שיחה:מיסה
הוספת נושאמיסה היא גם יצירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור]כמו שכתוב בערך, מיסה היא גם סוג של יצירה מוזיקלית. לכן, אני ממליץ שהערך מיסה יעסוק ביצירה המוזיקלית והערך סעודת האדון בטקס הדתי, ובראש הערך מיסה יתווסף פירוש נוסף שיפנה לסעודת האדון. ערןב 16:30, 4 באוקטובר 2006 (IST)
מסכים DanielSchwake 16:49, 4 באוקטובר 2006 (IST)
שם הערך
[עריכת קוד מקור]אני מציע להחזיר ל"מיסה", השם המקובל יותר והמוכר יותר, שהוא גם השם בוויקיפדיות הזרות. נכון להיום, המיסה היא קודם כל תפילה נוצרית, ושם הערך הנוכחי אינו מצביע על כך. גם אין שום סיכוי שמישהו יגיע לערך בשם "סעודת האדון" שלא דרך הפניה. אביעד המקורי 02:32, 27 בינואר 2007 (IST)
- בעדST 02:43, 27 בינואר 2007 (IST)
- בעד גוגל: "סעודת האדון" 400 תוצאות, "טקס מיסה" 15,000 תוצאות. יש בכלל שאלה? עמית 10:10, 27 בינואר 2007 (IST)
הערות
[עריכת קוד מקור]- הכנסייה הקתולית - מאפשרת שטקס זה יעשה מדי פעם באותו יום על אותו מזבח.
- הכנסייה הקופטית - בין טקס לאחר על אותו מזבח 9 שעות, וצריך צום לפני זה.
- אצל הפרוטסטנטים טקס זה נעשה כזכרון
- הסעודה לא נחשבת כסמלית
- טקס המיסה מבוסס גם על :
- "הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ." (יוֹחָנָן פֶּרֶק ו 56)
- "אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם." (יוֹחָנָן פֶּרֶק ו 51)
- "אֲשֶׁר בּוֹ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים" (אִגֶּרֶת שָׁאוּל אֶל הַקּוֹלוֹסִים פֶּרֶק א 14)
- "כּוֹס הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים עָלֶיהָ, הַאֵין הִיא הִתְחַבְּרוּת לְדַם הַמָּשִׁיחַ? הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ בּוֹצְעִים, הַאֵין הוּא הִתְחַבְּרוּת לְגוּף הַמָּשִׁיחַ?" (אִגֶּרֶת שָׁאוּל הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַקּוֹרִינְתִּים פֶּרֶק י 16)
איפה אפשר להוסיף את זה?
אתנסיוס - נוצרי גאה :-) 22:27, 3 בפברואר 2007 (IST)
סעודת האדון/מיסה
[עריכת קוד מקור]סעודת האדון (Eucharist) ומיסה (Mass) אינם זהים. הערך הנוכחי מקביל ל-Mass, ולכן אני רואה צורך בערך נפרד לסעודת האדון. ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה 02:45, 1 בנובמבר 2010 (IST)
הערה
[עריכת קוד מקור]לא מצויין באיזו תדירות משתתף המאמין בטקס מאין זה85.64.210.99 16:58, 29 במאי 2013 (IDT)
עוד מידע על סקרמנט המיסה
[עריכת קוד מקור]סקרמנט המיסה הייתה הסעודה האחרונה של ישו-סמל המבטא את הקרבתו של ישו למען המין האנושי(הוא לקח את האשמה על עצמו). צליבתו של ישו היה מעשה הקורבן עצמו. ישו-על פי השקפת הנוצרים הקריב את עצמו על צלב כדי לגאול את האדם מחטא הקדמון-חטא- אדם וחווה...חטא שבעקבותיו רבצה קללה על המין האנושי כולו. כך נפתחה לאדם הדרך לגאולה.
סקרמנט הסעודה האחרונה משחזר את סעודתו של ישו והשתתפותו של הנוצרי בטקס ההופך אותו לשותף בקורבן גאולת ישו ומאפשרת את גאולת נפשו.
טעויות רבות
[עריכת קוד מקור]הערך (יחד עם כל ערכי נצרות נוספים) צריך לעבור עריכה מאסיבית. אני אנסה לרכז את עיקרי הטעויות כאן:
- סעודת האדון או המיסה (מלטינית: Missa) היא אחד הסקרמנטים של הנצרות המערבית. המיסה היא לא סקרמנט. בין 7 הסקרמנטים יש את האוכריסטיה, אך המיסה והאוכריסטיה אינם היינו הך.
- בו המאמינים אוכלים לחם ושותים יין המייצגים את דמו וגופו של ישו, כפי שציווה ישו על שליחיו בסעודה האחרונה. לא ברור מה הכוונה - האם הנוצרים עצמם מאמינים שהלחם והיין מייצגים את גופו ודמו של ישוע? התשובה לכך היא לא. המאמינים רואים בלחם ובדם כבשרו ודמו של ישוע המשיח, לא כסמל, אבל כשינוי מטפיזי של הלחם לבשר והיין לדם (בכנסייה הקתולית, אורתודוקסית וכו׳) - להבדיל מהכנסייה האנגליקנית, והכנסייה הלותרנית שמאמינות כל אחת בנוכחות של ישוע בלחם וביין אבל לא מאמינות בטרנסובסטנציאציה.
- "קחו, אכלו, זהו בשרי". בכך מדמה הכומר את שבירת גופו של ישו על הצלב. מי שרשם את זה עשה מישמש של מושגים ועקרונות, ברמה שקשה להבין את מטרתו המקורית. (גופו של ישוע לא נשבר על הצלב: יוחנן י"ט 33, 36 – כשבאו אל ישוע וראו שהוא כבר מת, לא שברו את שוקיו… הדברים האלה אירעו כדי שיתקיים הכתוב: "ועצם לא-תשברו בו".)
- במהלך הטקס המאמינים מדמים באופן דוגמתי בלבד שהלחם והיין הופכים לדמו ולגופו של ישו (טרנסובסטנציאציה), ועל ידי אכילתם עובר חסדו של ישו למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם. בשרו לא הופך לבשרם ודמו לא נמהל בדמם. זאת פרשנות די מרחיקה לכת ולא מבוססת באמונה הנוצרית.
- טקס זה התפתח מנוהגם של נוצרים בכנסייה הקדומה לקיים סעודות לכל חברי הקהילה. בשל הרדיפות נגד נוצרים (אנ') הפכה הסעודה הגדולה לסעודה סמלית, וגם לאחר התנצרותה של האימפריה הרומית לא שונה הנוהג. יש להרחיב ולהביא מקורות. יש תאוריות מקבילות וסותרות.