IBEX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הדמיה של הלוויין. גודל של שולחן קלפים.

חוקר החלל הבין גלקטיאנגלית: Interstellar Boundary Explorer, IBEX) הוא לווין של נאס"א שתפקידו למפות את גבולות מערכת השמש עם החלל הבין כוכבי. המשימה היא חלק מתכנית אקספלורר של נאס"א. עיצוב וביצוע המשימה מונהגים על ידי מכון המחקר הדרום מערבי, עם המעבדה הבינלאומית של לוס אלאמוס והמרכז לטכנולוגיה מתקדמת של לוקהיד מרטין בתור מוסדות שותפים לחקר.

משך הזמן הצפוי למשימה היה שנתיים לתצפית מלאה של גבולות מערכת השמש. דבר זה הושלם ב-2011, והמשימה הוארכה ל-2013 על מנת להמשיך בתצפיות ולגלות עוד מידע.

IBEX נמצא בהקפה יציבה בעלת אוריינטציה של השמש סביב כדור הארץ. ביוני 2011, IBEX הועבר למסלול חדש ויעיל יותר. במסלול החדש, IBEX אינו קרוב לירח כפי שהיה קודם, והוא דורש פחות דלק על מנת לשמר את מיקומו.

שיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין IBEX הוצמד לטיל Pegasus XL בבסיס חיל האוויר וואנדנברג שבקליפורניה, ושניהם יחדיו חוברו לתחתית מטוס האם Lockheed L-1011 Stargazer, והוטסו אל לוח השיגור בקוואג'לין אטול, במרכז האוקיינוס השקט. Stargazer הגיע לקוואג'לין ביום ראשון, השנים עשר באוקטובר 2008. לווין IBEX שוגר לחלל בתשעה עשר באוקטובר, 2008, על ידי טיל ה-Pegasus XL.

שינוי במסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 IBEX הועבר למסלול חדש אשר העלה את נקודת הפריג'י (הנקודה בה הלוויין קרוב ביותר לכדור הארץ לאורך המסלול) ליותר מ-30,000 קילומטרים. המסלול החדש מונע מתנועה קרובה מדי לירח, אשר עלול להשפיע בצורה שלילית על המסלול על ידי כוח המשיכה שלו. בזכות המסלול החדש IBEX דורש פחות דלק על מנת להישאר יציב במסלולו- דבר המאריך את תוחלת חייו היעילים ליותר מ-40 שנים.

שיטת פעולה/רקע על איסוף המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בועת" ההליוספירה.

חלקיקים שמצליחים להשתחרר מהשמש לבדם או בשל ההתפוצצויות שקורות בה, נעים במהירות של מיליון מייל בשעה, ו"דוחפים" את כל חלקיקי התווך הבין כוכבי שנמצאים בדרכם. בנקודה מסוימת, שנקראת "הליופאוס," חלקיקי הרוח הסולארית מפסיקים את דחיקת חלקיקי התווך הבין כוכבי, כי אין ביכולתם עוד לעשות זאת. ההליופאוס מציינת את הגבול הפנימי של מערכת השמש שלנו עם ההליוספירה-מעין "בועה" שנוצרת בעקבות דחיפתם של חלקיקי הרוח הסולארית. בנקודת ההליופאוס, בקצה ההליוספירה, נוצרים אטומי אנרגיה ניטרליים, המשוטטים ברחבי מערכת השמש. החשיבות שבחקירת ההליוספירה היא עצם העובדה שההליוספירה מגנה על מערכת השמש שלנו מהגלים הקוסמיים המגיעים מהשמש, ומשבשים את תפקיד התאים שלנו.

איסוף מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

IBEX אוסף אטומי אנרגיה ניטרליים שנעים במערכת השמש ועוברים באזורו של כדור הארץ. החלקיקים הללו נוצרים בקצה מערכת השמש שלנו על ידי אינטראקציה בין חלקיקי הרוח הסולארית לחלקיקי החומר הבין כוכבי.

בממוצע IBEX מאתר כ500 חלקיקים כל יום.

שידור מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחס לחוקרי חלל אחרים, ל-IBEX יש תדירות העברת מידע נמוכה בשל הדרישות המעטות של המשימה.

"... העברת המידע של IBEX היא איטית ביחס לטלסקופים אחרים בגלל הטבע של המידע שהוא אוסף. IBEX לא צריך חיבור מהיר, בגלל שיש לו את האפשרות לאסוף מעט מאוד חלקיקים בכל דקה. התקשורת מהלוויין אל הקרקע איטית פי 20 מהמודם הטיפוסי אשר נמצא בבתים, ומהקרקע אל הלוויין המהירות קטנה פי 250 מהרגיל!..."

-שאלות ותשובות על IBEX שנערכו על ידי נאס"א

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

IBEX היה הלוויין הראשון שמיפה באופן מלא את ההליוספירה. הנתונים הראשונים שהגיעו מIBEX חשפו תגלית חדשה, המפה שהכין IBEX הייתה חצויה על ידי סרט דק, בבהירות שגבוהה פי שלושה משאר החלל שסביב. מקור הבהירות אינו ידוע ומצביע על כך שככל הנראה לתווך הבין-כוכבי יש השפעה רבה על ההליוספירה מכפי שחשבו קודם. גילוי מקורו של הסרט עלול לשנות לחלוטין את ההבנה של ההליוספירה. כמו כן, נמדדה במדויק יותר מהירות ההליוספירה ביחס לתווך הבין-כוכבי. המהירות שנמדדה הינה נמוכה מהמדידיה הקודמת ומצביעה על כך שהלחץ על ההליוספירה נמוך ב25% מכפי שחשבו קודם לכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא IBEX בוויקישיתוף