NGC 247

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 247
Wide Field Imager view of the spiral galaxy NGC 247.jpg
NGC 247 בתמונה של המצפה האירופי הדרומי
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים לווייתן
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 20 באוקטובר 1784
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 9.1[1]
סיווג מורפולוגי SAB(s)d[1]
עלייה ישרה 00ʰ 47ᵐ 08.55ˢ
נטייה ‏37.4″ ‏45′ ‏20°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 18.4-
מרחק[2] 10,700,000 שנות אור
3,280,598.48 פארסק
קוטר 66,440[2] שנות אור
מסה ‎7.5×1010‎‏[3] M
הסחה לאדום 156[2] ק"מ/שנייה
0.00052

NGC 247 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים לווייתן, הנמצאת במרחק של כ-10.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל. הגלקסיה נמצאת כ-2.9 מעלות מדרום-דרום-מזרח לכוכב דנב קאיטוס וכ-9 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב α בפסל, בערך על הקו המחבר את שני הכוכבים. כ-4.5 מעלות מדרום לה נמצאת גלקסיית הפסל שבמרכז הקבוצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 9.1 והיא התגלתה ב-20 באוקטובר 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון V.20 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1786, כשהיא מתוארת כפס אור בהיר למדי בכיוון צפון-דרום.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן ורשם אותה כערפילית מספר 57 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833, בו הוא תיאר אותה כעמומה ביותר, גדולה מאוד, מאורכת ביותר, מתבהרת מעט ובהדרגה בכיוון המרכז וללא כוכבים.[5] הוא הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 132 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 247, כשהיא מתוארת כעמומה, גדולה מאוד ומאורכת ביותר.[6]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 247 הוא כ-21.5 דקות קשת, כשני שלישים מקוטרו של הירח המלא, שממרחקה שקול לקוטר של כ-67,000 שנות אור, כשני שלישים מקוטרו של שביל החלב. מישור הגלקסיה נטוי ביחס לקו הראייה אליה בזווית של כ-74 מעלות ולכן רוחבה הזוויתי הוא כשליש בלבד מאורכה הזוויתי והיא נראית מאוד צרה וארוכה.[2] בצידה הצפוני של הגלקסיה (ימין בתמונה) יש אזור חשוך כמעט ללא כוכבים או גז בגודל של כ-11,000 שנות אור, ושכמעט לא פולט קרינה. באזור הזה יש מעט כוכבים זקנים שגילם גדול מהגיל הממוצע של כוכבים הגלקסיה ואין בו כלל יצירה של כוכבים חדשים.[7] לא ברור מה התהליך שהביא ליצירת האזור הזה. מסתה של NGC 247 מוערכת בכ-‎7.5×1010מסות שמש, כ-15% ממסת שביל החלב, כאשר מסת כוכבי הגלקסיה מהווה כ-‎4×109‎ מסות שמש ומסת הגז החופשי שבה היא כ-‎1.3×109‎ מסות שמש.[8] שאר המסה שמהווה יותר מ-90% מהמסה הכוללת היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. כמות הגז החופשי מאפשר יצירה של כוכבים חדשים ונראה שבמרכז הגלקסיה יש מעין גרעין שמסתו סביב מיליון מסות שמש ובו אוכלוסייה מגוונת של כוכבים, החל מכוכבים זקנים שגילם מגיע ל-10 מיליארד שנים עם מתכתיות נמוכה מאוד סביב 3% מהמתכתיות של השמש ועד לכוכבים חמים ומסיביים שנוצרו ב-100 מיליון השנים האחרונות ועדיין ממשיכים להווצר, עם מתכתיות גבוהה משל השמש.[9] בשנת 2014 נצפתה התפרצות חזקה של קרני-X ממרכז הגלקסיה, בעוד שעד אז הגלקסיה נחשבה לחסרת גרעין גלקטי פעיל, ונראה שסיבת ההתפרצות הייתה ספיחת חומר על ידי חור שחור. לא ידוע האם מדובר בחור שחור במערכת זוגית שספח חומר מבן זוגו או בחור שחור על-מסיבי בליבת הגלקסיה שיוצר גרעין גלקטי לא פעיל רוב הזמן עם תקופות פעילות קצרות מדי פעם.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 247 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 SIMBAD: NGC 247
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 247
  3. ^ M. Straessle, M. Huser, Ph. Jetzer & F. DePaolis: Dark matter in the dwarf galaxy NGC 247, Astronomy & Astrophysics, vol. 349, p. 5 (1999)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 76, p. 494 (1786)
  5. ^ J. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 123, p. 367 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 20 (1888)
  7. ^ R. Wagner-Kaiser, T. Demaio, A. Sarajedini & S. Chakrabarti: The void in the Sculptor group spiral galaxy NGC 247 The Void in the Sculptor Group Spiral Galaxy NGC 247, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 443, Iss. 4, p. 10 (2014)
  8. ^ S. S. McGaugh: The Baryonic Tully-Fisher Relation of Galaxies with Extended Rotation Curves and the Stellar Mass of Rotating Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 632, Iss. 2, p. 860 (2005)
  9. ^ N. Kacharov, N. Neumayer, A. C. Seth, M. Cappellari, R. McDermid, C. J. Walcher & T. Böker: Stellar populations and star formation histories of the nuclear star clusters in six nearby galaxies, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 480, Iss. 2, p. 8-9 (2018)
  10. ^ H. Feng, L. C. Ho, P. Kaaret, L. Tao, K. Yamaoka, S. Zhang & F. Grisé: A Luminous X-Ray Flare from the Nucleus of the Dormant Bulgeless Spiral Galaxy NGC 247, The Astrophysical Journal, Vol. 807, Iss. 2, article id. 185, p. 1-2 (2015)