HTML5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף HTML 5)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
לוגו HTML5

HTML5 (ראשי התיבות של: 5 HyperText Markup Language) היא שפת תגיות וטכנולוגיה מרכזית באינטרנט המשמשת לעיצוב המבנה והתצוגה של תוכן ברשת האינטרנט, והיא הגרסה החמישית של שפת התגיות HTML. נכון לאוקטובר 2014, זוהי הגרסה האחרונה והמלאה ביותר של HTML5, כפי שהוגדר על ידי W3C[1], הארגון המרכזי העוסק בתקינה ברשת. הגירסה הקודמת, HTML 4, תוקננה ב-1997.

השינויים המרכזיים נועדו לשיפור השפה בעזרת תמיכה במולטימדיה, תוך כדי שמירה על אופייה העקבי, הקריא והברור לבני אדם ולמחשבים (דפדפנים, מנתחי תוכן וכדומה). מטרתה של HTML5 היה לא רק להחליף את HTML 4, אלא גם את XHTML 1 ואת DOM רמה 2.[2]

אחרי הקודמים לה, HTML 4.01 ו-XHTML 1.1,‏ HTML5 היא הפתרון לכך ש-HTML ו-XHTML בשימוש הנפוץ ברשת האינטרנט הם ערבוב של תכולות שונות שנוצרו בתקנים שונים, יחד עם תכולות שנקבעו על ידי מוצרי תוכנה חיצוניים, כמו דפדפנים. HTML5 מנסה, בנוסף, להגדיר שפת סימון יחידה שיכולה להכתב גם כ-HTML וגם כ-XHTML, והתקן מכיל מידע מפורט שאמור לעודד מימושי תאימות. היא מרחיבה, משפרת והופכת את הסימונים הקיימים במסמכים להגיוניים, ומציעה דרכים נוחות לסימון וממשקי תכנות יישומים עבור יישומי אינטרנט מסובכים.[3] מסיבות אלו, HTML5 גם היא שפה חוצה-פלטפורמות במובייל. אפשרויות רבות ב-HTML5 נבנו תוך התחשבות ביכולת לרוץ על מכשירים חסכוניים בחשמל, כמו מחשבי לוח או טלפונים חכמים. בדצמבר 2011, קבוצת המחקר Strategy Analytics חזתה שעליות מכירות הטלפונים שתומכים ב-HTML תגיע למיליארד מכשירים ב-2013.[4]

HTML5 הוסיפה, בעיקר, מספר רב של תכונות תחביריות חדשות. תכונות אלו כוללות שימוש ב-MathGL לנוסחאות מתמטיות, וכן הוספת אלמנטים חדשים שהחליפו את תגי ה-<object> הרגילים, כמו <video>, <audio>, <canvas> יחד עם שילובם של Scalable Vector Graphics (SVG). אפשרויות אלו עוצבו על מנת לאפשר שילוב של מולטימדיה ותוכן גרפי באתר בקלות יחסית, מבלי שיהיה צורך לעשות שימוש ב-API או תוספים קנייניים. תגים חדשים שאחראיים על מבנה העמוד כוללים את <main>, <section>, <article>, <header>, <footer>, <aside>, <nav> ואת <figure>. הם עוצבו על מנת להעשיר את התחביר של תוכן המסמכים. מאפיינים חדשים הוספו עבור תגיות HTML, ואלמנטים ומאפיינים מסויימים הוסרו. אלמנטים מסויימים, כמו <cite>, <a> ו-<menu> שונו, הוגדרו מחדש ותוקננו. ה-API וה-DOM כבר לא מהווים חלק משני, אלא ממש מהווים חלק בבניית היסודות והתקנון של HTML5.‏ HTML5 גם מגדיר בפירוט כיצד לעבד מסמכים לא תקניים, כך שטעויות התחביר יטופלו בצורה אחידה בכל הדפדפנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Web Hypertext Application Technology Working Group ‏(WHATWG) התחילו לעבוד על התקן החדש בשנת 2004. באותה תקופה, HTML 4.01 לא עודכן מאז שנת 2000,[5] וה-World Wide Web Consortium (הידוע גם בתור W3C) התמקד ביצירת פיתוחים עתידיים עבור XHTML 2.0. בשנת 2009, ה-W3C הרשו לקבוצה שעבדה על XHTML 2.0 להחליט שלא לחדש אותו. כיום, W3C ו-WHATWG עובדים יחדיו על הפיתוח של HTML5.[6]

למרות שתכולות מסוימות ב-HTML5 מושוות לעתים קרובות ל-Adobe Flash, שתי הטכנולוגיות שונות מאוד. שתיהן מאפשרות לנגן שמע ווידאו מתוך דפי אינטרנט, וכן להשתמש ב-SVG.‏ HTML5 בעצמה לא יכולה בעצמה לשמש להנפשה - חובה להשתמש גם ב-CSS או ב-JavaScript. ישנן יכולות רבות של Flash שאינן קיימות ישירות ב-HTML5.

למרות ש-HTML5 מוכר בקרב המפתחים כבר שנים, היכולות האינטרקטיביות שלו פרצו לתודעת הציבור והמדיה רק בסביבות אפריל 2010, [7][8][9][10] אחרי שמנכ"ל חברת אפל דאז, סטיב ג'ובס, הוציא מכתב פומבי שכותרתו הייתה "מחשבות על Flash", בו הוא הסיק ש"Flash אינה נדרשת יותר כדי לצפות בסרטונים או לצרוך כל סוג של תוכן ברשת", וש"סטנדרטים חדשים שנוצרים בעידן הטלפונים הניידים, כמו HTML5, ינצחו".[11] התבטאות זו עוררה מחלוקת בקרב מפתחי ה-Web, בה חלקם הזכירו שבזמן ש-HTML5 מציעה יכולת משופרת, מפתחים חייבים להתחשב בתמיכה בדפדפנים השונים כמו גם בשוני בין האפשרויות הקיימות ב-Flash לבין אלו הקיימות ב-HTML5.[12] בתחילת נובמבר 2011, חברת Adobe הודיעה שתפסיק את הפיתוח של Flash למכשירים הניידים ותתעל את המאמצים שלה לטובת פיתוח כלים בעזרת HTML5.[13]

הליך התקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mozilla Foundation ו-Opera Software הציגו נייר עמדה בסדנה של W3C ביוני 2004,[14] המתמקד בפיתוח טכנולוגיות עם תאימות לאחור עבור דפדפנים קיימים,[15] כולל טיוטה ראשונית של Web Forms 2.0. הסדנה נסגרה בהצבעה שתוצאותיה היו 8 בעד ו-14 נגד על המשך העבודה על HTML.[16] מיד לאחר הסדנה, WHATWG נוצרה והתחילה לעבוד בהתאם לנייר העמדה, וטיוטה שנייה, Web Applications 1.0, הוכרזה גם היא.[17] כעבור זמן, שתי ההצעות אוחדו ומהן נוצר HTML5.[18] תקן ה-HTML5 אומץ כנקודת פתיחה של קבוצת העבודה על HTML מטעם W3C בשנת 2007.

2008 – הטיוטה הראשונה

WHATWG פירסמה את טיוטת העבודה הראשונה הפומבית ב-22 לינואר 2008.[19] חלקים מ-HTML5 כבר מומשו בדפדפנים למרות שלא התקבלה החלטה שנותנת המלצה על התקן.

2011 – קריאה אחרונה

ב-14 לפברואר 2011, גוף התקינה W3C האריך את תקופת העבודה של קבוצת העבודה על HTML, יחד עם יעדים ברורים עבור HTML5. במאי 2011 קבוצת העבודה קידמה את HTML5 ל"קריאה אחרונה", הזמנה לקהילות מחוץ ומבית לאשר את התקינות הטכנית של המפרט. W3C פיתחו סדרת בדיקות מקיפה על מנת להגיע לתאימות רחבה עד לתקינה מלאה ב-2014, תאריך יעד להמלצה על התקן.[20] בינואר 2011, שינו ה-WHATWG את שם התקן שלהם ל-"HTML". ה-W3C לעומת זאת המשיכה את הפרויקט לשחרור HTML5.[21]

2012 – המלצה כמועמד

ביולי 2012, ה-WHATWG וה-W3C החליטו על הפרדה. ה-W3C ימשיך את העבודה על HTML5, תוך שהוא מתמקד בתקן סופי ומקיף, שנחשב על ידי WHATWG "תמונת מצב". ארגון ה-WHATWG ימשיך לפתח את HTML5 כ"תקן חי". התפיסה של תקן חי אומרת שהתקן לעולם לא מושלם והוא תמיד מעודכן ומשופר. ניתן להוסיף תכולות חדשות, אך לא מוחקים שימושיות.[22]

בדצמבר 2012, W3C ייעד את HTML5 להמלצה כמועמד.[23] המדד להתקדמות להמלצה של W3C היא "שני מימושים שמושלמים ב-100% ומקיימים תפעוליות בינית מלאה".[24][25]

2014 – הצעה להמלצה והמלצה

בספטמבר 2011,‏ W3C העביר את HTML5 למצב "מועמד להמלצה".[26]

ב-28 לאוקטובר 2014,‏ HTML5 שוחרר כמומלץ ספוית על ידי W3C, ומשמעו שתהליך העבודה על התקינה הושלם.[27].

תוכניות לעתיד

בספטמבר 2012, ה-W3C הציעו תוכנית[28] לשחרר המלצה סופית על HTML5 עד סוף 2014 (ההמלצה שוחררה באוקטובר), והמלצה סופית על התקן של HTML 5.1 עד סוף 2016.

תקינת HTML מרכזית

אלו הם הזמנים עבור HTML 5.0, HTML 5.1 ו-HTML 5.2:

2012 2013 2014 2015 2016
HTML 5.0 מועמד להמלצה קריאה לסקירה המלצה
HTML 5.1 טיוטת עבודה ראשונה קריאה אחרונה מועמד להמלצה המלצה
HTML 5.2[28] טיוטת עבודה ראשונה
תכולות ו-API

W3C הציעו הסתמכות גדולה יותר על מודולריות כמפתח להתקדמות מואצת, כלומר זיהוי תכולות ספציפיות, בין אם כאלו שכבר הוצעו ובפרט כאלו שקיימות בתקן, וקידומן לתקינה נפרדת. חלק מהטכנולוגיות שבמקור הוגדרו ב-HTML5 עצמו מוגדרות עכשיו בתקינות נפרדות.

אחרי קבלתו של HTML5 כתקן באוקטובר 2014, [29] תכולות הליבה מורחבות בארבע דרכים.[30] חלקים מסויימים מתקינת ה-HTML5 המקורית מתוקננים בנפרד כמודולים (APIים) כמו Microdata ו-Canvas. תקינות שהוצגו כתוספות ל-HTML5 כמו as Polyglot Markup עוברים הליך תיקנון בנפרד כמודולים. חלק מהתקנים של W3C שבמקור הופרדו, מוחזרים ל-HTML5 כתוספות או תכולות, לדוגמה, SVG. התכולות שיאטו את התיקנון של HTML5 יעברו הליך תקינה בנפרד ב-HTML 5.1 או ב-HTML 5.2. העבודה על HTML 5.1 אמורה להסתיים ב-2016, והיא כרגע נמצאת במסלול התיקנון של W3C.

תכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

HTML5 מאפשרת תכונות ואלמנטים חדשים שמשקפים את השימוש באתרים עכשוויים. חלק מהם מהווים החלפה סמנטית לאלמנטים שמאגדים תוכן בבלוק (<div>) או בשורה (<span>), באלמנטים סימנטיים יותר, כמו <nav> (בלוק לניווט באתר), <footer> (בדרך-כלל נפוץ בתחתית האתר או בשורות האחרונות של קוד ה-HTML) או <audio> ו-<video> במקום <object>. [31][32][33] חלק מהאלמנטים שהוצאו משימוש ב-HTML 4.01 ננטשו, כולל אלמנטים הקשורים בתצוגה בלבד, כמו <font>, <center>, שיכולותיהם כבר מזמן הוחלפו מזמן על ידי CSS, שהוא בעל יכולות עשירות יותר. ישנה גם שימת דגש מחודשת על החשיבות של DOM scripting (לדוגמה, JavaScript) ברשת האינטרנט.

התחביר של HTML5 כבר לא מבוסס על SGML[34][35] אף על פי הדמיון בצורת הסימון. למרות זאת, HTML5 עוצב כך שתהיה תאימות לאחור בעיבוד הגירסאות הנפוצות הקודמות של HTML. השפה הציגה שורת פתיחה חדשה הדומה ל-הצהרת סוג המסמך של SGML,‏ <!DOCTYPE HTML>, שמפעילה מצב העיבוד שתואם לתקן.[36] מאז ה-5 בינואר 2009, HTML5 מכיל גם את Web Forms 2.0, תקינה שהייתה בעבר תקינה נפרדת של WHATWG.[37][38]

API חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-HTML5 נוספו ממשקי תכנות נתונים (API) שבהם ניתן להשתמש באמצעות JavaScript.[39] ממשקי Document object model (DOM) קיימים מורחבים ומתועדדים. ישנם גם API נוספים חדשים:

File:HTML5 APIs and related technologies taxonomy and status.svg|thumb|420px|right|HTML5 related APIs.[40]]]

לא כל הטכנולוגיות שהופיעו מעלה נכללות בתקן HTML5 של W3C, אלא שחלקן נכללות בתקן ה-HTML של WHATWG.[52] טכנולוגיות דומות שאינן חלק מתקן ה-HTML5 של W3C וגם אינן חלק מתקן ה-HTML של WHATWG מופיעות להלן. ה-W3C מפרסם את התקנים האלו בנפרד:

  • גאולוקיישן באמצעות API מתאים של W3C.
  • Web SQL Database, מסד נתונים המופעל באמצעות SQL (כבר לא מתוחזק).[53]
  • Indexed Database API, אחסון היררכי מאונדקס המאחסן נתונים בצורת מפתח-לערך (בעבר נקראWebSimpleDB).[54]
  • HTML5 File API,[55] שמטפל בהעלאת קבצים ובשינוי קבצים.[56]
  • קבצים ומערכת, API שנועד לספק אחסון בצד לקוח במקרים שבהם מסדי נתונים לא מתאימים לצורך.[57]
  • כותבי קבצים, API לכתיבת קבצים מתוך יישומי רשת.[58]
  • Web Audio API,[59]‏ API עילי ב-JavaScript לעיבוד וניתוח קול דרך יישומי רשת.
  • ClassList API‏[60]

HTML5 לא יכול לספק הנפשה של דפי אינטרנט, ונדרשות תכונות נוספות של של CSS3 ושל JavaScript כדי להנפיש אלמנטים של HTML. ניתן לעשות הנפשה גם באמצעות JavaScript ו-HTML 4‏[61], ובאמצעות אלמנטים של SVG דרך SMIL.

לוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו ה-HTML5 של W3C

ב-18 בינואר 2011, ה-W3C הציגו לוגו כדי לייצג את השימוש ואת ההתעניינות ב-HTML5. בניגוד לסמלים אחרים שהופקו בעבר על ידי W3C, הלוגו לא הדגיש את התקינות או את התאימות לתקן מסויים. ב-1 באפריל 2011, הלוגו הפך להיות רשמי.[62]

בפעם הראשונה שהוצג הלוגו לציבור, הצהירו ה-W3C על הלוגו ל-HTML5 שהוא "זהות ויזואלית לצרכים כלליים, עבור מגוון טכנולוגיות אינטרנט, כולל HTML5, גיליונות סגנון מדורגים, SVG, WOFF, ואחרות."[63] חלק מהגופים התומכים בבניית התקן, כולל The Web Standards Project, ביקרו את ההגדרה של HTML5 כמושג שמכליל בתוכו טכנולוגיות רבות, וציינו את הטשטוש במינוח ואת הסיכוי ששימוש במינוח כזה מחזק תפיסות מוטעות.[63] לאחר שלושה ימים, W3C הגיבו למישוב של הקהילה ושינו את הגדרת הלוגו, כשהם משמיטים את השמות של הטכנולוגיות הקשורות.[64] ה-W3C ציינו שהלוגו "מייצג את HTML5, אבן הפינה של יישומי הרשת המודרניים".[62]


ניהול זכויות דיגיטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגנים תעשייתיים, הכוללים את אלו של BBC, גוגל, מיקרוסופט ו-נטפליקס שידלו להכליל תוספי מדיה מוצפנים (EME),[65][66][67][68][69] סוג של ניהול זכויות דיגיטלי (DRM), לתוך תקן ה-HTML5. בסוף שנת 2012 ובתחילת שנת 2013, ארגונים[70] כולל המוסד לתוכנה חופשית[71] התחילו קמפיין נגד הכללת ניהול זכויות דיגיטלי בתקן של HTML5.[72][73] למרות זאת, בסוף ספטמבר 2013, קבוצת העבודה על HTML של W3C החליטה שתוספי מדיה מוצפנים נמצאים ב"תחום העבודה" ושייתכן שיכללו בתקן של HTML 5.1.[74][75] "התקן החי" של WHATWG המשיך בהליך הפיתוח ללא הצעות לפיתוח תכולות של DRM.[75]

מנו ספורני, חבר ב-W3C, אמר שה-EME לא יפתור את הבעיות אותן הוא מתכוון לפתור.[76] המתנגדים טענו שה-EME עצמו הוא רק ארכיטקטורה למנגנון שמאפשר תוספות DRM.[77]

הראשונים שאיפשרו להשתמש ב-DRM ב-HTML5 הם גוגל[78] ומיקרוסופט.[79] בין התומכים היה אפשר למנות את חברת Adobe.[80] ב-14 במאי, 2014, Mozilla הצהירו שהם מתכננים לתמוך ב-EME בתוכנת הדפדפן שלהם, Firefox. הם טענו שזה "צעד קשה ולא נוח",[81][82] ואנדרס גל ממוזילה הסביר שהגרסאות העתידיות של פיירפוקס ישארו בקוד פתוח, אך יופצו בתוך ארגז חול שיפענח תוכן באמצעות הרחבה שפותחה על ידי Adobe.[81] למרות שהבטיח "לעבוד על פתרונות חלופיים", מישל בקר הצהיר שסירוב מצד Mozilla לממש EME עבור הדפדפן שלהם ישיג מעט יותר מאשר לשכנע הרבה אנשים להחליף דפדפן.[82] החלטה זו גונתה על ידי קורי דוקטורוב ועל ידי המוסד לתוכנה חופשית.[83][84]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "HTML5 is a W3C recommendation". W3C Blog. 28 October 2014. Retrieved 28 October 2014. 
  2. ^ "HTML5 Differences from HTML4". Working Draft. World Wide Web Consortium. 5 April 2011. Introduction. Retrieved 2011-04-30. ‏HTML 4 הפכה למומלצת על ידי ה-W3C בשנת 1997. למרות שהיא ממשיכה לשמש אותנו כמדריך גס של תכולות ליבה ב-HTML, היא לא מספקת מספיק מידע על מנת לבנות יישומים שיעבדו בהדדיות אחד עם השני, ויותר חשוב, עם כמות גדולה של תוכן. אותו דבר נכון גם לגבי XHTML 1, שמגדיר סריאליזציה של XML עבור HTML 4, ו-DOM ברמה 2, שמגדיר JavaScript API עבור HTML ו-XHTML.‏ HTML5 יחליף את המסמכים האלו. 
  3. ^ "HTML5 Differences from HTML4". World Wide Web Consortium. 19 October 2010. Retrieved 4 December 2010. 
  4. ^ Whitney, Lance (2011-12-08). "HTML5-enabled phones to hit 1 billion in sales in 2013 | Internet & Media - CNET News". News.cnet.com. Retrieved 2014-01-08. 
  5. ^ "HTML 4 Errata". World Wide Web Consortium. Retrieved 4 December 2010. 
  6. ^ "Frequently Asked Questions (FAQ) About the Future of XHTML". World Wide Web Consortium. Retrieved 4 December 2010. 
  7. ^ "FOX News: No Flash on the iPhone? Apple's Steve Jobs Finally Explains Why". Fox News. 29 April 2010. 
  8. ^ "TIME: Steve Jobs: ‘Flash is No Longer Necessary’ and Other Musings". Time. 29 April 2010. 
  9. ^ "Steve Jobs: Why Apple Banned Flash". CBS News. 
  10. ^ "FastCompany: Steve Jobs: Adobe's Flash Is Old PC History, Open Web Is the Future". 
  11. ^ "'Thoughts on Flash', by Steve Jobs, CEO of Apple, Inc". Apple.com. Retrieved 2014-01-08. 
  12. ^ "Is HTML5 Replacing Flash?". Lyquix.com. Retrieved 2014-01-08. 
  13. ^ "Flash to Focus on PC Browsing and Mobile Apps; Adobe to More Aggressively Contribute to HTML5". adobe.com. Retrieved 26 February 2012. 
  14. ^ "Position Paper for the W3C Workshop on Web Applications and Compound Documents". World Wide Web Consortium. Retrieved 30 December 2011. 
  15. ^ "W3C Workshop on Web Applications and Compound Documents (Day 1) Jun 1, 2004". World Wide Web Consortium. Retrieved 30 December 2011. 
  16. ^ "W3C Workshop on Web Applications and Compound Documents (Day 2) Jun 2, 2004". World Wide Web Consortium. Retrieved 30 December 2011. 
  17. ^ "[whatwg] WHAT open mailing list announcement". lists.whatwg.org Mailing Lists. Retrieved 4 March 2010. 
  18. ^ "This Week in HTML 5 – Episode 5". WHATWG Blog. Retrieved 30 December 2011. 
  19. ^ "HTML5: A vocabulary and associated APIs for HTML and XHTML.". World Wide Web Consortium. Retrieved 28 January 2009. 
  20. ^ "W3C Confirms May 2011 for HTML5 Last Call, Targets 2014 for HTML5 Standard". World Wide Web Consortium. 14 February 2011. Retrieved 18 February 2011. 
  21. ^ Hickson, Ian. "HTML Is the New HTML5". Retrieved 21 January 2011. 
  22. ^ "HTML5 gets the splits.". netmagazine.com. Retrieved 23 July 2012. 
  23. ^ "HTML5". W3.org. 2012-12-17. Retrieved 2013-06-15. 
  24. ^ "When Will HTML5 Be Finished?". FAQ. WHAT Working Group. Retrieved 29 November 2009. 
  25. ^ "HTML5: A vocabulary and associated APIs for HTML and XHTML (Editor's Draft).". World Wide Web Consortium. Retrieved 12 April 2010. 
  26. ^ "Call for Review: HTML5 Proposed Recommendation Published W3C News". W3.org. 2014-09-16. Retrieved 2014-09-27. 
  27. ^ "Open Web Platform Milestone Achieved with HTML5 Recommendation". W3C. 28 October 2014. Retrieved 29 October 2014. 
  28. ^ 28.0 28.1 "Plan 2014". World Wide Web Consortium. Retrieved 23 September 2012. 
  29. ^ "HTML5 - A vocabulary and associated APIs for HTML and XHTML". Retrieved 10 March 2015. 
  30. ^ Leslie Sikos. "HTML5 Became a Standard, HTML 5.1 and HTML 5.2 on the Way". Retrieved 10 March 2015. 
  31. ^ Introduction to HTML5 video
  32. ^ IBM Developer Works New elements in HTML5: Structure and semantics
  33. ^ ICAMD.org Finalcut Silverlight Films that Videographers share Quicktime in a Flash : Video on the Web using HTML5 and other Codecs
  34. ^ HTML5 DTD: "HTML5 is not SGML-based, and there will be no official DTD for it."
  35. ^ HTML 5 Reference: "Although it is inspired by its SGML origins, in practice, it really only shares minor syntactic similarities." "As HTML5 is no longer formally based upon SGML, the DOCTYPE no longer serves this purpose, and thus no longer needs to refer to a DTD."
  36. ^ Shannon Suetos (26 April 2010). "HTML5: Worth the Hype?". instantshift.com. Retrieved 21 October 2012. 
  37. ^ "Web Forms 2.0". 2009-01-05. Retrieved 2014-02-11.  obsolescence notice
  38. ^ HTML5 forms specification
  39. ^ "HTML5 Differences from HTML4 – APIs". World Wide Web Consortium.
  40. ^ Sergey Mavrody "Sergey's HTML5 & CSS3 Quick Reference. 2nd Edition". Belisso Corp., 2012. ISBN 978-0-9833867-2-8
  41. ^ "Get Started with HTML5 Canvas". Syntaxxx.
  42. ^ HTML Standard
  43. ^ "Offline Web Applications". World Wide Web Consortium.
  44. ^ HTML Standard
  45. ^ HTML Standard
  46. ^ "HTML5 Web Messaging". World Wide Web Consortium.
  47. ^ "HTML elements - HTML5". w3.org. 
  48. ^ HTML Standard
  49. ^ HTML Standard
  50. ^ HTML Standard
  51. ^ "Web Storage Specification". World Wide Web Consortium.
  52. ^ href. "1 Introduction — HTML Standard". Whatwg.org. Retrieved 2014-01-08. 
  53. ^ "Web SQL Database". World Wide Web Consortium.
  54. ^ "Indexed Database". World Wide Web Consortium.
  55. ^ "File API". W3.org. Retrieved 2014-01-08. 
  56. ^ "File API". World Wide Web Consortium.
  57. ^ "Filesystem API". World Wide Web Consortium.
  58. ^ "File API: Writer". World Wide Web Consortium.
  59. ^ "Web Audio API". Dvcs.w3.org. Retrieved 2014-01-08. 
  60. ^ MDN. "element.classList". 
  61. ^ Williamson, James (2010). "What HTML5 is (and what it isn't)". Retrieved 2014-05-14. 
  62. ^ 62.0 62.1 "W3C HTML5 Logo FAQ". World Wide Web Consortium. Retrieved 21 January 2011. Is this W3C's "official" logo for HTML5? Yes, as of 1 April 2011. 
  63. ^ 63.0 63.1 "HTML5 Logo: Be Proud, But Don't Muddy the Waters!". The Web Standards Project. Retrieved 22 January 2011. 
  64. ^ "The HTML5 Logo Conversation". World Wide Web Consortium. Retrieved 21 January 2011. 
  65. ^ Encrypted Media Extensions draft specification of the W3C
  66. ^ Peter Bright (16 April 2013). "Netflix coming to HTML5 just as soon as the DRM ducks are in a row". Ars Technica. 
  67. ^ Manu Sporny (26 January 2013). "DRM in HTML5". 
  68. ^ "Tell W3C: We don't want the Hollyweb". Free Software Foundation. May 2013. 
  69. ^ "HTML5 webpage locks 'would stifle innovation'". BBC News Online. 30 May 2013. 
  70. ^ "Une coalition de vingt-sept organisations demande au W3C de garder les menottes numériques (DRM) hors des standards du Web". 2013-04-24. Retrieved 2014-05-14. 
  71. ^ Tell W3C: We don't want the Hollyweb http://www.defectivebydesign.org/no-drm-in-html5
  72. ^ Stallman, Richard (2013-05-02). "The W3C's Soul at Stake". The Free Software Foundation. Retrieved 2014-05-14. 
  73. ^ Lord, Timothy (2013-04-16). "Netflix Wants to Go HTML5, but Not Without DRM". Retrieved 2014-05-14. 
  74. ^ "New Charter for the HTML Working Group from Philippe Le Hegaret on 2013-09-30 (public-html-admin@w3.org from September 2013)". Lists.w3.org. 2013-09-30. Retrieved 2014-01-08. 
  75. ^ 75.0 75.1 Danny O'Brien (2013-10-02). "Lowering Your Standards: DRM and the Future of the W3C". Electronic Frontier Foundation. Retrieved 2013-10-03. 
  76. ^ Manu Sporny (2013-01-26). "DRM in HTML5". The Beautiful, Tormented Machine. Manu Sporny. Archived from the original on 2013-04-06. Retrieved 2014-05-16. 
  77. ^ Scott Gilbertson (2013-02-12). "DRM for the Web? Say It Ain’t So". Webmonkey. Condé Nast. Archived from the original on 2013-04-06. Retrieved 2013-03-21. 
  78. ^ "Releasenotes for Google Chrome 25.0.1364.87". 
  79. ^ "HTML5 Video in IE 11 on Windows 8.1". 
  80. ^ Adobe Support for Encrypted Media Extensions Adobe.com. 19 June 2013.
  81. ^ 81.0 81.1 Gal, Andreas (2014-05-14). "Reconciling Mozilla's Mission and W3C EME". Mozilla. Retrieved 2014-05-20. 
  82. ^ 82.0 82.1 Baker, Mitchell (2014-05-14). "DRM and the Challenge of Serving Users". Mozilla. Retrieved 2014-05-20. 
  83. ^ Doctorow, Cory (2014-05-14). "Firefox's adoption of closed-source DRM breaks my heart". The Guardian. Retrieved 2014-05-20. 
  84. ^ "FSF condemns partnership between Mozilla and Adobe to support Digital Rights Management". Free Software Foundation. 2014-05-14. Retrieved 2014-05-20.