43C1-8728-F1A6A7F51400/5499/Seker_2008_forprint.pdf‏
  36. ^ למשמעות הכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" : עיון בפרשנות
  37. ^ זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז, "גיבון חלב כקריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים", בד"ד 21, תשס"ט, עמ' 75- 94.
  38. ^ 2007 Worldwide Total Milk Consumption per capita