The Smiths (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
The Smiths
The Smiths The Smiths.jpg
אלבום אולפן מאת הסמית'ס
יצא לאור 20 בפברואר 1984
הוקלט 1983
סוגה אינדי פופ, רוק אלטרנטיבי
אורך 45:36
חברת תקליטים Rough Trade (בריטניה), Sire (ארצות הברית)
הפקה ג'ון פורטר
כרונולוגיית הסמית'ס
The Smiths
(1984)
Meat Is Murder
(1985)
סינגלים מ-The Smiths
  1.  ?What Difference Does It Make
    תאריך יציאה: 16 בינואר 1984

The Smiths הוא אלבום הבכורה של הלהקה הבריטית הסמית'ס, שיצא לאור ב-20 בפברואר 1984. האלבום הגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי, היה פופולרי בקרב המבקרים והציבור הרחב כאחד וביסס את מעמדה של הסמית'ס כאחת הלהקות הבולטות בשנות ה-80 בבריטניה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוחתמו בחברת התקליטים העצמאית Rough Trade, החלו הסמית'ס בהכנות לקראת הקלטת אלבומם הראשון ב-1983. בעצתו של מנהל חברת התקליטים, ג'ף טרוויס, הלהקה בחרה בטרוי טייט (גיטריסט הלהקה The Teardrop Explodes לשעבר) כמפיק להקלטות, שנערכו באולפני אלפנט בוואפינג. במשך חודש אחד הקליט ההרכב 14 שירים.

במהלך הופעה ב-BBC באוגוסט 1983, פגשה הלהקה את המפיק ג'ון פורטר. טרוויס, שלא היה מסופק מההקלטות עם ארוי טייט, נתן לפורטר קסטה עם השירים בתקווה כי הוא יוכל לעשות להם מיקס מחודש. פורטר אמר לטרוויס שההקלטות "לא מכוונות ולא מתוזמנות" והציע להקליט מחדש את האלבום בעצמו. סולן הלהקה מוריסי, שרק שבוע לפני כן שיבח בתקשורת את העבודה עם טייט, הסכים להקלטה המחודשת ואיתו גם טרוויס והגיטריסט ג'וני מאר.

הסמית'ס החלו לעבוד עם פורטר בספטמבר 1983. כיוון שהיו באמצע סיבוב הופעות, נאלצה הלהקה להקליט את האלבום מחדש בהדרגה. ההקלטות החלו באולפני מטריקס בלונדון, בעוד רוב העבודה התבצעה במהלך שבוע אחד בפרבר של מנצ'סטר. ההקלטה האחרונה נערכה באולפני עדן בלונדון בנובמבר אותה שנה. לאחר שהאזין למיקס סופי של האלבום, מוריסי אמר לפורטר וטרוויס שהאלבום "לא מספיק טוב". עם זאת, הסולן אמר שמכיוון שהעבודה על האלבום עלתה 6,000 ליש"ט, " [הם אמרו ש]הוא חייב לצאת, אין דרך חזרה".

עטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום עוצבה על ידי מוריסי. היא מעוטרת בתמונתו של השחקן האמריקאי ג'ו דלסנדרו מתוך סרטו של אנדי וורהול מ-1968, Flesh. תמונתו של מוריסי על חלקה הפנימי של העטיפה צולמה בהופעה בלונדון על ידי רומי מורי, שלימים הפך לבסיסט של הלהקה Gun Club.

השפעה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים Reel Around the Fountain ו-The Hand That Rocks the Cradle זכו לביקורות שנויות במחלוקת כאשר מספר צהובונים בבריטניה טענו כי הם עוסקים בפדופיליה, טענה שהלהקה התנגדה לה בתקיפות.

שיר נוסף באלבום שגרם למחלוקות הוא Suffer Little Children, העוסק ברציחות המור. הדבר עורר מהומה לאחר שסבו של אחד הילדים שנרצחו שמע את השיר מתנגן בפאב וחש כי הלהקה מנסה למסחר את הרציחות. לאחר פגישה עם מוריסי, הוא קיבל את הטענה כי השיר הוא התחקות כנה אחר השפעתן של הרציחות. לאחר מכן יצר מוריסי קשרי חברות עם אן ווסט, אמה של אחת הקורבנות המוזכרת בשמה בשיר.

מבקר המוזיקה גארי מלהולנד תיאר את האלבום כ"אלבום בכורה על התעללות בילדים. ההפקה הייתה תפלה וקודרת, אבל הוא בכל זאת הצליח לצייר את העיר מנצ'סטר באופן שונה משמעותית מאיאן קרטיס ומארק אי. סמית".

המגזין Slant הציב את האלבום במקום ה-51 ברשימת "האלבום הטובים של שנות ה-80" בטענה כי "אין סיבה שתלמיד חריף ומתוסכל מינית של אוסקר ויילד שאהב פאנק אבל נהם כמו סינטרה מקולקל היה צריך להתאחד עם גיטריסט חדשני שהשפעותיו היו כה מגוונות שאי אפשר להבחין בהן וליצור את אחד מצמדי כותבי השירים הטוב ביותר של שנות ה-80".

בשנת 1989 הוצב האלבום במקום ה-22 ברשימת 100 האלבומים הגדולים של שנות ה-80 של המגזין Rolling Stone, וב-2003 הוא הופיע במקום ה-481 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין. האלבום הוצב במקום ה-473 ברשימה מעודכנת של המגזין ב-2012.

סדר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
1. Reel Around the Fountain 5:58
2. You've Got Everything Now 3:59
3. Miserable Lie 4:29
4. Pretty Girls Make Graves 3:24
5. The Hand That Rocks the Cradle 4:38
6. Still Ill 3:23
7. Hand in Glove 3:25
8. ?What Difference Does It Make 3:51
9. I Don't Owe You Anything 4:05
10. Suffer Little Children 5:28
  • השיר This Charming Man נכלל כרצועה מספר 6 באלבום בכל הוצאתיו בארצות הברית תחת חברת התקליטים Sire (תקליט, דיסק וקסטה), ובהוצאה על קסטה של Rough Trade בבריטניה. משנת 1992, כאשר WEA רכשה את הקטלור של הסמית'ס, כמעט כל ההוצאות המחודשות של האלבום ברחבי העולם כוללות את השיר, למעט ההוצאה של Rhino Records בתקליט מ-2009 בבריטניה ובארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]