לדלג לתוכן

Hooker 'N Heat

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Hooker 'N Heat
אלבום אולפן מאת Canned Heat וג'ון לי הוקר
יצא לאור 15 בינואר 1971
הוקלט מאי 1970
סוגה בלוז
בלוז רוק
שפה אנגלית
אורך 83:40
חברת תקליטים Liberty
Elektra
הפקה בוב הייט, סקיפ טיילור
כרונולוגיית אלבומים של קנד היט
Canned Heat '70 Concert Live in Europe
(1970)
Hooker 'N Heat
(1971)
Live at Topanga Corral
(1971)

Hooker 'N Heat הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת Canned Heat והוא אלבום משותף של הלהקה עם האמן ג'ון לי הוקר. מחצית השירים באלבום נכתבו על יד הלהקה ומחיצתם נכתבו על ידי הוקר, ואת כמעט כל השירים שר הוקר לבדו, בעוד שזמר הלהקה הראשי, בוב הייט ניגן על כלים שונים. זהו גם אלבומו האחרון של אלן וילסון לפני מותו בגיל 27. זהו אלבום בלוז ורוק בלוז, כששירתו הייחודית של הוקר היא הדומיננטית יחד עם הגיטרה של וילסון.

Hooker 'n Heat הוא אלבום כפול שהוצא על ידי מוזיקאי הבלוז ג'ון לי הוקר ולהקת הבלוז-רוק Canned Heat בתחילת 1971. זה היה אלבום האולפן האחרון שבו השתתף נגן המפוחית, הגיטריסט וכותב המילים אלן וילסון, שנפטר בספטמבר 1970 ממנת יתר של ברביטורטים, מוות שנחשד כהתאבדות למעשה. התמונה שעל עטיפת האלבום צולמה לאחר מותו של וילסון, אך ניתן לראות את תמונתו במסגרת על הקיר מאחורי ג'ון לי הוקר. הגיטריסט הנרי וסטין נעדר אף הוא מיום הצילומים. מי שעומד מול החלון וממלא את מקומו של וסטין הוא למעשה מנהל הלהקה, סקיפ טיילור. בחינה מדוקדקת של התצלום מגלה שפניו של הנרי נוספו לאחר מכן על ידי המחלקה לאמנות בהוצאת Elektra. אף על פי שמופיע בכריכה, הסולן בוב הייט אינו שר באלבום. זה היה הראשון מאלבומיו של הוקר שנכתבו לו תווים מדויקים לכל רגע של השיר, ללא סולואי אלתור כלל, ואף הגיע למספר 78 במצעד הבילבורד. לפרס התווים הכתובים הטובים ביותר. בצדו השני, השלישי והרביעי של האלבום הוקר מלווה על ידי וילסון בכלים שונים. הלהקה המלאה מנגנת עם הוקר בצד השלישי והצד הרביעי. בהקלטת האלבום הוקר נשמע תוהה כיצד וילסון מסוגל לעקוב אחרי הנגינה בגיטרה שלו כל כך טוב. הוקר היה ידוע כ'פרפורמר' שקשה ללוות אותו, בין השאר בגלל ההתעלמות של שירתו ממבנה ומהירות השירים. עם זאת, נראה כי וילסון לא התקשה כלל לעקוב אחריו באלבום הזה. הוקר מסיק בהקלטה כי "אתה (וילסון) בטח הקשבת לתקליטים שלי כל חייך". כמו כן ידוע כי הוקר הצהיר ש"וילסון הוא גיטריסט המפוחית הגדול ביותר אי פעם."

ביקורות ודירוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic

האלבום התקבל בארצות הברית באהדה רבה מקרב מעריציו של הוקר ואוהדי Canned Heat. הוא היה לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר של הלהקה ואף עבר את סף ה-100,000 עותקים כבר בחודש הראשון שלו. הוא הגיע למקום 78 במצעד הבילבורד של שנת 1971, מקום מכובד ברשימה מפורסמת זו. בסקירה עכשווית האלבום עדיין מתקבל באהדה: האתר AllMusic נתן לאלבום ארבעה כוכבים מתוך חמש; האתר Amazon נתן לאלבום ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמש; אותו ציון קיבל האלבום גם מאתר Discogs. לעומת זאת, קמו גם קולות מנוגדים שטענו כי האלבום הוא ירידה ברמתה של הלהקה ושל ג'ון לי הוקר ושהשילוב בין סגנונותיהם מתנגש וצורם. למשל, רשת החנויות Rough Trade כתבה על האלבום כי "הוק, הכי לא שיטתי מבין הבלוזמנים הגדולים בדורו, אינו מתאים לנגן עם נגנים ממושמעים; במקום זאת, הוא דורש צדדים שמשחקים לפי תחושה".

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צד א'
מס' שם השיר/הרצועה משך
1. "Messin' with the Hook" 3:23
2. "The Feelin' Is Gone" 4:32
3. "Send Me Your Pillow" 4:48
4. "Sittin' Here Thinkin'" 4:07
5. "Meet Me in the Bottom" 3:34
ג'ון לי הוקר
צד ב'
מס' שם השיר/הרצועה משך
1. "Alimonia Blues" 4:31
2. "Drifter" 4:57
3. "You Talk Too Much" 3:16
4. "Burning Hell" 5:28
5. "Bottle Up and Go" 2:27
צד ג'
מס' שם השיר/הרצועה משך
1. "The World Today" 7:47
2. "I Got My Eyes on You" 4:26
3. "Whiskey and Wimmen" 4:37
4. "Just You and Me" 7:42
צד ד'
מס' שם השיר/הרצועה משך
1. "Let's Make It" 4:06
2. "Peavine" 5:07
3. "Boogie Chillen' No. 2" 11:33

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אלבומים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.