Richard D. James Album
אלבום אולפן מאת אפקס טווין | |||||||||||
יצא לאור | 4 בנובמבר 1996 | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוגה | IDM, דריל נ' בייס, אלקטרוניקה, ג'אנגל, מוזיקה ניסיונית | ||||||||||
אורך | 32:51 | ||||||||||
חברת תקליטים | ווארפ, סייר רקורדס | ||||||||||
הפקה | אפקס טווין | ||||||||||
|
Richard D. James Album הוא אלבום האולפן הרביעי של המוזיקאי האלקטרוני הבריטי ריצ'רד ד. ג'יימס, תחת שם העט אפקס טווין. בבריטניה, האלבום יצא לאור ב-4 בנובמבר 1996 דרך ווארפ. בארצות הברית, האלבום יצא לאור ב-28 בינואר 1997 על ידי סייר רקורדס, כאשר המיני-אלבום Girl/Boy נכלל כרצועות בונוס. מהדורה מחודשת על גבי ויניל יצאה ב-18 בספטמבר 2012.
Richard D. James Album הולחן על ידי ג'יימס במחשב המקינטוש שלו, והשלמתו ארכה זמן רב יותר ממאמציו הקודמים. האלבום כולל ברייקביטים מהירים יותר ותכנות תופים מורכב השואב השפעה מג'אנגל ודראם אנד בייס, בשילוב עם עיבודי מיתרים שופעים, חתימות זמן לא יציבות ומלודיות אמביינט איטיות המזכירות את עבודתו הקודמת של ג'יימס, כמו גם שירה מודולצית של ג'יימס.
Richard D. James Album זכה להצלחה פחותה בבריטניה משני אלבומיו הקודמים של ג'יימס, Selected Ambient Works Volume II ו-...I Care Because You Do. עם זאת, האלבום עדיין שהה במצעד הבריטי, והגיע למקום ה-62 במצעד האלבומים הבריטי למשך שבוע אחד. הוא גם הגיע למקום ה-20 במצעד ה-Heatseekers בארצות הברית, והפך לראשון של ג'יימס שעושה זאת. האלבום זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה, ו-NME דירגו אותו במקום ה-20 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של השנה.
רקע והפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995, ריצ'רד ג'יימס הוציא את שני המיני-אלבומים של Hangable Auto Bulb תחת הכינוי AFX שלו, והתנסה במקצבים מוגזמים בהשראת דראם אנד בייס בסגנון שנקרא דריל נ' בייס.[1] בשנה שלאחר מכן, ג'יימס הוציא את המיני-אלבום Girl/Boy.[2] סגנון מהיר זה של תכנות תופים נוצר בהשראת חברו של ג'יימס, לוק ויברט, שהקליט בסגנון זה בשם Plug.[3] ג'יימס הצהיר כי למרות שעבד עם שלישיות וביטים מסובכים בעבר, ויברט "גרם לי לעשות את זה בקצב מהיר יותר. הוא נתן לי את הניצוץ לעשות את זה מהר יותר, אבל עכשיו אני מנסה לקחת את זה לכל הקצוות".[3] ג'יימס ציין גם את השפעתו של חברו טום ג'נקינסון (הידוע גם בשם Squarepusher). הוא אמר שג'נקינסון וויברט הם "שני האנשים היחידים בסביבה שהם מספיק עקביים בשבילי מבחינה מוזיקלית".[4]
ג'יימס הצהיר כי רוב האלבום הולחן במחשב המקינטוש[3] שלו וכי יצירת האלבום ארכה זמן רב יותר מכל אלבומיו הקודמים.[5] הוא תיאר את גישתו לתכנות תופים, והצהיר כי "לפעמים אני פשוט לוחץ על הקלידים בצורה שהייתי רוצה שהקצב של השירים יישמע. אחר כך אקדיש ארבע שעות להעברת כל התווים לאן שאני רוצה שהם יגיעו".[6] חלק מהרצועות באלבום כוללות את השירה של ג'יימס מודולצית במחשב, בשיר "To Cure a Weakling Child", ג'יימס תמרן את קולו כך שיישמע כמו ילד שנותן הרצאה על ידיים ורגליים.[3][5] עבור העיבודים התזמורתיים באלבום, קנה ג'יימס כינור במכירת מגפי רכב. הוא לימד את עצמו לנגן תו מהכלי על ידי הנחתו על שולחן, נגינת תו ודגימה שלו עבור האלבום.[7] שניים מהשירים, "Fingerbib" ו-"Logan Rock Witch", היו מיועדים בעבר לאלבום אחר שג'יימס עבד עליו בערך באותה תקופה, שנקרא Melodies from Mars, שעדיין לא שוחרר באופן רשמי.
עטיפת האלבום מיוחסת לג'יימס ולג'וני קלייטון.[8] קלייטון לא קיבל קרדיט על עטיפת האלבום, והצהיר כי לימד את ג'יימס כיצד להשתמש בפוטושופ ו"הוא התחיל לשחק עם הדימוי העצמי שלו. זה מה שהוביל לכיסוי הזה".[8]
לחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום שהוא עבודת אלקטרוניקה[9][10] אופיין כ"צלילת ברבור לתוך ג'אנגל ודריל נ' בייס" של ג'יימס על ידי Vice,[11] ותויג כיצירה של IDM על ידי פיצ'פורק,[12] עבודה עם ג'אנגל,[13] דראם אנד בייס[14] ואמביינט ואסיד טכנו בחלק מהקטעים.[14] PopMatters ציין כי "מה שמייחד את האלבום בין יצירותיו הקודמות של ג'יימס הוא הסינתזה של צלילים עדינים וסימפוניים ומקצבים קשים וג'קפטיש", וציין כי האלבום איחד את כניסתו משנת 1995 לתת-ז'אנר הבס קצר הימים.[15] ג'יימס טען כי ההשפעה של מוזיקת הג'אנגל הגיעה מ"כל אחד מאמני הדראם אנד בייס והברייקביט" וכי הוא "תמיד היה בעניין של לנקב דברים אחרים ולעשות משהו שונה".[3] Stereogum ציין כי האלבום מסתמך במידה רבה על תכנות תופים, סמפלינג ו"מורכבויות דיגיטליות אחרות שאחרת לא היו מתקבלות על הדעת ללא מחשבים".[16] הוא כולל גם עיבודי מיתרים שופעים ומרקם קלידים פשוטות הבנויות על הפסקות זמן מרובעות[17] וחתימות זמן לא יציבות.[14] סטיב טיילור מצא את האלבום כאלבום "המפחיד ביותר" של אפקס טווין, עם "מקצבי סטופ-סטארט מוזרים, רעש לבן ומלודיות קשות".[18]
ג'ון בוש מ-Allmusic ציין כי האלבום המשיך את "ההסתערות של ג'יימס לתוך אסיד-ג'אנגל ומוזיקה ניסיונית",[19] וציין כי האלבום היה "קיצוני יותר כמעט מכל הג'אנגל שנעשה באותה תקופה", עם מקצבים מרובדים על מלודיות איטיות יותר שאפיינו את יצירות האמביינט המוקדמות יותר של ג'יימס.[13] פיצ'פורק סבר כי האלבום היה אחד מ"שילובים אגרסיביים של צורות אלקטרוניות שונות", עם "ניגוד כמעט אכזרי בין מרכיביו".[20] Exclaim! הצביע כי שירים כמו "Girl/Boy Song", "Yellow Calx" ו-"Peek 824545201" היו "מבוססים באופן רופף על ג'אנגל".[21] ספין קישר בין השימוש של האלבום בשירה ובסמפל, עטיפת האלבום וכותרתו, וציין כי "Richard D. James Album עשוי להיות האלבום האלקטרוני הראשון שלא רק מגשש אחר נרטיב אלא גם שואף לסוג מופשט של אוטוביוגרפיה".[9]
שחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבריטניה, Richard D. James Album יצא לאור על ידי ווארפ ב-4 בנובמבר 1996.[22] האלבום נכנס למצעד האלבומים הבריטי בשבוע שהסתיים ב-16 בנובמבר 1996 למשך שבוע אחד, שם הגיע למקום ה-62.[23] בבריטניה, האלבום זכה להצלחה פחותה משני אלבומיו הקודמים.[24] הגרסה האמריקאית כללה את המיני-אלבום Girl/Boy כרצועות בונוס.[25] האלבום יצא לאור ב-28 בינואר 1997 על ידי סייר רקורדס.[25] האלבום יצא לאור על גבי תקליטור, קלטת ותקליט.[26] עותקים מוקדמים של האלבום חולקו עם שקית פלסטיק שהכילה את שיערו של ג'יימס.[27] יחד עם ...I Care Because You Do, האלבום יצא מחדש על גבי תקליט ב-18 בספטמבר 2012 על ידי חברת התקליטים 1972.[28] ווארפ הכריזו על הוצאה מחודשת של האלבום על גבי ויניל במשקל 180 גרם ב-8 באוקטובר 2012.[29]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | |
Detroit Free Press | |
אנטרטיינמנט ויקלי | A− |
Muzik | |
פיצ'פורק | 8.4/10 |
רולינג סטון | |
The Rolling Stone Album Guide | |
Spin | 7/10 |
וילג' ווייס | B+ |
בבריטניה, האינדפנדנט נתן לאלבום ביקורת חיובית, וקבע כי "חוש המלודיה האינטואיטיבי שג'יימס התאמץ כל כך להדחיק בשנים האחרונות בא לידי ביטוי גם כן, והתוצאה היא אלבום הפופ הקסום ביותר של השנה: השנה המדוברת היא 2001 לספירה".[30] בצפון אמריקה, פיצ'פורק נתן לאלבום דירוג של 8.4 מתוך עשר, וקבע כי "Richard D. James Album הוא 43.5 דקות של גאונות אלקטרונית טהורה" ו"בדיוק כשהמוח שלך מתחיל להבין תבנית קצבית, הקצב משתנה, פונה שמאלה ומוחץ את פלג הגוף העליון מתחת להגה".[31] הרולינג סטון העניק לאלבום שלושה וחצי כוכבים מתוך חמישה, וציין כי "אפקס טווין משדל תהודה רגשית גדולה מהמכונות שלו" ומשלב "מקצבים מטלטלים, פרגמנטים מלודיים טהורים ורעשים אקראיים לפופ עתידני אלגנטי - אם כי לפעמים מרגיז". עם זאת, הוא גם העיר כי "לא כל ריצ'רד ד. ג'יימס הולך בקלות".[32] מארק וידנבאום מ-The Pulse כינה את האלבום, "בפשטות, תקליט הארט פופ החזק ביותר שהופיע מאז Mister Heartbreak של לורי אנדרסון", שהוגדר על ידי "סדרה של מנגינות מקסימות על גבי חגורה החלטית ומרתקת מבחינה קצבית של כלי הקשה מהירים ומסתובבים".[6] אנטרטיינמנט ויקלי העניק לאלבום ציון A−, וכינה אותו "עבודתו המוזרה והאישית ביותר" של ג'יימס ואמר כי השירים "4" ו-"Girl/Boy Song" חשפו "חום חדש וערמומיות".[33] וושינגטון פוסט נתן לאלבום ביקורת שלילית, והתייחס למוזיקה כ"מרושלת כלאחר יד", "בלגן רועש" ונשמע "כמו בדיחה פרטית".[34]
NME מיקמו את האלבום במקום ה-20 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של שנת 1996.[35] The Wire גם דירג את האלבום במקום ה-50 במצעד אלבומי השנה לשנת 1996.[36] ב-2003, פיצ'פורק דירגו את המצעדהאלבומים המובילים בשנות ה-90 שלהם, כאשר Richard D. James Album דורג במקום ה-40.[20] פיצ'פורק הצהיר כי האלבום אינו "מתוארך בקלות על ידי הטכנולוגיה שלו", ואינו "נשמע מעופש בהשוואה לווריאציות מודרניות".[20] מגזין סלנט דירג את האלבום במקום ה-91 ברשימת 100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-90, ותיאר אותו כ"מוקסם מטקסטורות יותר מכל אלבום אלקטרוני אחר שנוצר אי פעם".[37] ב-2015, Spin מיקם את האלבום במקום ה-71 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של 30 השנים האחרונות.[38] באותה שנה, Exclaim! דירגו את האלבום ברשימת האלבומים של Essential Richard D. James.[21] הביקורת סברה כי האלבום הוא "לא בהכרח אלבום שאתה מיד מתאהב בו", אבל שהוא "מתגמל בלי סוף".[21] איבנינג סטנדרד הכתיר אותו בין "אלבומי האלקטרוניקה המשפיעים ביותר ב-20 השנים האחרונות".[10]
האלבום הוצב ברשימות רבות של סוף העשור.[39] על פי אתר Acclaimed Music, המשתמש בסטטיסטיקה כדי לייצג באופן מספרי את קבלת הקהל בקרב המבקרים, Richard D. James Album הוא האלבום ה-776 המהולל ביותר בכל הזמנים, נכון לשנת 2017. זהו גם אלבומו השני של ג'יימס שעטור שבחים, אחרי Selected Ambient Works 85–92.[39] ב-2019, Reverb כינה את האלבום "אולי אלבום IDM הידוע ביותר בכל הזמנים" ו"סימן שיא" לז'אנר.[40]
שימוש במדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים מהאלבום שימשו במספר פרסומות טלוויזיה שונות. "To Cure a Weakling Child" שימש במסע פרסום טלוויזיוני מתוקשר עבור חברת הסלולר אורנג'.[41] השיר "4" שימש בפרסומת של ממשלת ארצות הברית נגד סמים, כמו גם בפרסומת בארצות הברית לספיישל אולימפיקס. "Girl/Boy Song" שימש בפרסומת של בנק אוף אמריקה.[42]
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השירים נכתבו והופקו על ידי "Me" (ריצ'רד ד. ג'יימס).
מהדורות פיזיות בבריטניה ודיגיטליות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | 4 |
3:37 | |||||||
2. | Cornish Acid |
2:14 | |||||||
3. | Peek 824545201 |
3:05 | |||||||
4. | Fingerbib |
3:48 | |||||||
5. | Carn Marth |
2:33 | |||||||
6. | To Cure a Weakling Child |
4:03 | |||||||
7. | Goon Gumpas |
2:02 | |||||||
8. | Yellow Calx |
3:04 | |||||||
9. | Girl/Boy Song (NLS mix) |
4:52 | |||||||
10. | Logan Rock Witch |
3:33 | |||||||
משך כולל: |
32:51 |
רצועות בונוס במהדורה אמריקאית (Girl/Boy EP) | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
11. | Milkman |
4:09 | |||||||
12. | Inkey$ |
1:24 | |||||||
13. | Girl/Boy (£18 Snare Rush mix) |
1:57 | |||||||
14. | Beetles |
1:31 | |||||||
15. | Girl/Boy (Redruth mix) |
1:37 | |||||||
משך כולל: |
43:29 |
קרדיטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרדיטים מהכריכה האחורית של האלבום
- אפקס טווין (קרדיט כ-"Me") - כותב, מפיק, עטיפה
- ג'וני קלייטון - עטיפה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על האלבום Richard D. James Album באתר MusicBrainz
- מידע על האלבום Richard D. James Album באתר AllMusic
- האלבום Richard D. James Album באתר Discogs
- האלבום Richard D. James Album באתר ספוטיפיי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Condé Nast, AFX: Hangable Auto Bulb, Pitchfork (באנגלית אמריקאית)
- ^ Aphex Twin The Contrarian, web.archive.org, 2017-07-03
- ^ 1 2 3 4 5 Peter Kirn, Keyboard Presents the Evolution of Electronic Dance Music, Backbeat Books, 2011-11-01, ISBN 978-1-61713-446-3. (באנגלית)
- ^ Aphex Twin interview- Perfect Sound Forever, web.archive.org, 2008-06-11
- ^ 1 2 From the Vaults: An interview with Aphex Twin › Electronic Beats, web.archive.org, 2015-06-21
- ^ 1 2 Widenbaum, Marc, Eponymous Rex Article, The Pulse Magazine, מרץ 1997
- ^ The Aphex Twin. By Ben Thompson : Articles, reviews and interviews from Rock's Backpages., web.archive.org, 2015-09-06
- ^ 1 2 We Spoke to Johnny Clayton, the Guy Who Made Aphex Twin Creep Us Out | Thump, web.archive.org, 2016-04-28
- ^ 1 2 SPIN - Google Books, web.archive.org, 2017-02-25
- ^ 1 2 Robin de Peyer, Aphex Twin blimp spotted in London sparks speculation over DJ's return, Evening Standard, 2014-08-18 (באנגלית)
- ^ Aphex Twin's 'Richard D. James Album' Is Still Inventively Immature 20 Years Later - Thump, web.archive.org, 2017-04-10
- ^ The 50 Best IDM Albums of All Time - Page 5 | Pitchfork, web.archive.org, 2017-05-08
- ^ 1 2 Richard D. James Album - Aphex Twin | Songs, Reviews, Credits, Awards | AllMusic, web.archive.org, 2015-04-24
- ^ 1 2 3 Holy Hell! The Richard D. James Album Turns 20 - Spectrum Culture, web.archive.org, 2017-02-04
- ^ 25 Years of Aphex Twin's 'Richard D. James' Album, PopMatters, 2021-11-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Aphex Twin – Richard D. James Album (1996) Stereogum, web.archive.org, 2016-12-24
- ^ 17. Aphex Twin, 'The Richard D. James Album' (Warp, 1996) | The 30 Greatest EDM Albums of All Time | Rolling Stone, web.archive.org, 2016-12-07
- ^ Steve Taylor, The A to X of Alternative Music, A&C Black, 2006-09-27, ISBN 978-0-8264-8217-4. (באנגלית)
- ^ Aphex Twin Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Staff Lists: Top 100 Albums of the 1990s | Features | Pitchfork, web.archive.org, 2015-04-20
- ^ 1 2 3 An Essential Guide to Richard D. James, web.archive.org, 2016-02-01
- ^ WARP | Releases | Richard D. James Album, web.archive.org, 2015-04-21
- ^ Official Charts Company, web.archive.org, 2015-05-02
- ^ APHEX TWIN, Official Charts, 1992-05-09 (באנגלית)
- ^ 1 2 Richard D. James Album - Aphex Twin | Release Info | AllMusic, web.archive.org, 2016-03-12
- ^ Richard D. James Album - Aphex Twin | Releases | AllMusic, web.archive.org, 2017-04-13
- ^ Seven, 120 essential pop albums, The Telegraph, 13 January 2008
- ^ Aphex Twin reissues …I Care Because You Do and Richard D. James Album | Consequence of Sound, web.archive.org, 2016-09-09
- ^ Aphex Twin's '...I Care Because You Do' and 'Richard D. James Album' Get Vinyl Reissues, web.archive.org, 2015-07-22
- ^ n2:0951-9467 - Search Results, www.worldcat.org
- ^ Aphex Twin: The Richard D. James Album: Pitchfork Review, web.archive.org, 2005-03-07
- ^ Richard D. James Album : Aphex Twin : Review : Rolling Stone, web.archive.org, 2009-07-28
- ^ Richard D. James | Music Review | Entertainment Weekly, web.archive.org, 2009-04-21
- ^ Preview unavailable - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ Albums and Tracks of the Year for 1996 - NME.COM, web.archive.org, 2013-05-09
- ^ The Wire - 1996 Rewind, web.archive.org, 2014-02-15
- ^ The 100 Best Albums of the 1990s | Feature | Slant Magazine, web.archive.org, 2015-04-29
- ^ The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014) | SPIN - Page 4, web.archive.org, 2015-08-18
- ^ 1 2 Acclaimed Music - Aphex Twin, web.archive.org, 2016-09-09
- ^ Musical Instruments For Sale - New & Used Music Gear, reverb.com (באנגלית)
- ^ Advert for Orange Text Messaging (1997), נבדק ב-2023-10-27
- ^ Space Age Bachelor: Aphex Twin : Mad Musician or Investment Banker?, web.archive.org, 2008-05-21