עיתונות צהובה
עיתונות צהובה (ביחיד: צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי-איכותית, העוסקת בעיקר ברכילות, מין ושערוריות ובהן שערוריות מין, ופונה לרגשותיו ויצריו של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה, עריכה ועיצוב סנסציוניות.[1]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר פרנק לותר מוט מונה חמישה מאפיינים לתקשורת צהובה[2]:
- שימוש בכותרות ענק, שתפקידן להמם את הקורא גם כשהן עוסקות בנושאים שוליים או בידיעות שיש מעט מאוד אינדיקציות לנכונותן.
- שימוש מרובה בחומר חזותי, דוגמת תמונות, ציורים, רישומים, קריקטורות, לוחות וגרפים.
- שימוש במאמרים פסבדו מדעיים על חידושים והמצאות במדע שתפקידם להנעים ולהחניף לקורא בניסיון לגרום לו להרגיש משכיל. מאמרים אלו עוסקים בדרך כלל בחידושים בעלי ערך שולי או מפוקפק.
- העדפת סיקור שערוריות ציבוריות. לעיתים יש לשערוריות אלו ערך ציבורי-חברתי, דוגמת שערוריות שחיתות וחריגה מנורמות, לעיתים העיתון הצהוב יעדיף להיכנס לאספקטים האישיים של אנשי ציבור.
- הזדהות והשתתפות עם הצד החלש בסיפור, האנדרדוג.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלה "צהוב" התייחסה לספרים ומגזינים זולים כבר ב-1846, על שום הכריכות הצעקניות ששימשו לעטיפתן (במיוחד סדרת הקומיקס "הילד הצהוב"). המונח "עיתונות צהובה" היה בשימוש כבר אז לתיאור "עיתוני השחיתויות", שהתריעו על שחיתויות, אמיתיות או מזויפות, בקרב אנשי ממשל, ועיתונים אלו הודפסו על נייר לא מעובד שהיה בעל גוון צהבהב.
מושגים דומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיסאינפורמציה- מידע שגוי או מטעה[3]
- דיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון[3]
- פייק ניוז (חדשות כזב) - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית[4]
- חדשות שקריות - ידיעה חדשותית המציגה מידע שגוי, באופן לא מכוון[5]
- סקנדל עיתונאי - סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון[6] בעל הד תקשורתי רחב
- עיתונות צהובה - ידיעה חדשותית המשתמשת בכותרות מרעישות, מידע מוגזם או שמועות[5]
- שופר - כלי תקשורת המשמש לתעמולה של הממשל
- תעמולה - הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
- שמועה - טענה המופצת באופן נרחב למרות שהיא טרם אומתה[7]
- אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק[7]
- תאוריית קונספירציה - נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות[7]
- הכחשת המציאות - הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה[8]
צהובונים בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]צהובונים קיימים בעולם כולו, וכמה מהם ידועים ומפורסמים: ה"סטאר", ה"סאן" וה"נשיונל אינקוויירר" האמריקאיים; וה"סאן", ה"דיילי מירור", ה"דיילי סטאר" והניוז אוף דה וורלד הבריטיים. היבטים אופייניים של "עיתונות צהובה", כגון עיסוק במין ובפורנוגרפיה, מאפיינים פחות את העיתונות האמריקאית ויותר את האירופית. "צהובונים" נפוצים גם בכל רחבי אירופה, אוסטרליה, הודו, קנדה וברזיל.
בישראל לא היו קיימים צהובונים שהוגדרו ככאלו. בעיתונים שונים, דוגמת "אנשים" או "24", היו מספר עמודי רכילות הדומים לעמודי צהובונים, אבל הם כללו גם כתבות עיתונאיות בסגנון מסורתי. גם בעיתונים כמו העולם הזה או חדשות פורסמו שערוריות רבות, אך אלו היו לצד כתבות איכותיות, כך שלא ניתן להגדירם כצהובונים. בעידן האינטרנט שימוש בכתיבה צהובה פופולרית כיוון שכל כניסה לקישור מכניסה פרסומת לגולש המכניסה כסף לאתר. כל אלו מביאות לכותרות פרובוקטיביות ולכתבות אשר מושכות קהל גולשים גם אם אין להן איכות עיתונאית כלשהי. אתרים אשר ניתן לסווג כצהובונים מהבחינה הזאת הם וואלה ואייס. אך גם מעריב אונליין ו-ynet יכולים להכניס תוכן "צהוב" מסיבות כלכליות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוזי אלידע, העולם בצהוב : לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015.
- עוזי אלידע, עיתונות ׳צהובה׳ מול עיתונות ׳הגונה׳ - העימות על דמות העיתונות העברית בשנות העשרים, קשר, גליון 26, נובמבר 1999, עמ׳ 37-48
- עוזי אלידע, “עיתונות ׳צהובה׳ ומסעי צלב עיתונאים : ׳דאר היום׳ ופרשת רופין״, ישראל, גיליון 24, 2016, עמ׳ 329-353
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורן פרסיקו, צהוב זה דווקא טוב, באתר העין השביעית, 16 במאי 2009
- אורן פרסיקו, מי החליט מהן החדשות הראויות לדפוס, באתר העין השביעית, 25 באוגוסט 2009
- עיתונות צהובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לאקלן קרטרייט, הייתי עורך בכיר בנשיונל אינקוויירר. האם אוכל לסלוח לעצמי על מה שעשינו בשביל טראמפ?, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיתונות צהובה, באתר העין השביעית, 30 במרץ 2008
- ^ Mott, Frank Luther (1941). American Journalism. p. 539. ISBN 9780415228947.
- ^ 1 2 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
- ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
- ^ 1 2 Chih-Chien Wang, Fake News and Related Concepts: Definitions and Recent Research Development, Contemporary Management Research 16, 2020-09-12, עמ' 145–174 doi: 10.7903/cmr.20677
- ^ Mark Blach-Ørsten, Jannie Møller Hartley, Maria Bendix Wittchen, Fabrication and erroneous information: Exploring two types of news media scandals as critical incidents in journalism, Journalistica 15, 2021-12-02 doi: 10.7146/journalistica.v15i1.125395
- ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, פברואר 2023
- ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, 2023-11-17 (באנגלית)