סופט מאשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופט מאשין
מקום הקמה קנטרברי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קנטרברי, אנגליה
תקופת הפעילות 1966–1984 (כ־18 שנים)
סוגה קנטרברי
פיוז'ן
רוק מתקדם
רוק פסיכדלי
חברת תקליטים ABC, קולומביה, Harvest
EMI
softmachine.org
פרופיל ב-IMDb
חברים
Mike Ratledge
John Etheridge
Theo Travis
דייוויד אלן
רוברט ואייט
Kevin Ayers
John Marshall עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
דייוויד אלן
רוברט וויאט
קווין איירס
אלטון דין
יו הופר
מייק רטלדג'
רוי באבניגטון
קרל ג'נקינס
ג'ון מרשל
סטיב קוק
אלן ריקמן
אלן הולדסוורת'
ג'ון הת'רידג'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופט מאשין (אנגלית: Soft Machine,"מכונה רכה") הייתה להקת רוק בריטית מהעיר קנטרברי, אשר נקראה על שם ספרו של ויליאם ס. בורוז. הלהקה היא אחת מהלהקות החשובות ביותר בסצנת הקנטרברי, ומחלוצות הרוק המתקדם.

ההתחלה, פסיכדליה ופיוז'ן ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשנת 1966 על ידי רוברט וויאט (תופים, שירה), קווין איירס (גיטרה בס, גיטרה, קולות), דייוויד אלן (גיטרה), מייק רטלדג' (קלידים) ובהופעות הראשונות גם הגיטריסט האמריקאי לארי נוולין.

באוקטובר 1967, לאחר שהיה ארעית קצרה בצרפת, נמנעה מאלן האוסטרלי כניסה מחודשת לאנגליה, והלהקה נאלצה להמשיך כשלישייה. אלן חזר לפריז וייסד את להקת גונג. הלהקה זכתה להיות להקת החימום של סיבוב ההופעות של ג'ימי הנדריקס בצפון אמריקה בשנת 1968. אלבומה הראשון של הלהקה, The Soft Machine, שהיה בסגנון רוק פסיכדלי הוקלט בסיום החלק הראשון של סיבוב ההופעות בניו יורק. כשחזרו לאנגליה הצטרף ללהקה אנדי סאמרס, מי שעתיד להיות הגיטריסט של להקת הפוליס. לאחר שבועיים של חזרות, נסעה הרביעייה המחודשת בחזרה לארצות הברית להמשך סיבוב ההופעות, והופיעו כמה הופעות סולו לפני שחזרו להופיע עם הנדריקס. בינתיים פוטר סאמרס בעקבות התעקשותו של איירס על כך. לאחר סיבוב ההופעות עזב איירס את הלהקה, וויאט נשאר בארצות הברית כדי להקליט דמואים לאלבום סולו, והלהקה לא התאחדה שוב עד ינואר 1969.

בינואר 1969, צרפה הלהקה את יו הופר כבסיסט והקליטה את אלבומה השני, Volume Two. באמצע אותה השנה הקליטה הלהקה (ללא קרדיט) באלבום הבכורה של קריירת הסולו של סיד בארט, "The Madcap Laughs". לקראת סוף שנת 1969 הפכה השלישייה לשביעייה, עם צירופם של ארבעה נשפנים, אך רק הסקסופוניסט אליוט דין נשאר כעבור כמה חודשים. הרביעייה הנותרת (וויאט, הופר, רטלדג' ודין) הקליטה את האלבומים Third ו-Fourth, עם נגנים אורחים רבים, בעיקר נגני ג'אז. Fourth, היה האלבום הראשון של הלהקה שהיה אינסטרומנטלי לחלוטין, והאחרון שבו השתתף וויאט.

תקופת פוסט - וויאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חילוקי דעות פנימיים לגבי כיווניה המוזיקליים של הלהקה, עזב וויאט את הלהקה בשנת 1971, וייסד את להקת "Matching Mole" (משחק מילים על השם סופט מאשין בצרפתית). הוא הוחלף על ידי מתופף הג'אז האוסטרלי פיל הווארד, אבל חילוקי דעות מוזיקליים הובילו את הווארד לעזוב בשנת 71' לאחר הקלטה של מחצית מהאלבום Fifth (שיצא ב-1972), ומספר חודשים אחר כך, הובילו גם לעזיבתו של דין. הם הוחלפו על ידי ג'ון מרשל (תופים), ולהקלטות האלבום Six (ב-1973) קארל ג'נקינס (אורגן), שניהם חברים לשעבר בלהקת Nucleus, שהפכו את הצליל של הלהקה לסגנון הנוטה עוד יותר לפיוזן ג'אז. בשנת 1973, לאחר הוצאת האלבום Six, עזב הופר את הלהקה והוחלף על ידי רוי באבינגטון, גם הוא חבר להקת Nucleus לשעבר, ואשר תרם כבר לאלבומים Fourth ו-Fifth תפקיד של קונטרבס. הרביעייה החדשה (באבינגטון, ג'קינס, מרשל ורטלדג') הקליטו את האלבום Seven (ב-1973). לאחר הוצאת האלבום החליפה הלהקה חברת תקליטים, ועברה מקולומביה רקורדס ל-הארבסט רקורדס. לקראת האלבום Bundles (ב-1975) הצטרף ללהקה הגיטריסט אלן הולדסוורת'. ובאלבום Softs, אלבום האולפן הרשמי האחרון של הלהקה, הוחלף הולדזוורת' בג'ון הת'רידג'. בשלב מוקדם של ההקלטות עזב גם רטלדג', חבר ההרכב המקורי האחרון שנותר. מספר הקלטות בשנת 1977 (בעיקר מהופעות) יצאו כאלבומה האחרון של הלהקה כלהקה פעילה Alive and Well. השם סופט מאשין שימש גם להקלטת האלבום Land of Cockayne, (אף על פי שממשתתפי האלבום הזה רק הולדזוורת' היה חלק מההרכב, וריי וורליי שניגן תקופה קצרה עם הלהקה) ולסבב הופעות קצר בהשתתפות מספר חברי הרכב לשעבר.

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופט מאשין בוויקישיתוף