M3 גריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תת מקלע M3
M3 Grease Gun (Jeff Kubina).jpg
מידע כללי
סוג תת מקלע
נגזרות M3A1, PAM1, PAM2
תכנון ג'ורג' הייד, 1942-1950
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן ג'נרל מוטורס
שנות שירות 1942–1990 (בצבא ארצות הברית)
מלחמות מלחמת העולם השנייה, מלחמת האזרחים בסין, מלחמת האזרחים ביוון, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, הפלישה למפרץ החזירים, המלחמה המלוכלכת, מלחמת פוקלנד, הסכסוך בצפון אירלנד, מלחמת המפרץ
מחיר ליחידה 20 דולרים אמריקאים (נכון לשנת 1943)
יחידות שיוצרו בסביבות 700,000
מידע טכני
קליבר 0.45 אינץ' (11.43 מ"מ)
הזנה 30 כדורים למחסנית
כוונות כוונת ברזל
אורך כולל 760 מ"מ עם קת פתוחה, 579.1 מ"מ עם קת סגורה
אורך קנה 203.2 מ"מ
משקל ריק 3.70 ק"ג
קצב אש 450 כדורים לדקה
מהירות לוע 280 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 91 מטר

M3 גריזאנגלית: M3 Grease) הוא תת מקלע מתוצרת ארצות הברית, בעל קליבר 11.43 מ"מ. הרובה נכנס לשירות צבא ארצות הברית ב-12 בדצמבר 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה.

בדומה לסטן הבריטי, הרובה היווה פתרון זול ופשוט יותר לייצור המוני ובכך למעשה היה אלטרנטיבה לרובה ה-M1 תומפסון שהיה יקר ומסובך מאוד לייצור.

השם "רובה גריז" ניתן לנשק על ידי החיילים האמריקאים שהשוו את המראה הכללי שלו למשאבת גריז ידנית של מכונאי.

רובה הגריז היה חביב בשל גודלו הזעיר ביחידות מוצנחות ומוטסות, טנקיסטים ונהגים. הגריז שימש אפילו צוותי טנקים במלחמת המפרץ.

תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M3 גריז פותח משתי סיבות:

  1. להוות אלטרנטיבה זולה לרובה ה-M1 תומפסון שהיה תת-המקלע העיקרי באותה עת, ועלותו הגבוהה והליך יצורו המורכב יצרו צורך באלטרנטיבה זולה ופשוטה יותר.
  2. הפחתת קצב האש על מנת לחסוך בתחמושת[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M1 תומפסון (קודמו בצבא ארצות הברית)
  • MP40 (רובה גרמני שקדם לו והשפיע על עיצובו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M3 גריז בוויקישיתוף