The Madcap Laughs

*The Madcap Laughs*
	אלבום אולפן מאת סיד בארט
יצא לאור	3 בינואר 1970
הוקלט	28 במאי 1968 – אוגוסט 1969 באולפני אבי רוד
מקום הקלטה	אולפני אבי רוד
סוגה	פולק רוק פסיכדלי
שפה	אנגלית
אורך	37:47 (תקליט מקורי) 57:12 (הוצאה מחודשת בתקליטור)
חברת תקליטים	Harvest/EMI ; Capitol Records (ארצות הברית)
הפקה	סיד בארט, פיטר ג'נר, מלקולם ג'ונס, רוג'ר ווטרס ודייוויד גילמור
The Madcap Laughs; (1970)	Barrett; (1970)

The Madcap Laughs (בתרגום חופשי "האימפולסיבי צוחק", מתורגם לעיתים בטעות כ"הכובען המטורף צוחק") הוא אלבום הסולו הראשון של סיד בארט לאחר שעזב את פינק פלויד (או פוטר), בלייבל הארווסט של EMI.

שם האלבום לקוח משורה מהשיר "Octopus" שכלול בו: "The Madcap laughed at The Man on The Border".

האלבום מורכב בחלקו משירי רוק פסיכדליים בהם מלווים את בארט חברי להקת סופט מאשין, וברובו משירי פולק בהם בארט מלווה את עצמו בגיטרה אקוסטית. יוצא דופן באלבום הוא "No Man's Land", שיר רוק בעל צליל יותר מלוכלך שנעשה בו שימוש בדיסטורשן. האלבום מכיל כמה שירים קלילים ושמחים, אך ברוב השירים, המילים הן אפלות, מטרידות ומלאות כאב. המילים ברוב השירים מפותלות ומלאות מטאפורות, ומשקפות את עולמו הפנימי העשיר של בארט. בראיון איתו נשאל בארט "אולי תדפיס את המילים על העטיפה בפעם הבאה?". בארט צחק ואמר "כן, זה רעיון טוב." השיר "Golden Hair" נכתב על ידי ג'יימס ג'ויס והולחן על ידי בארט.

תהליך ההקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארט החל להקליט עם המנהל של פינק פלויד שנעשה למנהל שלו, פיטר ג'נר, במאי 1968. למרות שהסשנים הקצרים הניבו חומר ראוי, הפרויקט נדחה בכמעט שנה.

באפריל 1969, מלקולם ג'ונס לקח על עצמו את הפרויקט ובארט החל לעבוד על חומר חדש יותר ועל ההקלטות הישנות. נגני האולפן היו חברי להקת סופט מאשין וג'רי שירלי, מתופף להקת Humble Pie. סגנון העבודה של בארט, שהיה לעיתים קרובות לא ממוקד, הרגיז את צוות ההפקה ולאחר כמה סשנים מפוזרים, דייוויד גילמור ורוג'ר ווטרס נקראו לעזור. בתהליך ההקלטה הלא רגיל של האלבום, בארט יצר רצועה בה הוא שר ומנגן בגיטרה אקוסטית, ונגני האולפן הוסיפו עליה את נגינתם. נגינתו ושירתו של בארט היו בלתי צפויים - הוא דילג על פעימות או הוסיף אותן באופן שנראה אקראי, או שניגן תו אחד למשך זמן ואז חזר באופן בלתי צפוי לחלק העיקרי של השיר. נגינתו הייחודית תסכלה את נגני האולפן, וניתן לשמוע במספר שירים שהם אינם בטוחים במבנה השירים, ולא עומדים בקצב של בארט (רוברט וייאט סיפר בראיון שהמוזיקאים היו שואלים את בארט "באיזה סולם זה, סיד?" והוא היה משיב "כן" או "זה מצחיק".) בארט לא נתן למוזיקאים לעשות חזרות או להקליט מחדש את הנגינה והתעקש שהם נשמעים טוב. במספר שירים ניתן לשמוע את בארט מדבר עם הצוות - אחד המקרים המפורסמים הוא השיר "If It's In You", בו בארט מזייף בהתחלה וקולו עולה לצווחה, ולאחר מכן הוא אומר שיתחיל שוב.

לאחר מספר חודשים של הקלטות מקוטעות, האלבום הושלם לבסוף.

השיר "Octopus" יצא כסינגל בנובמבר 1969 והאלבום יצא בינואר 1970. הוא הגיע למקום 40 במצעד המכירות בבריטניה, וקיבל ביקורות טובות.

בשנת 1993 האלבום יצא מחדש עם רצועות בונוס - הקלטות אלטרנטיביות של מספר שירים.