שכבת היישום של מודל ה-OSI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת היישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת הייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת השיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, SOCKS
שכבת התעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת הרשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX, ניתוב
שכבת הקו Ethernet, Token ring, FDDI
השכבה הפיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET

שכבת היישום (Application, נקראת גם: שכבת התוכנה, שכבת האפליקציה) היא השכבה השביעית והעליונה של מודל ה-OSI והחמישית במודל TCP/IP. היא ממונה על אספקת שירותי הרשת לתוכנות בהן משתמש משתמש הקצה. שכבת היישום משתמשת בשירותיה של שכבת הייצוג של מודל ה-OSI ואינה מספקת שירותים לאף שכבה אחרת במודל ה-OSI.

שכבת היישום היא זו הקובעת את סוג התקשורת בין מחשבים. למשל, היא קובעת האם מדובר בתקשורת "שרת-לקוח" (client-server) שבה מחשב אחד (השרת) מספק נתונים לאחר (הלקוח) - כמו בגלישה באינטרנט, או שמדובר בתקשורת "קצה לקצה" (peer to peer), שבה כל אחד מהמחשבים הוא גם שרת וגם לקוח - כמו ברשתות שיתוף קבצים.

עוד הצעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]