Z39.50

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Z39.50 הוא תקן בינלאומי של פרוטוקול תקשורת שרת-לקוח, לשכבת היישום המשמש לחיפוש ואחזור מידע ממסד נתונים מעל רשת תקשורת ב TCP/IP. הוא מכוסה על ידי תקן ANSI/NISO Z39.50, ותקן ISO 23950. המתחזק הרשמי של התקן היא הסוכנות האמריקאית "ספריית הקונגרס".

Z39.50 נמצא בשימוש נרחב בספריות גדולות מקוונות, לעיתים קרובות מוטמע במערכות ספרייה משולבות ותוכנות של ניהול רשומות ביבליוגרפיות. חיפושים בין-ספרייתיים הם לעיתים קרובות מיושמים עם שאילתות המבוססות Z39.50.

עבודה על פרוטוקול Z39.50 החלה בשנות ה-1970, ועודכנה עם גרסאות ב-1988, 1992, 1995 ו-2003. שפת השאילתות הנפוצה CQL (ראשי תיבות של: Contextual Query Language, נקראה בעבר Common Query Language) מבוססת על הסמנטיקה של Z39.50.[1]

ניהול חומת האש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Z39.50 משתמש בפורט IP הרשום 210 (מתוך רשימת ה Well known ports). בפועל רוב השרתים אמנם משתמשים בפורט 210, אך, יש גם עשרות פורטים אחרים בשימוש ברחבי העולם על ידי Z39.50 (למשל 2100, 2200, 2210, 2213, 3520, או במקרה אחד, יציאות 2101 ומעלה עבור בסיסי נתונים שונים).[2][3]

הערשות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ CQL: the Contextual Query Language: Specifications SRU: Search/Retrieval via URL, Standards, Library of Congress
  2. ^ "Library of Congress Z39.50 Firewall Information".
  3. ^ "IANA Port and Protocol Registry".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.