קוצר ראייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוצר ראייה
תחום אופטומטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D009216
סיווגים
ICD-11 9D00.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראייה ללא קוצר ראייה
ראייה עם קוצר ראייה

קוצר ראייהלועזית: Myopia) הוא מצב של ליקוי ראייה בו עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים.

מקור הליקוי בשבירת קרני האור על ידי מערכת הרפרקציה של העין, הקרנית, נוזל הלשכה, עדשת העין והגוף הזגוגי, הנגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין, משום שהעין עצמה ארוכה מדי. קוצר ראייה מתבטא במיקוד העצם הנצפה לפני הרשתית.

קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. כרבע מהאוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית סובלת ממנו. במקומות כמו יפן, סינגפור וטאיוואן, לאחד מכל שלושה או לאחד מכל שני מבוגרים יש קוצר ראייה. האמצעי הנפוץ והזמין ביותר למדידת קוצר ראייה הוא תרשים לבדיקת ראייה.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את קוצר הראייה בתור מגפה שכן הצפי הוא שעד 2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול ממנו[1][2][3].

המצב ההופכי נקרא רוחק ראייה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוצר ראייה נמדד בדיופטרים, שהם עוצמת שבירת האור ומרחק מוקד העדשה (דיופטר הוא ההופכי של המטר, כלומר, מטר בחזקת 1-) המתקנת שיש להרכיב על מנת לאפשר לעין למקד עצמים רחוקים כהלכה על הרשתית. קוצר ראייה של 6 דיופטר ומעלה נחשב קוצר ראייה חמור. אנשים בעלי קוצר ראייה חמור נמצאים בסיכון רב יותר לבעיות עיניים חמורות יותר, כמו היפרדות רשתית, גלאוקומה, קטרקט[4].

בתהליך הרפרקציה (שבירת האור), המערכת האופטית שבעין איננה יכולה להעביר כראוי את גלי האור הנכנסים ממצב מקביל למצב שבירה ולמקדם בדיוק על פני הרשתית אלא לפניה. ולכן מתקבלת תמונה מטושטשת. בעוד שברוחק ראייה מתמקדת התמונה מאחורי הרשתית. לתיקון הפגם ישתמש האופטיקאי בעדשות קעורות (לקצרי ראייה) וקמורות (לרחוקי ראייה).

גורמים[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים גנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה הרווחת גורסת שהגורמים לקוצר ראייה הם תורשתיים ברובם. ממדידות שנערכו עולה שעור של 89% בהעברה תורשתית של קוצר ראייה. מחקרים זיהו גֵנים שיכולים להיות אחראים לכך: ליקויים בגן PAX6 נראו כקשורים לקוצר ראייה במחקרים עם תאומים. לפי תאוריה זו, עין מאורכת מעט כתוצאה מפגמים במהלך ההתפתחות, גורמת לתמונה להתמקד לפני הרשתית במקום עליה. קוצר הראייה מתגלה בדרך-כלל בשנים הקודמות לגיל ההתבגרות, בין גיל 8 ל-12 שנים. ברוב המקרים המצב מחמיר בהדרגה עם גדילת העין במהלך גיל ההתבגרות, עד להתייצבות עם סיום ההתבגרות.

גורמים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך החיים המודרני של שהות גבוהה יותר בחללים סגורים מגבירה את הסיכון לקוצר ראייה, שכן העין זקוקה לאור על מנת להתפתח.
  • התמקדות העין למשך זמן רב לאותו מרחק, כגון מסך טלוויזיה, מחשב, פלאפון.


דרכי תיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוצר ראייה מתוקן בעזרת שימוש בעדשות מתקנות, כמו משקפיים או עדשות מגע – לעדשות המתקנות יש ערכי דיופטר נגדיים (שליליים) לאלו של העין. דרך נוספת חדשנית לתקן את קוצר הראייה היא באמצעות ניתוחי לייזר, כמו LASIK, שבו מורידים שכבה מקרנית העין, על מנת להקטין את רוחק הדמות מהעדשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוצר ראייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]