NGC 4244

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4244
NGC4244.jpg
NGC 1560 בתמונה באור נראה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלבי ציד
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 17 במרץ 1787
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 10.7-10.0[1]
סיווג מורפולוגי SA(s)cd[2]
עלייה ישרה 12ʰ 17ᵐ 29.7ˢ
נטייה ‏25.6″ ‏48′ ‏37°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 17.4-
מרחק[2] 13,400,000 שנות אור
4,108,413.05 פארסק
קוטר 75,700[2] שנות אור
מסה ‎1.2×1011‎‏[3] M
הסחה לאדום 244[2] ק"מ/שנייה
0.0008

NGC 4244 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, הנמצאת במרחק של כ-13.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת M94.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה סביב 10.4 והיא התגלתה ב-17 במרץ 1787 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שהכניס אותה לרשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון V.41 ותיאר אותה כבהירה מאוד ומאורכת בכיוון דרום-מערב - צפון-מזרח.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1167 כשהיא מתוארת כמאורכת ביותר,[5] וכן לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 2831. בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 4244 כשהיא מתוארת כבהירה למדי, גדולה מאוד, מאורכת ביותר ומתבהרת בהדרגה לכיוון המרכז.[6]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת כ-4.75 מעלות מדרום-מערב לכוכב β בכלבי ציד וכ-7.6 מעלות ממערב לכוכב קור קרולי. כמעלה וחצי מדרום לה נמצאת NGC 4214, כ-4.6 מעלות מדרום-דרום-מזרח לה נמצאת NGC 4395 וכ-7.2 מעלות ממזרח-צפון מזרח לה נמצאת M94, כולן גלקסיות ששייכות גם כן לקבוצת M94.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4244 הוא כ-20 דקות קשת, כשני שלישים מקוטרו של הירח המלא, שממרחקה שקול לקוטר יותר מ-75,000 שנות אור, כשלושה רבעים מהקוטר של שביל החלב. מישור הגלקסיה כמעט מקביל לקו הראייה אליה מכדור הארץ, כך שהיא נראית צרה מאוד וארוכה ורוחבה הזוויתי הוא רק כעשירית מאורכה.[2] מסתה של NGC 4244 מוערכת בכ-‎1.2×1011מסות שמש, כחמישית ממסת שביל החלב, כאשר רק כ-2% ממסתה או כ-‎2.6×109‎ מסות שמש מורכבים ממסת הכוכבים שבה,[7] ובערך אותה מסה יש לגז החופשי שבה.[8] שאר המסה, כ-95%, היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בהתאמה לכמות הגז הקטנה יחסית, קצב יצירת הכוכבים בגלקסיה אינו גבוה, כמסת שמש ב-17 שנים.[9] נראה שבמרכז הגלקסיה יש גרעין שמורכב מצביר כוכבים ענק עם מסה של כ-1.7 מיליון מסות שמש שקוטרו כ-26 שנות אור ושהכוכבים שבו מקיפים את מרכזו במהירויות שמגיעות ל-30 קילומטר בשנייה.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4244 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SIMBAD: NGC 4244
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 NED: NGC 4244
  3. ^ W. Huchtmeier: A neutral hydrogen study of the Scd-galaxy NGC 4244, Astronomy & Astrophysics, Vol. 23, p. 96 (1973)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; with a few introductory remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 79, p. 250 (1789)
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 418 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 121 (1888)
  7. ^ M. L. McCall: A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 18 (2014)
  8. ^ L. K. Zschaechner, R. J. Rand, G. H. Heald, G. Gentile & P. Kamphuis: HALOGAS: HI Observations and Modeling of the Nearby Edge-on Spiral Galaxy NGC 4244, The Astrophysical Journal, Vol. 740, No. 1, p. 3 (2011)
  9. ^ G. Heald, G. Jozsa, P. Serra, L. Zschaechner, R. Rand, F. Fraternali, T. Oosterloo, R. Walterbos, E. Juette & G. Gentile: The Westerbork Hydrogen Accretion in LOcal GAlaxieS (HALOGAS) survey. I. Survey description and pilot observations, Astronomy & Astrophysics, Vol. 526, id. A118, p. 4 (2011)
  10. ^ A. C. Seth, R. D. Blum, N. Bastian, N. Caldwell, V. P. Debattista & T. H. Puzia: The Rotating Nuclear Star Cluster in NGC 4244, The Astrophysical Journal, Vol. 687, Iss. 2, p. 999 (2008)