MK-81

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
MK-81
Mark 81
אנשי צוות קרקע מחמשים A-4F סקייהוק עם פצצות סימן 81
אנשי צוות קרקע מחמשים A-4F סקייהוק עם פצצות סימן 81
מידע בסיסי
ייעוד פצצת שימוש כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים כלליים
משקל 119 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים
אורך 1,880 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 229 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פצצת סימן 81 (Mark 81 או בקיצור MK-81) היא פצצת שימוש כללי אמריקאית. פצצת הסימן 81, המכונה "פיירקראקר" ("Firecracker"), היא הקטנה ביותר מבין סדרת הפצצות סימן 80. הפצצה פותחה עבור הכוחות המזוינים של ארצות הברית בשנות החמישים, והיא נכנסה לשירות במהלך מלחמת וייטנאם.

אורכה של הפצצה הוא 74 אינץ' (1880 מ"מ) וקוטרה 9 אינץ' (229 מ"מ). משקלה הנומינלי 262 ליברות (119 ק"ג). זיווד הפלדה האווירודינמי של פצצת הסימן 81 מכיל 96 ליברות (44 ק"ג) של חומר נפץ H6, מינול או טריטונל.

על גרסה של הפצצה המכונה "סנייקאיי" ("Snakeye") הותקנו אמצעי עיכוב (TRD - Tail Retarding Device) מסוג סימן 14, להגדלת הגרר של הפצצה לאחר הטלתה ובכך לאפשר יעפי הפצצה נמוכים מאוד.

עוצמתה של פצצת הסימן 81 התגלתה כבלתי מתאימה לצרכים הטקטיים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית והשימוש בה הופסק זמן קצר לאחר שנכנסה לשירות. גרסאות של פצצת הסימן 81 שנבנו ברישיון נמצאות בשירות במדינות אחרות.

פצצת הסימן 81 הוחזרה בשנים האחרונות לשימוש הכוחות המזוינים של ארצות הברית כראש קרב של ה-GBU-29 JDAM.