PRK

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניתוח בשיטת PKR בבית החולים של צי ארצות הברית בסן דייגו

PRK ‏(Photorefractive keratectomy) היא השיטה הראשונה לניתוחי לייזר אקסימר (אנ') לטיפול בסובלים מהפרעות רפרקציה (אנ').

בשיטת ה-PRK, מגלפים את השכבות הקדמיות של הקרנית לאחר הסרת האפיתל. (בעזרת טיפות של תמיסה אתנואית). זה נותן למנתח גישה לסטרומה, אותו מאיידים בעזרת לייזר אקסימר. הכמות הנדרשת לאיוד מחושבת על ידי מחשב, בהתאם לפרמטרים האופטיים המותכנתים על ידי המנתח.

  • במקרה של קוצר ראייה, האבלציה במרכז העין, על מנת לשטח את הקרניים הקרטומטריים (עיקרון תיקון פחות קעור).
  • במקרה של רוחק ראייה, האבלציה פריפרית, על מנת לקדם את החלק המרכזי של הקרנית (עקרון תיקון קמור).

האפיתל יתחדש תוך שלושה ימים, ובמשך זמן זה צפויות תחושות חול בעין וראייה מעורפלת.

שיטת ה-PRK הפכה נפוצה מאוד לטיפול קוצר ראייה קל ומתון (פחות מחמישה דיופטרים). היא משמשת גם כאשר עובי הקרנית קטן מדי כדי לבצע LASIK. השיטה הוכחה כחסכונית, והיא נפוצה מזה שנים[1]. לעולם הרפואי ניסיון גדול בשימוש בה. לשיטה מספר חסרונות: אי-נוחות לאחר הניתוח (עם אי-נוחות בעין ולעיתים כאב) ותקופת שיחזור ראייה ארוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Samuel Chao-Ming Huang, Hung-Chi Jesse Chen, Overview of laser refractive surgery, Chang Gung medical journal, Directory of Open Access Journals 31-3, Chang Gung University, 2008, עמ' 237-252

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.